יש כל מיני משפטים שהורים נוטים לומר לילדים ולמתבגרים שלהם, בלי לשים לב לכובד משקלם.
2 צפייה בגלריה
אל תגידו "אמרתי לך"
אל תגידו "אמרתי לך"
אל תגידו "אמרתי לך"
(צילום: shutterstock)
בדרך כלל מדובר במשפטים שמתעלמים מהרגשות שלהם ובלי כוונה מעבירים להם מסר שהכי חשוב זה לרצות את הסביבה.
אבל יש משפט אחד, שהורים רבים לא מבינים עד כמה הרסני הוא עלול להיות. בכל גיל. בגיל שנתיים. בגיל 20. וגם אחרי. והמשפט הזה הוא: אמרתי לך!
קראו גם:
אמרתם לילד לא להשתולל והוא השתולל - וקיבל מכה. ואתם: אמרתי לך! אתה רואה? לא סתם אמרתי, אני הרי ידעתי שזה מה שיקרה.
אמרתם לילד שאם הוא יאכל את כל שקית הממתקים מיום ההולדת תכאב לו הבטן. והוא סיים. וכואבת לו הבטן. "אמרתי לך שאם תאכל עוד שוקולד תכאב לך הבטן. אתה רואה? הנה, עכשיו היא כואבת".
2 צפייה בגלריה
להטיח בילד "אמרתי לך" רק יגרום לו לבחור להבא להתמודד לבד ולא לחלוק איתנו
להטיח בילד "אמרתי לך" רק יגרום לו לבחור להבא להתמודד לבד ולא לחלוק איתנו
להטיח בילד "אמרתי לך" רק יגרום לו לבחור להבא להתמודד לבד ולא לחלוק איתנו
(צילום: shutterstock)
אמרתם למתבגר שהוא חייב ללמוד למבחן. זה מבחן חשוב ואם הוא לא יתחיל ללמוד הוא פשוט לא יספיק. והוא לא הספיק. וגם נכשל והתבאס. "אמרתי לך ללמוד. בפעם הבאה תקשיב לי במקום להיות תקוע במסכים כל היום".
תתאפקו. ניסיון החיים שלכם לא רלוונטי כרגע
סטופ! כשילד עושה משהו שאמרתם עליו "לא", וגם חווה את השלכות הטעות שלו, הוא יודע טוב מאוד ש"אמרתם לו". עכשיו, כשהוא במצוקה, הוא ממש לא צריך שתסבירו לו שוב למה הוא היה צריך להקשיב לכם וללמוד מהניסיון שלכם.
מה הוא כן צריך?
קודם כל הוא צריך את האמפטיה שלכם. הוא צריך שתבינו מה עובר עליו ותהיו איתו ברגע הזה. בנוסף, יכול להיות שהוא צריך שתעזרו לו ותתנו לו כלים לצאת מהמקום בו הוא נמצא.
אבל לא תמיד. לפעמים התשובה ברורה. הילד מבין שהוא לא היה צריך לאכול עוד שוקולד. גם אנחנו, כמבוגרים, מבינים את זה, אבל לא תמיד מצליחים להתאפק.
דווקא עכשיו - להיות שם בשבילם
האם אנחנו צריכים לחזק את ההתנהגות הלא טובה של הילד?
לא. יש דרך להיות שם בשבילו. קיבלת מכה? אתה רוצה קרח? אתה רוצה פלסטר? יש משהו אחר שאתה חושב שיכול לעזור לך?
כואבת לך הבטן? רוצה לנוח? להכין לך תה?
נכשלת במבחן? זה מבאס אותך? מה יעזור לך בפעם הבאה?
הם כבר קלטו את המסר
להטיח בילד "אמרתי לך" רק יגרום לו לבחור להבא להתמודד לבד ולא לחלוק איתנו. חשוב שהבחירה שלו תעשה ממקום מודע של לקיחת אחריות ולא כי "הם מפחדים שנכעס".
אחרי כאב בטן או כישלון, המסר עובר. ממש אין צורך להוסיף שהתאכזבתי מעצם העובדה שלא הקשבת לי.
ילדים לא לומדים מטעויות של ההורים, אלא מעצמם. אנחנו פה כדי לתמוך בהם ולשדר להם ביטחון. ברור שניסיון החיים שלכם חשוב וברור שאחד מהתפקידים המשמעותיים של הורה הוא לחנך, רק חשוב לדעת מהו הטיימינג הנכון להעברת המסר.
המטרה שלנו היא שהילד יוכל להפנים את המסר והתזמון חשוב מאוד.
ביטחון. ביטחון. ביטחון
כשאנחנו עוזרים לילד לצאת מהבעיה, אנחנו בעצם נותנים לו ביטחון שהוא מסוגל לפתור בעיות ובמקביל בונים לו גם ביטחון בנו. אנחנו מעבירים את המסר שתמיד נהיה שם בשבילו ושהוא יכול לפנות אלינו גם אחרי שעשה משהו שלא היה אמור לעשות.
עם הביטחון הזה, אנחנו בעצם נותנים לו את הכלים להתמודד עם הבעיות.
בסופו של דבר, הילד בעצמו יעשה את הבחירה בפעם הבאה האם לאכול עוד שוקולד ולהסתכן בכאב בטן והמתבגר יחליט אם ללמוד יותר למבחן.
ואם אפשר, מדי פעם, נסו להיזכר בכם כילדים שממש מתחשק להם להתרוצץ, לאכול שוקולד ולא ללמוד או לעבוד.
האמת, חש סיכוי שאפילו ממש עכשיו תוכלו להזדהות עם זה.
נעמה צובל יועצת זוגית ומדריכת הורים למתבגרים ולגיל הרך. טל. 052-5555339