אני הולכת לכתוב פה בזהירות, כי הפעם אני ממש הולכת על ביצים - אז סליחה אם רב הנסתר על הגלוי.
תבינו אותי. הרבה מונח כאן על הכף.
מצד שני, הגיע הזמן לדבר על זה, כי הגענו לרגע הזה.
הגעתי לגיל הזה שהנה זה ממשמש ובא, התפקיד הבא. השלב הבא.
אחרי שלמדנו להיות בחורה, ואחרי המסע למצוא אהבה, אחרי בניית הזוגיות ואחרי הגשמת האמהות, מגיע השלב הבא.
רגע לפני שאת הופכת להיות חמות או חותנת, את קודם כל אמא של החבר שלה.
× × ×
יש מערכת יחסים שלא מדברים עליה כמעט, אבל רבות מאיתנו נמצאות בתוכה, מתלבטות ומתחבטות מה נכון ואיך. ובעיקר מה לא ואיפה לשים את הגבול.
מערכת היחסים בין אמא שלו (את) לחברה שלו (היא).
× × ×
שנים שכולנו צוחקים מבדיחות קרש על החותנת - אך האמת היא שהאמא של הכלה - עוד דיינו. אפשר איכשהו להתמודד. יודע כל בעל איך ניתן להגיע ללב חותנתו. בדרך כלל זה אפשרי. קצת חנופה וקורטוב נדיבות והכל יבוא על מקומו בשלום.
אבל כלה וחמות - זה סיפור אחר לגמרי.
והוא מתחיל היום הרבה זמן לפני החופה. לפעמים שנים. כשהם 'רק' חברים.
× × ×
אני נמצאת כרגע בחלון הזדמנויות שעוד רגע (אני מקווה אמן, בעזרת השם) ייסגר. כרגע אין לו חברה ואני עדיין לא חמות, למרות שהיה מאוד נראה שזה הכיוון. אבל אז הם נפרדו.
אז עכשיו אני יכולה לדבר על זה.
לא לדבר חלילה עליה ולא חלילה עליו אלא רק עלי. ועלייך.
על התפקיד הזה של להיות האמא של החבר שלה.
× × ×
ונתחיל בהתחלה. בפעם הראשונה שאתם שומעים שיש לו חברה ושזה טיפה רציני. כלומר: עוד רגע מכירים לה את ההורים, שזה אתם.
ואני הבנתי שאני לא ממש מכירה את התפקיד, כי לא ממש הכינו אותי לזה.
× × ×
יום אחד מגיעה אלייך הביתה בחורה.
את לא בחרת אותה - ואת חייבת לאהוב אותה. חייבת, ברור גברת?! (אם זה לא ברור - אז להפנים עכשיו).
את מדברת איתה שיחות נפש, את צוחקת איתה ואת מוקסמת ממנה. את מספרת לה סודות משפחתיים, נותנת מתנות נאות ומראה לה תמונות מביכות של הבן זוג שלה - הריהו הבן שלך - עם חיתול בגן.
וככה אתן מתקרבות. עוד צעד ועוד צעד. ואז היא איתכם בחג, ואז בחופשה המשפחתית.
ואז יש רגע אחד שאת מרגישה שממש יש לכן יחסים משלכן. בלי קשר לבן שלך.
(וזו טעות גדולה מאוד! ועוד מעט אסביר למה).
ואז בנות המשפחה הנוספות מתאהבות בה, מתקרבות, האחייניות, הסבתות, וכל הבנות מחבקות את החדשה במשפחה.
(חצי טעות, אבל אין איך להימנע ממנה).
× × ×
וזו טעות כי אז הם נפרדים.
ואת נשארת עם כל הרגשות.
× × ×
לא מזמן, בטעות, חברה שלי הציעה חברות בפייסבוק לחברה של הבן שלה. זה היה בתחילת מערכת היחסים, והיא נכנסה לעמוד שלה להכיר אותה קצת (או לרגל אחריה - תחליטו אתם). ובטעות לחצה על הצעת חברות.
אז צחקנו עליה קצת, וצחקנו איתה, והלאה.
אבל כשזה מתחיל להיות רציני אז את בבעיה.
× × ×
את כבר חברה שלה בפייס, וכבר מכירה את ההורים, ואת פתחת את הלב שלך בפניה, והיא מכירה את כל השטויות שלכם כמשפחה. ועכשיו הם נפרדים.
הוא והיא מנתקים קשר. זה לא פשוט להם וזה כואב להם. ואת כמובן עם הבן שלך, וככה גם שאר המשפחה.
אבל את גם בבעיה. את תוהה אם להפסיק את החברות בפייסבוק, כי את מרגישה לא נעים כשאת רואה אותה.
כאילו את עוקבת אחריה. מצד שני, לנתק חברות זה גם מוזר. היא לא עשתה לך שום דבר רע ואת לא רוצה לפגוע בה.
× × ×
ליהונתן גפן יש מחזה שנקרא 'קפריסין', שבו הוא מספר על פרידה של זוג.
יש שם מונולוג של גבר ששואל: "מה עושים עם כל הידע?".
הוא דיבר על זה שהוא יודע איך היא שותה את הקפה, איך היא נשמעת כשהיא מדברת עם אמא שלה, מה היא אוהבת לאכול ומה לא, ואילו ספרים וסרטים מרגשים אותה, ועוד מיליון דברים קטנים שהוא יודע עליה.
ועכשיו הם נפרדים.
× × ×
השבוע חברה שלי הלכה לשתות קפה עם האקסית של הבן שלה. להיפרד יפה.
בהתחלה חשבתי שזה הכי מוזר בעולם, אבל ככל שחשבתי על זה יותר, הבנתי את שתיהן.
× × ×
הרבה זוגות נפרדים. חלקם לפני חתונה, חלקם גם אחרי.
ובצד מערכת היחסים המתנפצת יש אישה אחת, האמא שלו, שפתחה את הבית ואת הלב שלה - למישהי.
מישהי שאיתה כבר לא תהיי בקשר, כי הבן שלך והיא נפרדו.
× × ×
אבל משהו ממנה תמיד יישאר לך בלב.
את יודעת עליה כל כך הרבה.
וגם יש איזו טי שירט שפתאום מציצה בארון שלך והיא לא שלך.
היא של מישהי שהיתה קצת חברה שלך לתקופה.
כשהיא היתה חברה של הבן שלך.
× × ×
ואת יודעת שגם בפעם הבאה, לחברה הבאה, את כנראה תפתחי את הדלת והלב באהבה.
כי זה התפקיד שלך. את אמא של החבר שלה.
