״האם יש שינוי בתפיסת הזמן אצל מבוגרים לעומת ילדים?״ נשאלתי באחת מתוכניות הרדיו. עוד לפני שנתתי תשובה מקיפה הלכתי לבדוק במחקרים.
גיליתי משהו שפתאום היכה בי - כל נושא הזיקנה הוא חדש בעולם וטרם נכתבו עליו מאמרים ומחקרים - כמו על ילדים, למשל, שתמיד היו. הזיקנה היא יצירה חדשה ומופלאה שהחלה להפציע רק בשנים האחרונות - ושכזו, עוד אין ערמות של מחקר שיכול לבחון לאורך האבולוציה את תפיסת הזמן אצל מבוגרים, לדוגמא.
אז על מה כן דיברנו?!
זמן הוא נתון קבוע מצד אחד אך החוויה שלו היא סובייקטיבית לחלוטין. לפעמים הזמן טס לנו ולפעמים הוא עוצר מלכת. ניסינו למצוא היכן הזמן טס והיכן נעצר.
הזמן הנעצר - תחושת הזמן שלא זז לרוב מתאפיינת אצל מבוגרים שחווים חוויות של בדידות, תשישות רגשית, חוסר מוטיבציה והסתגרות. אפשר לקרוא לזה ״הווית ההמתנה״ - אני מחכה למשהו שלא קורה, אני לא יכול אפילו להגדיר מה אני רוצה שיקרה ואני נתון במצב מוטיבציה נמוך. ההמתנה למשהו עוצרת את הזמן - בטח ובטח כשאין יוזמה לפעולה או תנועה.
אפשר לשמוע אנשים מבוגרים מאוד שטוענים שאלוהים שכח אותם - כמובן בהכללה, אך ניתן ללמוד שאולי המוטיבציה שלהם נמוכה, הם חיים בתחושת המתנה וחיכייה, מבחינתם, תחושת הזמן אבדה ולזמן אין משמעות.
אז מתי הזמן ״טס״ לנו?!
מחקרים מצביעים שלילדים אין תפיסת זמן ואחת הסיבות היא הלמידה היומיומית את החיים. ילדים עוצרים להתעכב על פרטים, לבחון, ללמוד, לגעת, להריח - תחושת הזמן שלהם היא אין סופית. ילדים מחפשים משמעות בעולם הזה - ואני חושבת שזו אחת הסיבות המהותיות בתפיסת הזמן שלהם.
בואו נודה על האמת - מתי עצרנו להריח ורד? או להסתכל על הכוכבים? מתי עצמנו עיניים ושרנו בקולי קולות שיר שאנחנו אוהבים או ציירנו ציור/קישקוש/חירבוש?
אנחנו, כמבוגרים, מרגישים שאנחנו כבר יודעים, מכירים, מבינים - התעכבות על פרטים היא בזבוז זמן עבורינו. אך אולי זה בדיוק להיפך?
אולי בשביל להרגיש את הזמן הניצחי אנחנו חייבים לעצור, ללמוד, לחפש משמעות, לגלות יוזמה, להיות פעילים? אולי כשאנחנו בתזוזה הזמן מאבד מחשיבותו?
במפגשים עם אנשים זקנים אני מרגישה ושומעת את השעון המתקתק ולא אחת נשאלת השאלה ״אז לשם מה?!״
יכול להיות שאם אין משמעות והכל הבל הבלים - אז באמת ״חבל על הזמן״ אבל אם לכל זה יש את היופי והמשמעות של ״הכאן ועכשיו״ - אז כל דקה יקרה מפז. ואם אקצר ואנסה לרכז את הזמן במילה, אבחר את המילה ״משמעות״.
כשיש לנו משמעות לזמן שלנו יש ערך. כשאין לנו משמעות - כל הזמן שבעולם יהיה לעול וכמשא כבד.
איך מוצאים משמעות? זו כבר שאלה (גדולה) אחרת…
יעל חביב - מפגשים ברומו של גיל. הרצאות, סדנאות, ייעוץ זוגי ואישי. ניתן ליצור קשר במייל, בפייסבוק או בטלפון 050-6803313
