דורי יעקובובסקי | חקלאי
מושבניק מצופית, אוהב לזרוע, לטפח ולקטוף. מודאג מהשרב שפוגע בגידולים ובבריאות העובדים
מקצוע: חקלאי במשק יעקובובסקי.
דרכי למקצוע: "לא רציתי ללמוד בבית ספר וזה מה שאהבתי לעשות".
מה אתה אוהב בעבודה: "שאין לי בעל בית על הראש. אני אוהב לזרוע משהו ולראות איך הוא נובט וגדל, ובסוף לקטוף ממנו ולאכול".
איך אתה מתמודד עם עבודה בשמש: "שותה הרבה מים, שם כובע על הראש ופשוט עובד. לרגע אני לא חושב שהייתי רוצה לשבת במזגן. אני לא מסוגל, יש לי קוצים בישבן. זאת עבודה עם הרבה לחץ. כל יום זה מלחמה מחדש ומזג האוויר לא תורם. כרגע עובדים כרגיל, אבל לפעמים אני משחרר את הפועלים ומחזיר אותם כשהחום יורד. חום כמו שחווינו השבוע, גם התאילנדים לא עומדים בו. גם בקיץ שעבר היה חם, אבל ככה במשך שבוע חום כזה קיצוני, אני לא זוכר. זה מעכב את הגידולים וצריך להשקות המון. זה לא טוב, לא לבני אדם ולא לחקלאות.
נמרח בקרם הגנה? "כן. הבת שלי מורחת לי לפני שהיא יוצאת לבית ספר".
אלי אמידי | מתקין גגות
בן 62 מרעננה, מתחרט על כך שלא למד וגם בשמש חזקה מוותר על קרם הגנה
מקצוע: מתקין גגות כבר 35 שנה.
למה דווקא זה: "כי עשיתי טעות שלא למדתי. זה המקצוע שקרץ לי".
מה אתה אוהב בעבודה הזו? "אני אוהב יצירה ואני מוצא הרבה סיפוק בעבודה שלי. אתה מתחיל בכלום, ופתאום תוך יומיים־שלושה אתה רואה גג ענק או פרגולה. זה מאוד מספק".
איך אתה מתמודד עם השרב הכבד: "זה קשה. עובדים עד 10:00 בבוקר והולכים הביתה, אי אפשר לעבוד יותר השבוע. אני לא זוכר חום כזה. אני לא מנצח את החום, אבל שותים הרבה מים ומשתדלים לנוח בצל. העובדים שלי בקושי עובדים במזג אוויר כזה, אבל הם חרוצים. כמה שאני מצטער שלא למדתי כי אז הייתי יכול לשבת במזגן".
נמרח בקרם הגנה?: "לא. אני כבר שחור כולי, אין לי בעיה".
מיכאל רגונס | גנן
בן 33 מהוד השרון, כורת עצים כבר 12 שנה ולא מחליף את האדרנלין באף עבודה במזגן
מקצוע: גיזום וכריתת עצים.
דרכי למקצוע: "הייתי בן 21. חבר סגר את העסק שלו והעביר לי אותו. הוא הסביר לי איך מטפסים על עץ ומשם כבר עברו 12 שנה. לפני שש שנים עבדתי בסופת שלג בירושלים, אבל החום הזה הרבה יותר קשה. יורדים מהעץ ממנו כאילו רצת מרתון".
מה אתה אוהב במקצוע: "את הטיפוס, את הנוף, את האדרנלין. אני עומד על העץ עם רתמה ונושם את האוויר והשקט".
איך אתה מתמודד עם עבודה בשמש: "שורדים, אבל זה קשה. החום של השבוע האחרון בלתי נסבל. שותים הרבה מים ועושים הרבה הפסקות. בחיים לא הייתי בוחר במשרד ובמזגן. אני אוהב להיות בחוץ וקם בבוקר עם חיוך לעבודה. גם כי אין מי שינהל אותי".
נמרח בקרם הגנה? "לא. לא סובל את הריח של זה. אני עובד עם חולצות ארוכות, כובע ומשקפי שמש בשביל להגן על עצמי".
מולו הגוס | מנקה רחובות
מתחיל לעבוד כל יום ב־6:00 ומודה לעירייה שמפנקת את העובדים בחוץ בקרטיבים ומים קרים
מקצוע: מנקה רחובות ברעננה.
דרכי למקצוע: מולו הגיע לארץ בשנת 2010 והוא עובד ברעננה כבר שלוש שנים. מגיע בכל יום ב־6:00 מביתו שבתל אביב לרעננה, ושומר על רחוב רמב"ם מצוחצח למשעי.
מה אתה אוהב בעבודה: "כל האנשים נחמדים ואני והחברים יושבים ביחד בצל להפסקות צהריים. הכי טוב ברעננה, כי יש פה שקט". לפני כמה שנים קיבל מולו צל"ש מראש העירייה על כך שמצא טלפון נייד והחזירו לבעליו.
איך אתה מתמודד עם עבודה בשרב: "משתדלים לנוח ולשבת בצל כמה שאפשר, אבל רק אחרי שאני מנקה היטב. העירייה מחלקת לנו ארטיקים ומים קרים. בימי קיץ חמים במיוחד משחררים אותנו מוקדם. אנחנו מתחילים לעבוד ב־6:00, עוד לפני שממש חם. בתקופה האחרונה לא היו הרבה אנשים ברחובות, בגלל הקורונה, אז זה לא נורא".
נמרח בקרם הגנה?: "כן".
ניר עובדיה | דוור
בן 40 מצופים, מחלק דואר בשכונת רמז/שמואל הנגיד ברעננה והולך מדי יום 14 ק"מ
מקצוע: דוור בדואר ישראל בשכונות ברעננה.
דרכי למקצוע: "אני עובד כדוור בדואר כבר 12 שנה. אני במקצוע הזה בעיקר בגלל האהבה הגדולה שיש לי לאנשים והזכות לתת שירות".
מה אתה אוהב בעבודה שלך: "אני אוהב את העבודה בשטח, ולמרות אתגרי מזג האוויר, אני שמח לקום בבוקר ולצאת לעבודה, ללכת ברחובות, לפגוש אנשים ולתת שירות לתושבים שמאוד מעריכים את המאמצים שאנו משקיעים מדי יום".
איך אתה מתמודד עם השרב? "גל חום כזה לא זכור לי כבר הרבה זמן, הן מבחינת עומס החום והן מבחינת מספר הימים הארוך שהוא נמשך. אין ספק שמדובר במזג אוויר מאתגר שמקשה על החלוקה. בגלל החום אני מתחיל את העבודה בשעות המוקדמות של הבוקר".
מקפיד על קרם הגנה? "מורח קרם הגנה על הפנים והגוף, חובש כובע ושותה המון מים קרים".
