השיר המוּכר 'מה אברך', השיר המושמע ביותר בימי הזיכרון בתחנות הרדיו, זוכה עתה למעין גרסת המשך - כך אנחנו מפרסמים היום (א') לראשונה.
השיר החדש, בדומה לקודמו, נכתב גם הוא בהשראת חייו ודמותו של אלדד (דדי) קרוק ז"ל, בן־כיתתה של שפירא, שנפל ביום השני למלחמת ששת הימים. שפירא עצמה מדגישה נחרצוֹת שאין מדובר בשיר המתכתב עם 'מה אברך' לאחר יובל שנים, אבל מודה שבשני המקרים אלדד הוא מקור ההשראה למילים טעונות הרגש והתוכחה.
'מה אברך' נשמע יותר כתפילה אישית המבקשת מאלוהים להשיב חיים לילד הרך שהפך למלאך, ואילו 'צופה מסתורי' פונה ישירות לעלם המת שנשאר בן 22, ומבקש ממנו להגיד מילה או שתיים על המקום ועל הזמן שאליהם הגענו, ולענות על השאלה אם הקורבן לא היה לשווא. השיר הולחן וממתין עתה לביצוע, אולם זהות העושים במלאכה עדיין אסורה לפרסום.
"השיר החדש מבוסס על רשימה פואטית שכתבתי לפני כשנתיים למוסף יום הזיכרון של ידיעות אחרונות", מספרת שפירא על מקור ההשראה של השיר החדש. "הם ביקשו שאגיב בדרכי על השיר 'מה אברך', שאז מלאו 48 שנים לכתיבתו.
"כתבתי רשימה בשם 'הנסיך הגנוב', שהתבססה על סיפור סיני. הסיפור עוּבד להצגה שהעלינו בילדותנו בקיבוץ. אלדד שיחק בתפקיד הראשי של הנסיך המושלך מביתו, עובר נדודים ותהפוכות, ולבסוף שב אליו בשלום.
"אלדד, כך כתבתי, לא זכה להיות הנסיך הגנוב, ולא חזר הביתה. קיימתי מעין דיאלוג מאוחר אתו. עבר זמן, ואת הרשימה עיבדתי לשיר שהוא גם הפניה שלי ושלנו אליו. יש בשיר מרכיב חזק של ביקורת כלפינו, על שהפכנו לקבוצה מפוצלת מאוד. השאלה המובעת בשיר היא אם אנחנו ראויים לו ולקורבן היקר שלו ושל חבריו שנפלו".
לחמישים השנים שעברו מאז 'מה אברך' אין משמעות?
"ספירה של שנים אינה מעסיקה אותי. הוא היה עלם חמודות, נדיב ושוחר שלום. אני מתבוננת במציאות בדרך אחרת. אני מדברת עלינו כחבריו ומרחיבה ל'אנחנו' ציבורי. מדובר בשיר, לא בתחקיר עיתונאי.
"באמצעות השיר אני מספרת לצופה המסתורי שבנו מה אנחנו מעוללים לעולמנו ולעצמנו, מה קרה לנו. אני מתאבלת על מה שעשינו כשהפקנו מתוכנו תוקפנות ורוע. זה שיר זיכרון ואבל עם אלמנט של מחאה. אלדד היה ההפך מכל אלה".
"נפגשנו בשפיים במסגרת צילומי כתבה לערוץ 2 על השיר 'מה אברך', ורחל הפתיעה אותי וסיפרה על השיר החדש שכתבה בהשראת אלדד אחי", מספרת חניק מרשק (קרוק), בת שפיים המתגוררת בגבעת השלושה, אחותו הצעירה של אלדד.
"היא שלחה לי את השיר, וביקשתי ממנה להקריא אותו בטקס הזיכרון השנתי לזכר 3,067 חללי הקיבוצים שייערך מחר (יום ב') באנדרטת הקיבוצים ביערות מנשה, סמוך למשמר העמק. רחל נתנה לי את ברכתה.
"השיר הזה מתאים במדויק לדברים שאני אומרת ושעליהם אני חושבת. גם לי המדינה גורמת כאב לב, וחבל לי שהגיעה למה שהגיעה. אפשר להביט מלמעלה ולהעריך לאיזה מקום אחר היינו יכולים להגיע".
האם את מרגישה כלפי השיר מה שאת מרגישה כלפי 'מה אברך'?
חניק: "זה שיר קשה. בתחילה אתה קורא מילים פשוטות, בלי שפה גבוהה, ואחר כך אתה שב וקורא ומגלה שיש בו עוצמות אדירות. רחל ממש 'הורגת ברכּוּת'. קראתי כמה פעמים את השיר, ובכל פעם זה כאב לי יותר.
"גם אותי מעניין מה היה אלדד אומר עלינו ועל המקום שהגענו אליו. אני מצפה לשמוע אותו בביצוע מוזיקלי, ומאמינה שהוא יעשה דרך ארוכה כמו שעשה, ועדיין עושה, 'מה אברך'".
ואלו הן מילות השיר 'צופה מסתורי':
מן המרחק מבטך נח עלינו
אי־שם ממקום נעלם
אולי זה אתה שבוכה בגללנו
צופה מסתורי וחכם.
לו יכולת לדבר
לו יכולת לדבר
להגיד לנו מילה או שתיים
מה היית אומר
מה היית אומר
מה בוער לך על השפתיים
בבהלה מסתכל כשאנחנו
בפחד גדול מתבצרים
פוגעים בעצמנו ובבני מיננו
וגם בכמה אחרים.
לו יכולת לדבר
לו יכולת לדבר
להגיד לנו מילה או שתיים.
מה היית אומר
מה היית אומר
מה בוער לך על השפתיים?
בטח אתה מתפלל בעדנו
עודך מייחל שנשוב
מה שהשארת נתן בידינו
צופה מסתורי ועצוב
הרמוניה נפשית ופיזית
הסיפור מאחורי כתיבת השיר 'מה אברך', שהיה הראשון של המשוררת משפיים (הלחין יאיר רוזנבלום) כבר סופר רבות. שפירא פרסמה אותו בחוברת שהוציא הקיבוץ לזכר אלדד קרוק.
רוזנבלום, ששהה בבית ההארחה של הקיבוץ לשיקום בעקבות פציעה, נתקל בשיר וביקש משפירא רשות להלחינו. זמן מה אחר כך ביצעה אותו להקל חיל הים עם הסולנית רבקה זוהר.
"מאז ומתמיד אהבתי את החיבור שבין המילים למנגינה, ו'מה אברך' זכה למנגינה ולביצוע שהפתיעו אותי, גם בשל האופן שבו התקבל השיר בציבור הרחב", סיפרה שפירא בריאיון לשבועון 'הקיבוץ' (כיום ידיעות הקיבוץ) ב־2004.
על השאלה איך היא מסבירה את העובדה שהשיר הפך לשיר זיכרון קולקטיבי, ענתה שפירא: "יש בשיר מהות אזרחית קורנת, המדברת על בחור שכל כישוריו באו מהחיים בטרם הסתגלו למגע הפלדה.
"נדמה שההרמוניה הנפשית והפיזית הזאת דיברה אל רבים שאיבדו בנים או מכרים. יש בשיר הזה גם ביטוי של מחאה, מעין התרסה כלפי אלוהים, אבל זה התפוגג קצת עם המנגינה. בכל מקרה, הביצוע של רבקה זוהר ללחן של יאיר רוזנבלום היה נפלא ומרגש".
פרסום ראשוני: 08:15 , 21.05.17