לא פעם זוגות שמגיעים לקליניקה מעלים את השאלה: "למה אצל כולם זה עובד ואצלנו לא?". התשובה היא: טעות לחשוב ככה. מדובר בתחושה מתסכלת אבל שגויה, שאיכשהו מלווה אותנו לאורך כל החיים בהמון סיטואציות.
כשאנחנו ילדים, לכולם יש את הצעצוע שאנחנו נורא רוצים. בגיל ההתבגרות לכולם מרשים לחזור הביתה מאוחר וכולם לובשים את המותג שעליו אנחנו חולמים. ואז, אחרי החתונה, לכולם – לכאורה - יש זוגיות נפלאה, אינטימית ומלאה.
כהורים אנחנו שומעים המון פעמים את הילדים שלנו רוצים משהו "כי לכולם יש". אנחנו יודעים להשיב להם ש"לא לכולם יש. וגם אם כן, זה עדיין לא אומר שגם לנו חייב להיות בדיוק כזה".
אנחנו יודעים להסתכל על תמונה בעיתון או באינסטגרם ולהגיד למתבגרים שלנו שהכל מפולטר. אנחנו גם יודעים להגיד לחברים שבאים לפרוק באוזנינו את הקשיים שלהם, שלכולם יש תקופות קשות וזה עובר. ועדיין, אני פוגשת זוגות שבטוחים שהם "לא יוצאים כמו כולם", "לא מבלים כמו כולם", "לא טסים כמו כולם" וגם "אין להם מספיק אינטימיות כמו לזוגות אחרים".
כשמרגישים וחושבים כך, חייהם של אנשים מתערערים. הם משוכנעים שמשהו אצלם לא בסדר ושהם לא עומדים בציפיות של עצמם. אז אני לא מתכוונת להגיד "צרת רבים חצי נחמה". אני חושבת שהידיעה שכולנו באותה סירה לא מקלילה את התחושות הקשות.
מה בכל זאת אפשר לעשות למען זוגות מודאגים שכאלה: להראות להם את התמונה הגדולה. לנסות להבין מה קרה, מה היינו רוצים שיהיה, מה ריאלי ואיך אנחנו יכולים להשיג את מה שיעשה לנו טוב בהשוואה אלינו.
אשתף בדוגמה. לפני כחודש הגיעו אליי בני זוג וסיפרו שהם מרגישים שמשהו לא בסדר. מאז לידת בנם הבכור לפני כחמש שנים הם יוצאים מקסימום פעם בשבוע וגם האינטימיות והסקס קורים בערך בתדירות הזאת, ואפילו פחות. הם אמרו שהם מסתדרים ממש טוב ואפילו חושבים על הילד הבא, אבל מפחדים שעוד הריון, לידה ותקופה חדשה לחוצה תפריע אפילו יותר מעכשיו. גם המשפט "למה כולם יכולים לשלב קריירה עם יציאות וסקס ואנחנו כאלה כבדים?" עלה בשיחה.
אז הרגעתי אותם שזוגות רבים נמצאים במצבם ושאלתי בצורה פתוחה אם למי מהם חסרות היציאות והוא חש לא מספיק נאהב בקשר. שניהם השיבו שלא חסרים להם בילויים אבל להוסיף קצת מגע לא היה מזיק.
וכאן, למעשה, הייתה העבודה (וההקלה!) שלהם. הם הבינו שאין צורך להשוות לאחרים. יש צורך למקד מה הם רוצים ואת זה להשיג.
נתתי להם רשימה של דברים שיש להם בקשר, כדי שבמידה ואלמנט ההשוואה לאחרים יעלה שוב, לפחות הוא יעלה מהכיוון הנכון. מה יש לי ועל כך אני מודה.
אז בפעם הבאה שמישהו לא מרוצה מחייו ומוצא את עצמו משווה לאחרים, אני מציעה לחשוב גם מה כן יש לנו וגם מה אנחנו באמת רוצים - בהשוואה למצב שבו אנחנו נמצאים ורוצים להימצא, ולא בהשוואה למה שנדמה לנו שיש למי שסביבנו.
נעמה צובל - יועצת זוגית, מלווה במציאת זוגיות ומדריכת הורים. טל. 052-5555339. באתר: http://www.naamatzobel.com בפייסבוק: http://www.facebook.com/naamacounseling
