כל העיריות באזור השרון הציעו פתרון לזוגות הצעירים שנתקעו ללא אולם או גן אירועים. בעיריית כפר סבא הציעו לתושבי העיר בלבד שלושה אתרים אפשריים - פארק כפר סבא, חצר העירייה או מדרחוב ירושלים. העירייה תדאג לחופה, לשולחנות, לכסאות, להגברה, לתקליטן ולצלם, ותתאם נותני שירותים כפר סבאים בלבד. כמה זוגות כבר התעניינו.
בהרצליה הציעו לזוגות בני העיר את גג העירייה (וגם כאן נרשמה התעניינות); בהוד השרון הציעה העירייה את הפארק האקולוגי והבטיחה לדאוג ללוגיסטיקה.
ברעננה רתמה העירייה את הפארק העירוני ומציעה לזוגות רעננים לערוך את חתונתם קרוב לבית, על המדשאה או בשיט גונדולה באגם בפארק. ברמת השרון הציעה העירייה את פארק הנצח. בשתי הערים עדיין ממתינים למתעניינים.
בדרום השרון מציעים לזוגות את מדשאת המועצה, רב המועצה, עיצוב, שולחנות וכסאות, תאורה והגברה.
נטע פולק ומעוז אדלר מהוד השרון
"כמה חודשים אחרי שהכרנו כבר הבנתי שזה האיש המיועד לי", אומרת נטע פולק (33), ילידת הוד השרון, ומתכוונת למעוז אדלר (35), יליד קיבוץ עלומים. היא בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב ובעלת תואר בניהול תרבות ממכללת "ספיר". הוא למד הנדסת תעשייה וניהול באותה מכללה, אך השניים מעולם לא נפגשו שם. לפני כשנתיים, בעת שעבדה כמנהלת פרויקטים בחברת "שטראוס", פגשה נטע את מעוז שעבד באותה עת כמנהל לוגיסטיקה במפעל של "שטראוס" בשער הנגב. "שלושה ימים בשבוע עבדתי במטה החברה בתל אביב ויומיים בשבוע ירדתי למפעל בשער הנגב", מספרת נטע, "לא עבדנו באותו פרויקט, אבל חברים של מעוז שראו אותי בחדר האוכל הפנו את תשומת לבו ושידכו בינינו. הם חשבו כנראה שאנחנו מתאימים. הקשר בינינו התפתח לאט לאט ודווקא אחרי שהכרנו, ממש בצירוף מקרים, הוטל עלינו לעבוד בפרויקט משותף".
העבודה הייתה זרז ליחסיהם, ועדיין המשיכו לגור בנפרד – נטע בתל אביב ומעוז בקיבוץ מפלסים. רק אחרי שנה החליטו לגור ביחד, עברו לרמת גן וגם שינו תעסוקה. נטע עובדת בחברה לניהול תכנים באינטרנט, מעוז בחברת תרופות.
בינואר השנה הפתיע מעוז את נטע. הוא המתין שתשוב הביתה מעבודתה, הוציא טבעת והציע לה נישואים. "הרגשתי בשל לזה", הוא אומר. "לא ציפיתי לזה", היא מודה, "אם כי מהרגע שעברנו לגור ביחד זה היה ברור שזה רק עניין של זמן". מרוב התרגשות, אף אחד מהם לא תיעד את הרגע.
בחודש הראשון שמרו את המידע אצלם ושיתפו רק כמה חברים. לבני המשפחה סיפרו רק כמה שבועות לאחר מכן. הם התחילו לחפש אולם, כמעט סגרו על מקום ומועד, ואז הוטל הסגר. "עצרנו הכל והתחלנו לחפש שוב רק כשהגל הראשון נרגע וכשדובר על פתיחת האולמות", הם מספרים. "כשהגל השני כבר איים חששנו שבחורף יהיה בעייתי יותר, והחלטנו לא לחכות עוד. סגרנו על אולם בתל אביב עם 200 מוזמנים, במוצאי יום האהבה. כבר היינו ב'טעימות' ואז סגרו שוב את האולמות. היינו בדרך לפגישה באולם כשמנהל האירועים התקשר אלינו ואמר שאין לנו בשביל מה להגיע".
"הכי קשה זה להתמודד עם אי הוודאות", אומרת נטע. "כשהבנו שהאירוע כבר לא יהיה כפי שחלמנו, התחלנו לחשוב על Plan B. פנינו לעיריית הוד השרון ושאלנו אם יש אפשרות להינשא בשטח ציבורי. העירייה כבר בחנה אז את האפשרות להציע לזוגות להתחתן בפארק האקולוגי, אך עדיין לא פרסמה זאת. קיווינו שהעירייה תרים את הכפפה, וכך היה".
הם קבעו את מוצאי יום האהבה, לפני השקיעה. במקום 200 אורחים הוזמנו לחופה רק 20 מבני המשפחה הגרעינית, ועוד כ־15 בני משפחה וחברים קרובים יוכלו לשהות בשטח הפארק וישמחו איתם מרחוק. העירייה תדאג לחופה, לתאורה, להגברה ולשולחנות; הזוג הצעיר ידאג לרב, לצלם ולקייטרינג. השניים שוקלים להעביר את הטקס בשידור חי מקוון.
אחרי החתונה הם מתכננים לעבור להוד השרון, וכבר החלו לחפש שם בית.
