"יש דיסוננס מובנה בשיער. כשהוא על ראשנו הוא מושך, וכשהוא גזור הוא דוחה", עם הקונפליקט המובנה הזה הציגה האומנית הכפרסבאית המוערכת, רונית סנפיר (62), דור שלישי בכפר סבא (משפחת פומרנץ ממייסדי העיר) בתערוכת אומני כפר סבא "שיערך הארוך, נערה, שערך הקצר" בבית האומנים ברחוב גלר בעיר.
33 אומנים הציגו תערוכה שהנרטיב שלה היה, כמובן, שיער, אך המיצג של סנפיר "גנב את ההצגה" בפופולאריות שלו.
סנפיר, כאמור, הציבה שולחן מלא בכל טוב: כדורי שוקולד, עוגות שמרים, ממתקים למיניהם, קוראסונים ועוד שכל כולם היו עטופים בשיער. "הייתה אפילו עוגה אחת שאפיתי אותה ממש עם שיער", מספרת סנפיר.
"באחד מכלי ההגשה אפילו שמתי את צמתה של בתי", היא ממשיכה, "זהו מיצב המבקש לעלות את הקשר בין הפיתוי לדחייה בין המושך למגעיל . די בשערה אחת במנת אוכל כדי לגרום לתחושת גועל. חיברתי בין שני מרכיבים יפים ומושכים כל אחד בפני עצמו ובכך יצרתי דיכוטומיה מטרידה. אני מנסה לברר מדוע שיער שאינו על הראש, מקומו הטבעי, מעורר תגובת סלידה?".
"בחרתי ליצור שולחן מרהיב צבעוני ומעוצב של דברי מתיקה לסוגיהם השונים ובכולם הדבקתי שזרתי השחלתי שיער אמיתי. גם אפיתי עוגת טורט לפי מתכון של סבתא שלי ובבלילה הכנסתי הרבה שיערות כנטיפי שוקולד. שיער כמו גם איברי גוף אחרים מפארים את הגוף וכשהם נפרדים ממנו הם זרים לנו ודוחים. זה מה שריתק אותי".
מאיפה השגת את השיערות?
"ממספרות ברחבי העיר. כולם שיתפו פעולה ברצון (צוחקת)".
אנשים לא התבלבלו?
"לצערי, ממש בהתחלה ניגשה אישה אחת והכניסה עוגיה לפיה והתחיחלה לאכול אותה".
את רצינית?
"כן. ממש. ניגשתי אליה ואמרתי לה שתוציא אותה, כי יש בה שיער. זה דווקא נתן המחשה שלעיתים, הדוחה והלא רצוי מוגש באריזה מתקתקה ואסתטית ורק שנתקרב ניווכח באמת".
