כחלק מהצעדים למניעת התפשטות נגיף קורונה, הושארו בבית כ-270 אלף ילדי חינוך מיוחד. הם לא מקבלים את התמיכה והליווי שהעניקו להם אנשי המקצוע במסגרות וההורים נאלצים להתמודד עם המצב.
הורים לילדים בעלי מוגבלות באזור השרון טוענים כי המשך הסגר והבידוד הנכפה על ילדים אלו, בהיעדר מסגרת תואמת גורם סבל נורא לילדים עצמם ולהורים המתמודדים עימם. "יש מקרים מזעזעים שאנחנו שומעים עליהם", אומרת ט. נ, "אם לבן בעל צרכים מיוחדים בהרצליה שפתחה במאבק ברשתות החברתיות שנועד לאפשר כיתות טיפוליות קטנות לילדים בעלי מוגבלות, "הם לא רק נמצאים בסטרס נוראי, הם גם מזיקים לעצמם גופנית. אתמול בבוקר הילד שלי החל לתלוש את שערותיו בצרחות. אי אפשר להפקיר אותנו ככה, בלי טיפול וליווי. הבידוד הזה הורג את הילדים שלנו".
שרון שוורץ-מישקובסקי מהרצליה, מאמנת אישית מוסמכת ומתנדבת בקו הפתוח של המרכז למשפחה של אלו"ט, העלתה פוסט בפייסבוק, שזכה לשיתופים רבים, ובו שיתפה צילום של ידו של בנה אביב, ילד על הרצף האוטיסטי וכתבה: "רק רציתי שתראו מה עושה סגירת החינוך המיוחד לילדים שלנו. ותאמינו לי שחסכתי מכם את התמונות הבאמת קשות. לא בשבילכם אלא מפאת כבודו של הילד שלי שלא יחשף בשעותיו הקשות ביותר. אנחנו מתארגנות קבוצה של הורים שילדיהם בסיטואציות קשות מפאת ביטול החינוך המיוחד לנסות להשפיע על מקבלי החלטות להחזיר לילדינו את המסגרת כי זה טיפול. רפואי. חיוני. אם הצליחו לייצר מסגרת לילדי הרופאים, ניתן לעשות אותו דבר גם בשבילנו".
"למידה מרחוק וקשר טלפוני מתאימים לילד רגיל", מוסיפה י. ב, תושבת העיר, גם היא אם לילד על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך, "אבל הילד שלי לא יודע להסביר מה הוא מרגיש, הוא צריך מענה אחר. אי אפשר לשים ילד מהחינוך המיוחד ולומר לו: 'יאללה תלמד' זה לא הולך ככה".
"כיתות תקשורת בבתי הספר הרגילים הן קטנות מאוד, נשאלת השאלה למה לא להפעיל אותן לפחות? את בתי הספר של החינוך המיוחד אפשר היה להפעיל במסלול של רוטציה - מדי יום כיתה אחרת. לומר: 'סוגרים את הכל' זה להתעלם מהמצוקה הקשה של הילדים.
ממשרד הבריאות נמסר: "במקרים חיוניים הנדרשים על מנת לשמור על בריאות האדם או על מצבו הנפשי, ניתן לאפשר לאנשים עם מוגבלות על הספקטרום האוטיסטי או אנשים עם מוגבלות נפשית או דומות להן, יחד עם מלווה אחד, אם נדרש, לצאת מעבר למגבלת המרחק הקבועה בתקנות (100 מ' ממקום המגורים), וזאת באופן מידתי בהתאם למינימום הזמן והמרחק האפשריים, תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות (שמירה על מרחק של שני מטרים). רצוי לצאת עם אישורים מתאימים, תעודת נכה, תעודת פטור או מסמך של איש מקצוע. זאת כמובן מבלי להמעיט בצורך להישמע להנחיות ולשמור עליהן בקפדנות. יש להסתייע ככל האפשר בשירותים ובאפשרויות מקוונות, מרחוק, וירטואליות טלפוניות וכו' על מנת לייצר שגרת חירום אפקטיבית".
גם במשרד הרווחה פרסמו הנחיות חדשות: "היות שמעונות היום השיקומיים אינם פועלים בתקופה זו, מפעילי המעונות יספקו למשפחות את השירותים הבאים:
קשר מרחוק בין צוות המעון לבין המשפחה, שייעשה באמצעות הטלפון או באמצעים דיגיטליים, בהתאם לתכנית הטיפול האישית של כל פעוט. בהתאם לצורך, סייעת בבית המשפחה בהיקף של שעה עד 3 שעות ביום, שייקבע על פי הקריטריונים הבאים: מצבו הרפואי והתפקודי של הפעוט, ואם הוא מחייב השגחה צמודה וטיפול למשך זמן ארוך. מצב התפקוד הכללי של ההורים, ביטחונם התעסוקתי, מצבם הרפואי, הנפשי והרגשי. מספר הילדים בבית, גילם ואופן תפקודם. ככל שהדבר יתאפשר, הסייעת תהיה מי שטיפלה בפעוט במעון ומכירה אותו".
