זה היה אחד הבילויים הנחמדים עם הבנות שלי כשהן היו קטנות: היינו נוסעים לבקר את דודה עטרה בקיבוץ יראון, הולכים לחנות היד השנייה שניהלה וכל אחת מהבנות הייתה בוחרת לעצמה פריט מעניין בחמישה שקלים.
זה היה די מזמן, אבל בשנים האחרונות הבנות חזרו לפקוד את חנויות היד השנייה. לא פעם יצא גם לי להתלוות אליהן ולגלות עולם ומלואו.
זה קרה בפעם הראשונה לפני חג פורים (כשחיפשנו תחפושת מעניינת), וצבר תאוצה שוב ושוב, במהלך שיטוט סתמי ברחובות תל אביב וירושלים, כשמצאנו, אפילו בלי להתכוון, ממלכה של מציאות.
קנייה בחנויות יד שנייה היא בעיניי אירוע חיובי מהרבה בחינות: כמו כל מחזור, יש בו אחריות סביבתית והוא גם חוסך בהוצאות.
כאמא הרגשתי מאוד גאה בבחירה של הבנות שלי לשלב מוצרי יד שנייה במלתחה שלהן. גובה ההכנסה במקרה זה ממש לא משנה.
מצד אחד אנחנו נתקלים בטרנדים צרכניים חדשים של החלפת מוצרים או קנייה חברתית. מצד שני, כמות המוצרים החדשים שאנחנו קונים היא ממש אינסופית.
אז איך מחנכים ילדים שאפשר אחרת, ושממש נחמד לקבל ג'ינס שכבר קטן על הבת של השכנה, או לקנות ספר ולהעביר אותו בין החברים?
לפני הכל, חשוב להשתחרר מהסטיגמה שיש ל"מוצר ישן", ואיך אני אלבש משהו שמישהו כבר לבש לפניי? בתכל'ס, הכל עובר כביסה.
אם נשתחרר נצליח גם להעביר את המסר לילדים שלנו. כשחוצים את המשוכה הזאת, מגלים שזה דווקא מאוד 'קול' ללבוש מוצר משנות השבעים, או לקשט את הבית במוצרי רטרו מעניינים.
אז איך תעודדו את הילדים להעריך את הישן, ותוך כדי כך לסייע למטרה חברתית נעלה?
כדאי לחשוף ילדים כבר מגיל הנעורים לחנויות יד שנייה. בפעם הראשונה אפשר להתחיל לקראת פורים, כשמחפשים תחפושות מגניבות.
בחנויות כאלה אפשר למצוא שפע של אפשרויות ואביזרים, שעם קצת יצירתיות יהפכו ליופי של תחפושת מקורית.
כשהילדים יגדלו, חנויות יד שנייה יספקו להם מוצרים מעניינים וייחודים שמאוד מתאימים לאופי של גיל ההתבגרות ולרצון להיות שונים, מיוחדים ובלעדיים.
כדאי לעשות סדר עם הילדים בארון ולשלוף מתוכו פריטים שכבר אין בהם שימוש. הרגילו אותם למסור לאחרים וגם לקבל מאחרים, כי בשקיות המסירה תמיד מגלים הפתעות.
אין צורך ללחוץ עליהם לקחת דברים, אלא רק להתנסות ולשמור על פתיחות לנושא. זה נכון לגבי בגדים, אבל גם לגבי ספרים, משחקים, וילונות, רהיטים, כלי בית וכל מה שעולה על הדעת.
ארגנו בבית הספר או בתנועת הנוער שוק קחתן. הילדים מאד אוהבים לעסוק במכירה וימצאו עניין בקנייה של חפצים ישנים. וכולם ירוויחו. גם הכיס וגם הסביבה.
כשהילדים גדלים, חשוב שיכירו אתרי יד שנייה למיניהם. הרשת החברתית מלאה בקבוצות כאלה. יש דברים נהדרים במצב מעולה, והשימוש החוזר גם חסכוני וגם טוב לסביבה.
אם משהו נקרע או מתלכלך "בקטנה", שווה לעשות מאמץ כי לנקות או לתקן. גם אם זה יתברר בסופו של דבר שזה היה בסך הכל מסר חינוכי, ושהפסקנו להשתמש בפריט, זה עדיין שווה את הטמעת התפיסה, שלא זורקים מיד אלא מנסים לתקן.
פעם קראתי ראיון עם זוג בני 80 שחגגו יובל לנישואיהם. כששאלו אותם איך הצליחו לשרוד 50 שנה ביחד, הם השיבו: "אצלנו, שלא כמו היום, כשמשהו מתקלקל אז מנסים לתקן".
יש לנו הרבה מה ללמוד מזה על עולם הצרכנות של היום.
עדנה קורן, אמא לארבע בנות, מנכ"לית אודם, חברה להכשרת עובדים ומנהלים, שעוסקת גם בהכשרה בעולם החינוך www.odem4u.co.il
