בית הכנסת "תפילה לדוד" // כפר סבא
בית הכנסת הוקם על שמו של ראש ממשלת צרפת, פייר דוד מנדס, שהוברח במלחמת העולם השנייה מפריז הכבושה על ידי משפחת נחמני
ותק: 66 שנים
המייסדים: עולים ממרוקו
נוסח התפילה: מרוקאי
על המקום: בית הכנסת "תפילה לדוד" נקרא על שמו של פייר דוד מנדס פרנס, יהודי שכיהן כראש ממשלת צרפת בין שנים 1954-1956. הקשר בין מנדס פרנס לבית הכנסת לא פחות ממרתק: בזמן מלחמת העולם השנייה הוברח מנדס פרנס מפריז הכבושה על ידי משפחת נחמני, ובייחוד חיים נחמני ז"ל, שעסקו בזמנו בהצלת יהודים מצרפת הכבושה על ידי הנאצים והברחתם לצפון אפריקה. עם הגיעו למרוקו הצטרף מנדס פרנס לצבא ההתנגדות "הרזיסטנס" של דה גול ונרקמה ידידות אמיצה ומופלאה שנמשכה מספר שנים בינו לבין חיים נחמני (ידידות זו מתועדת בחילופי מכתבים ביניהם) שגם היה שותף להתנגדות המחתרתית למשטר "וישי" על אדמת מרוקו.
עם הגעתו של חיים נחמני לישראל, הוא קבע את מושבו בכפר סבא והחל לגייס כסף עבור הקמת בית כנסת שלאות הוקרה על הידידות האמיצה נקרא על שמו של ראש ממשלת צרפת, שהגיע במיוחד לישראל בזמן כהונתו לחנוכת בית הכנסת, מה שגרם לכל הצמרת השלטונית, ובהם ראש ממשלת ישראל בזמנו דוד בן גוריון, שר החוץ לוי אשכול ועוד, להיות נוכחים אף הם בחנוכת בית הכנסת בשיכון מזרחי. עד היום, אחיינו של חיים נחמני, דניאל גנון, מתפלל בבית הכנסת והוא השריד האחרון לסיפור המופלא.
בית הכנסת מנוהל על ידי ועד בית הכנסת שלום בן שלוש (שהוא ומשפחתו תרמו את ההיכל והתיבה המפוארים בבית הכנסת), ג'קי (יצחק) אסייג, עופר בניטה, אליאל גרשון ויוסף עזרן.
מספר מתפללים: בממוצע כ-50 איש, וביום כיפורים כ-200 - 150 בנעילה וכל נדרי.
חזן לימים נוראים: לבית הכנסת חזנים מקומיים ובראשם שני החזנים הוותיקים ר' חיים מויאל וגבריאל אלקובי, אליהם מצטרפים פנחס מויאל ודוד גרשון, המשמש גם כבעל קורא, ובימים הנוראים ר' שלמה צרפתי.
כמה מוכרים תפילת הפרנסה: בבית הכנסת לא נערכת מכירה של כיסאות מתפללים בימים הנוראים, ולמעט מקומות הישיבה של המתפללים הקבועים, גבאי בית הכנסת דואגים להושיב את כל מי שמגיע. אין סכום מינימום למכירות המתקיימות בבית הכנסת בימים הנוראים וכל מי שנדבה רוחו אותו רוכש מספר "פתיחות" (כל נדרי, נעילה, פרנסה) וברכות שנה. הסכומים נעים בממוצע בין 1,000 שקלים עד ל-8,000 שקלים לפתיחה ולברכות השנה.
היערכות קורונה: הקפדה יתירה וחמורה על התו הירוק. מי שאינו מחוסן או לא מחלים אינו רשאי להיכנס, וכשיש למעלה מ-50 מתפללים מוציאים את התיבה לרחבה ומקיימים שם את התפילה. לקראת תפילות יום הכיפורים מתוכננת הצללה ברחבה זו.
בית הכנסת הגדול 'משכן יעקב' // הוד השרון
מבנה שהוקם כמבצר על שמו של השוחט של מגדיאל, ובמשך שנים שימש אשכנזים וספרדים יחד
ותק: כ-90 שנה
מייסדים: תושבי מגדיאל
נוסח התפילה: אשכנזי, במשך השבוע נוסח ספרד
על המקום: בט"ו בשבט תר"צ (1930) הונחה אבן הפינה לבית הכנסת המרכזי של מגדיאל לאחר שכל הכספים הגיעו מתרומות המקומיים או מתורמים חיצוניים. ברכה מיוחדת לחנוכת בית הכנסת, שדבר הקמתו סוקר בעיתונות הארצית בגלל היקף ההשקעה, הגיעה אפילו מהשיח סאכר אבו כישכ שלא יכול היה להגיע בגלל צום הרמדאן. מבנה בית הכנסת בן שתי הקומות הוקם כמבצר - קירותיו העבים עשויים מלבני בטון כהגנה מפני קליעים, במעקה הגג הוכשרו חרכי ירי, והכניסה אליו נקבעה בצידו הצפוני הפונה אל כפר סבא, ממנה לא נשקפה ליישוב סכנה.
מאז שנבנה נקרא בפי כל - "בית הכנסת הגדול", אך הוא קרוי בעצם - "משכן יעקב" – על שם יעקב בסר שהיה השוחט במגדיאל. מאחר והיה בית כנסת אחד והיו שני נוסחי תפילה - אחד אשכנזי ואחד שנקרא ספרדי, - עלתה השאלה: לפי איזה נוסח יתפללו? מצאו פשרה אופיינית למגדיאל: שבת אחת יתפללו לפי נוסח אשכנז, ושבת אחרת - לפי נוסח ספרד. סידור התפילה הזה לא ארך זמן רב, ורצו הספרדים להתפלל בנפרד, אז, הוקצה להם אחד החדרים בכניסה לבית הכנסת. כך יושרו ההדורים ובבית הכנסת הגדול היו שני בתי כנסת - אשכנזי וספרדי. כעבור שנים תרמה פלורה סיטי חלק ממגרשה להקמתו של בית הכנסת של הספרדים, ברחוב אהבה בעיר.
בית הכנסת מנוהל על ידי ועד בית הכנסת והגבאים מנחם ברכהולץ – יו"ר הועד, אריאל קליין וצבי גודינגר. הרב הוא הרב שמואל הולשטיין.
מספר מתפללים: בממוצע כ-50 איש, וביום כיפורים כ-200 - 150 בנעילה וכל נדרי.
חזן לימים נוראים: לבית הכנסת חזנים מקומיים ושליחי ציבור קבועים. תפילת נעילה בבית הכנסת הפכה לאירוע מרגש ביותר, עם סיום התפילה הרב יוצא לרחבת בית הכנסת, שם מחכים מאות אנשים שיחד נושאים תפילה לחתימה טובה ושומעים את תקיעת השופר מהרב.
כמה מוכרים תפילת הפרנסה: "בנוסח אשכנז לא קוראים את תפילת הפרנסה, אך יש מכירות ותרומות שונות ממתפללים הרוכשים את פתיחת "כל נדרי". כל אדם כמתנת ידו וככל שיש באפשרותו. בית הכנסת פתוח לרווחת כל האוכלוסיה, ואין מכירות של כסאות מתפללים.
קורונה: הקפדה יתירה על התו הירוק, בבית הכנסת נבנו בתקופת הסגרים קפסולות השומרות על מרחק. כמו כן, במידת הצורך יתקיימו תפילות ומניינים בחוץ עם הצללה, לרווחת הפוקדים את התפילות.
"אחוות רעים" // רעננה
בית כנסת צעיר בעל מבנה מודרני בשכונת לב הפארק, שמושך אליו מתפללים דתיים וחילוניים, ספרדים ואשכנזים
ותק: 15 שנה
מייסדים: תושבי שכונת לב הפארק
נוסח תפילה: משולב אשכנזי וספרדי
על המקום: בית הכנסת הוקם לפני 15 שנה ומושך קהילה מגוונת מאזורים שונים בעיר. בערבי שישי ובשבתות מגיעים מתפללים מהשכונה והשכונות הסמוכות קרית גנים, קרית שרת וכפר בתיה. באמצע השבוע מגיעים גם תושבים ממזרח העיר שנכנסים לתפילת שחרית בדרכם לעבודה מחוץ לעיר.
בית הכנסת פתוח לכולם, דתיים, חרדים, חילוניים, אשכנזים ובני עדות המזרח. רב בית הכנסת הוא הרב יעקב נדב, עילוי בתורה, מקרב לבבות, שנוהג להכין בני מצווה לעלייה לתורה. החזן ביום כיפור יהיה הפייטן אוריאל שי (35) מהרצליה, שמתפלל בבית הכנסת מנעוריו.
התפילה בנוסח ייחודי לקהילה שאושרה על ידי רב העיר הרב יצחק פרץ – המיועד לכל העדות. גם המנגינות חלקן בנוסח אשכנזי וחלקן בנוסח ספרדי. "כשראש העיר לשעבר בילסקי שאל אותי מה לרשום באתר העירייה - בית כנסת ספרדי? בית כנסת אשכנזי? אמרתי לו 'תרשום בית הכנסת של כולם', וכך זה מתנהל – כל אחד מרגיש אצלנו בבית", אומר מנהל בית הכנסת, הגבאי וראש הקהילה אמיר סיני (63), איש הייטק, ממוצא מעורב (אם יליד פולין ואב יליד הארץ, בן ליוצאי תימן).
סיני יזם את הקמתו של בית הכנסת לפני 23 שנה. "משפחתי היא המשפחה הדתית הראשונה שעברה לגור בשכונת לב הפארק", הוא מספר, "באותה תקופה התפללתי בכפר בתיה או בקרית שרת. בהדרגה נוספו עוד דתיים לשכונה, ואז פניתי לעירייה וביקשתי שיקצו לנו שטח. שמונה שנים נמשך תהליך קבלת האישורים, גיוס התרומות והבנייה עצמה. בתקופת הבנייה התפללנו בבית הספר השכונתי שקד".
בית הכנסת נבנה בסגנון מודרני, הייטקי, ורוב המימון הגיע מקרן אדמונד ספרא (הבנקאי והמיליארדר היהודי המנוח שהתגורר בשווייץ). שמו של ספרא מתנוסס על חזית המבנה ליד השם "אחוות רעים". עוד שותפים למימון – עיריית רעננה ותושבי השכונה ("כך הם חשים שותפות, אכפתיות ואחריות אישית לחזות המבנה וניקיונו").
כמות מתפללים: בית הכנסת מכיל כ-200 גברים באולם המרכזי ועוד 80 נשים בעזרת נשים. בימי שגרה, כ-180 מתפללים מתכנסים כאן בכל שישי ושבת.
כמה נמכרות התפילות: לקראת יום כיפור מגייסים בבית הכנסת תרומות באמצעות רכישת "ברכת השנה" - 12 המשפחות שיתרמו יזכו לקבל ברכה בכל שבת במשך שנה עם פתיחת ארון הקודש.
עוד יימכרו מצוות רבות, ובהן – פתיחת ארון הקודש, הוצאת ספר תורה, הגבהת ספר תורה, עלייה לתורה, הנחת כתר על ספר התורה וחלוקת "רימונים" (קישוטים לספר התורה) לילדים. ב"אחוות רעים" לא מוכרים מקומות ישיבה.
היערכות קורונה: מגבלות הקורונה הציבו אתגר נוסף בפני הנהלת בית הכנסת. כל אחד מהמתפללים מתבקש לשלוח לגבאי מבעוד מועד את התו הירוק שלו או תעודת המחלים שלו. המתפללים לא ייבדקו בכניסה ("הכול מבוסס על אחריות אישית ואמון"). יורשו להיכנס גם ילדים מגיל 12 בעלי תו ירוק. על פי הצפוי, חלק מהמתפללים ייכנסו פנימה, ורובם יעדיפו להתפלל במתחם התפילה החלופי שהוכשר במגרש החנייה הסמוך לבית הכנסת עם סככות להצללה ומצננים.
בית הכנסת הגדול // הרצליה
הוקם בשנות העשרים של המאה הקודמת בצריף ועם השנים הפך למבנה הכי מפואר בעיר. עד לפני הקורונה התפללו בו כ-700 מתפללים
ותק: למעלה מ-90 שנה
המייסדים: אנשי קהילת ציון, קבוצה ציונית מארה"ב
נוסח תפילה: אשכנזי
הייחוד: הוקם בצריף ולאחר שנים עבר למבנה חדש. פופולארי לעריכת חתונות
על המקום: בית הכנסת הגדול בהרצליה הוא גם בית הכנסת הראשון שהוקם במושבה בתמיכת מייסדיה, אנשי "קהילת ציון", קבוצה ציונית מארצות הברית שרכשה את האדמות והקימה את הישוב בדצמבר 1924. בית הכנסת שכן תחילה בצריף בגבעת המייסדים, ליד מגדל המים. לאחר שנים אחדות הועבר הצריף לרחוב הנדיב, ומשם לרחבה שבין רחוב העבודה (כיום בן גוריון) רחוב סירקין. "את הצריף הזה אני זוכר מיומי הראשון", אומר גבאי בית הכנסת אברהם קציר (89), בן לראשוני הרצליה.
ב-1936 הונחו היסודות למבנה בית הכנסת על מגרש שתרם מפעל המים. לאחר שהושלם שלד הקומה הראשונה הופסקה העבודה בשל מחסור באמצעים והוקפאה בגלל מלחמת העולם השנייה. ביוזמתו של רב היישוב, הרב בנימין מובשוביץ, חודשה העבודה ב-1945 במימון הרשות המקומית. "את העלייה לתורה בבר המצווה שלי", נזכר הגבאי קציר, "עשיתי בבית הכנסת החדש ב-1946 אף שבנייתו עדיין לא הושלמה".
בשנותיו הראשונות תואר בית הכנסת כאחד היפים ביותר בישראל. ביוזמת ראש העירייה אלי לנדאו שופצו בית הכנסת וסביבתו - הוסרו מבנים מסחריים שניצבו בחזית המבנה, ובמקומם הוקמו רחבה נאה עם עצי דקל ומזרקה.
כמה מתפללים: בית הכנסת מכיל 500 מקומות ישיבה באולם המרכזי ועוד כ-250 מקומות בעזרת נשים. זהו בית הכנסת הגדול ביותר באזור השרון. לדברי הגבאי קציר, המשמש בתפקידו מזה 24 שנה, בית הכנסת פעל תמיד בתקופת החגים בתפוסה מלאה, אך מאז שפרצה הקורונה הנוכחות דלה מאוד, וכך גם ההכנסות.
כנהוג בבתי כנסת אחרים, גם כאן המתפללים מבטיחים את מושבם בתשלום שנתי (בסך 400 שקל).
הכנסות בית הכנסת מתבססות גם על העליות לתורה – כל מי שעולה לתורה בשבת תורם כנדבת לבו. בני מצווה מקבלים ארבע עליות לתורה בתמורה ל-600 שקל. בנוסף, מצפים מכל מי שעולה לתורה באירוע בר מצווה גם לתרום. בית הכנסת אינו זוכה לתקציב עירוני לתחזוקה שוטפת, ואולם השיפוץ המסיבי של הגג ומערכת המיזוג לפני שנים אחדות מומן על ידי העירייה.
חזן ליום הכיפורים: בשל קשיי מימון, בתקופת החגים השנה לא יועסק החזן הקבוע של בית הכנסת. בעל התפילה השנה יהיה רב בית הכנסת מרדכי שלמה יעקובוביץ’, בנו של הרב הקודם יצחק יחיאל יעקובוביץ', שכיהן בתפקידו 66 שנה, עד פטירתו לפני שנתיים.
היערכות קורונה: המתפללים ייכנסו במסגרת התו הירוק. אם יגיעו יותר מ-100 הם יוכלו להתפלל בחוץ.
