אתמול בבוקר (חמישי) נפטר דוראל זכריה - בן 15 מכפר סבא, בנם של דוריס ומרדכי זכריה, ואח לשלושה: תלמיד כיתה ד', תלמיד כיתה י"ב וחיילת. דוראל נהרג בתאונת דרכים קטלנית, שעה שרכב על אופניו בדרך רמתיים בהוד השרון. נסיבות התאונה עדיין נבדקות. מקורביו של דוראל מספרים על ילד טוב לב ואהוב ברחבי העיר, המבקש לעזור לכל מי שביכולתו.
אחותו הבכורה כתבה בדף הפייסבוק שלה: "לא האמנתי בחיים שאני אקבור את אחי הקטן, הנשמה של הבית שמחייך עם הגומות שאי אפשר לפספס. אין ולא יהיה כמו הנתינה הרחבה שלך, בחיים לא היית אומר לא".
שותפו לעבודה עד לפני כשבוע, המבקש להישאר בעילום שם, מספר בלב כבד על ילד שחלם רחוק, עוד לפני שנכנס לתיכון: "זה ילד מתוק מדבש אמיתי. הוא פשוט ילד חרוץ וחייכן בצורה בלתי רגילה. זה ילד שהעולם היה קטן עליו, והעולם הזה ככל שהוא נסגר כרגע הלך ונהיה קטן יותר ויותר עליו. דוראל, ואני לא מאמין שאני אומר את זה, חצי שנה זכיתי שהוא יהיה קרוב אלי בעבודה. הוא ילד חכם וחרוץ. השורשים שלו במשפחה דתית, והוא סיפר לי שאת שתי השבתות האחרונות הוא שמר. היה לו מאוד קשה - והוא רצה לשמור. בשביל עצמו, בגלל שהוא החליט.
"הוא סיפר לי שהיה לו קשה והוא הצליח. הוא רצה להתחתן בגיל צעיר, להקים משפחה, להיות מצליחן עם אוטו יפה ובגדים יפים. הוא חלם פשוט, לא חלם על להיות הייטקיסט או מיליונר. דיברתי איתו כמו בוגר - בחיים לא הרגשתי שאני מדבר עם ילד. הוא תמיד רצה להרגיש בוגר ולהתקדם מהר. הוא היה בעל יוזמה יוצאת דופן. ילד מיוחד להורים שלו. חצי מהעיר מכירה אותו".
דוראל היה תלמיד כיתה ט' בבית הספר מפתן השחר בכפר סבא. מירי סבאג עמראני, מנהלת בית הספר שבו למד, מספרת בעצב על התלמיד האהוב שאיננו: "דוראל הגיע אלינו לפני שנה. ילד מקסים, יפה תואר, תמיד לבוש טיפ טופ עם חיוך עם שני גומות ענקיות. מלא בקסם אישי, חברים וחברות. מוכר מאוד בכל העיר. כל כיוון ילדים הכירו אותו, מכל בתי הספר וכל שכבות הגיל אפילו שעוד לא מלאו לו 15. אהוב הבנות".
דוראל היה תלמיד מגמת הקונידטוריה בבית הספר, שם בלט בכישוריו: "הוא היה ילד מאוד אסתטי, תמיד אמר שהוא שוטף ידיים בשביל לשמור על הבריאות וההיגיינה של מי שקונה את המוצרים. ילד עם זיק בעיניים, המון שובבות וקונדסות אבל תמיד עם החיוך המבויש והרצון למצוא חן. גם אם הוא עשה משהו לא בסדר, הוא תמיד התנצל ואמר שהוא לא מתכוון. בעל לב מקסים, מאוד אמיתי וחבר. ילד טוב". מירי מספרת על ילד שאהב טיולים, והתייצב בכל טיול מחדש ראשון בשער בית הספר.
בצל האסון הכבד, מבקשת מירי להעביר מסר חשוב מאין כמוהו: "הרבה פעמים התלמידים שלנו נוהגים בתחושה שלהם זה לא יקרה. אם יש לי איזשהי כותרת - זה שאני מתחננת לילדים שינהגו לפי הכללים. שיהיו ממוגנים ושיחבשו קסדה. שלא יחשבו שלהם זה לא יקרה. מפגש בין רכב לאופניים לא יכל להסתיים בצורה שהיא לא אסון. שיחשבו על ההורים והחברים שלהם, מה זה יכול לעשות. זה פשוט ממוטט את כל הסביבה, ושובר את כל המעגלים. שפשוט ילמדו ויקפידו על נסיעה בטוחה, ומתחת לגיל 16 בכלל שלא יעלו על אופניים חשמליים".
הלוויתו של דוראל נערכה בצמצום, בהשתתפות 20 מבני משפחתו, לאור הגבלות העת הנוכחית. בני המשפחה ביקשו ממאות חבריו שלא להגיע, במטרה למנוע אי-סדרים שיפגעו בהתנהלות ההלוויה.
