עוד בטרם נכנסים למחלקת טיפול נמרץ כירורגית בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, במקום שבו מאושפזת האם מהוד השרון, שבתה הפעוטה בת העשרה חודשים נרצחה על ידי אביה ברק בן עמי, נתקלים באוויר דחוס ומתכתי של עצב שנתקע בגרון. הקורונה ברקע, אבל האווירה במחלקה הזו, שתי קומות מעל מחלקת טיפול נמרץ ילדים, שם מאושפזת הבת השנייה במצב קשה, היא לא אווירת הפאניקה והפחד ששוררת בזמנים אלה. זאת אווירה אחרת, המורכבת ממולקולות של עצב שאין לו מילים, גם לא קול, שלפרקים מופר על ידי כמה חב"דניקים עם משלוחי מנות.
הקבר של התינוקתהקבר של התינוקת
הקבר של התינוקת
(צילום: שאול גולן)
חלק מבני המשפחה מסתופפים ליד החדרים של האם ושל הבת, מחרישים. גם כמה חברות וידידות בפנים נוגות, גם הן שקטות. הפנים זועקות, אבל שום הברה לא יוצאת מפיהן. רק לפני כמה שעות קברה האם את בתה הקטנה, והיא עדיין מנסה לעכל, בין מתן עדות לבין זרם מנחמים, מה היה באותו יום שישי בשעה 7:45 בבוקר, שגרם לבעלה ברק, שלו נישאה לפני חמש שנים, ליטול סכין ובהתקף אמוק לרצוח את בתו הפעוטה, ולדקור אותה ואת בתה בת השלוש. העדויות מתחילות רק עכשיו לצוץ, והן די סותרות. מצד אחד, חברים ושכנים מספרים על זוג "נורמטיבי" ואוהב. מצד שני, עדויות מחדר החקירות של האם, כפי שנמסרו על ידי גורמים במשטרה החוקרים את הבעל ואת האישה, מספרות על התפרצויות זעם שנמשכו לאורך שנים.

"בואו מהר כולם דקורים"

משפחת בן עמי התגוררה ביחידת הדיור בבית משפחתה של האם, עובדת במחלקת הגנים באגף החינוך בהוד השרון, בחצי השנה האחרונה. גם חלק מקרובי המשפחה גרים באותו הרחוב. האם, בת 36, היא אדריכלית במקצועה, והאב שרצח את בתו הוא מהנדס בן 33. השניים, שלא היו בהליכי גירושין ואינם מוכרים על ידי הרווחה, וגם חסרי עבר פלילי, רכשו באחרונה בית בצפון שאליו תיכננו לעבור.
ביום שישי שעבר, בשעה 7:47, שמעה אחותה של האם, שמתגוררת סמוך ליחידת הדיור, זעקות מוות. היא רצה לדירה, פתחה את הדלת ונכנסה, ושם ראתה את הזוועה: הבת בת השלוש, המאושפזת בבית חולים מאיר, הייתה דקורה ומדממת. התינוקת הייתה בחדר אחר דקורה ובמצב אנוש, ואילו האם זחלה בחצר הבית, דקורה ומדממת אף היא, זועקת לעזרה בכוחותיה האחרונים. האחות מיהרה להתקשר למשטרה וצרחה: "בואו מהר, כולם דקורים. דקרו פה את כולם. בואו".
עם הגעת השוטרים וצוותי ההצלה לזירה, נמצא גם הבעל, ברק בן עמי, בזירה, כשהוא פצוע באורח קל עם דקירה בצוואר בעקבות ניסיון התאבדות שנכשל.
בחקירתו הראשונית הודה בן עמי כי הוא ניסה לרצוח את משפחתו, ולדברי החוקרים בזירה, "היה מבולבל עם מבט של טירוף". מאוחר יותר, לאחר ששוחרר מבית החולים, עקב פציעתו, אמר בחקירתו כי הוא "לא יודע מה קרה לו", לא הפסיק למרר בבכי, והביע חרטה עמוקה על מעשיו.
יש לציין, כי בתחילה סירב בן עמי לייצוג של עורך דין, ולאחר מכן מונה עו"ד רן אלון מהסנגוריה הציבורית לייצגו. בהארכת מעצרו בהמשך השבוע אמר עו"ד אלון: "אין ספק שמדובר על מקרה בנסיבות טראגיות. מדובר על משפחה נורמטיבית לחלוטין. האב אדם נורמטיבי מהיישוב, בלי שום עבר פלילי. אין שום הסבר לאירוע שהתרחש. יש אינדיקציות למצב נפשי שעלו במהלך החקירה. לדעתי אין מניע. הוא מרבה לבכות ולא מאמין שהאירוע הזה התרחש עליו".
האם (בכיסא גלגלים) בלוויההאם (בכיסא גלגלים) בלוויה
האם (בכיסא גלגלים) בלוויה
(צילום: שאול גולן)

"זה שד או שטן שנכנס בו"

כאמור, העדויות באשר למניע האפשרי של הרצח סותרות. מצד אחד, חברים וקרובי משפחה של הזוג מתקשים לעכל שדווקא במשפחה השלווה הזאת קרה הרצח הנורא: "שום דבר לא הכין אותנו לדבר הזה", אמרה שגית דרור, בת-דודתה של האם. "הם תמיד היו ביחד. בכל האירועים, עשו טיולים, נראו מאושרים. אין לי מה להגיד. זה נפל עלינו כרעם ביום בבהיר".
גם חברתה של האם המתגוררת בהוד השרון סיפרה דברים דומים: "הייתה שם אהבה גדולה מאוד. ראו את זה על שניהם. אי אפשר לשחק עם אהבה. מה היה בחדרי-חדרים אני לא יודעת. אבל, אני מאמינה שאם היה משהו קיצוני, כמו אלימות, היא הייתה מעדכנת אותנו, או לפחות זה היה יוצא איכשהו".
חברו של האב: "אני קולט אנשים, יש לי ראייה טובה. אי אפשר לעבוד עליי, ואני אומר לך שברק שעשה את הזוועה הזאת, זה לא ברק. זה לא הוא. נקודה. אנחנו שנים יחד, הוא הכי אוהב ומפרגן שיש"
גם חבריו של בן עמי, הן לעבודה הן חברי ילדות, התקשו להאמין כי הוא הרוצח: "זה פשוט לא יכול להיות. זה לא ברק. זה לא יכול להיות הוא", אמר חבר ילדות, שסירב לחשוף את שמו, ומלווה את ברק בדיונים בבית המשפט. "אני קולט אנשים, יש לי ראייה טובה. אי אפשר לעבוד עליי, ואני אומר לך שברק שעשה את הזוועה הזו, זה לא ברק. זה שד או שטן שנכנס בו. זה לא הוא. נקודה. אנחנו שנים יחד, הוא הכי אוהב ומפרגן שיש".
גם חבריו לעבודה אמרו דברים זהים: "אנחנו עדיין בהלם פה בעבודה. זה הפך לשיחת היום. בזה אין ספק. הוא תמיד היה מסמר הערב, וגם עכשיו. הוא חברמן, מצחיק ברמות. ממש הלם, לא מעכלים שזה מה שקרה, ועוד ממנו".
למרות עדויות אלה, מעדותה הראשונית של האם עולה תמונה שונה לחלוטין. גורמים במשטרה מסרו, כי לא מדובר בתמונה אידילית כל כך: "לא כולם יודעים מה הולך בתוך חדר השינה של בני-זוג. העולם האמיתי הוא לא תמונות פייסבוק של שקיעת שמש", אמר גורם ל"ידיעות השרון" ו-mynet .
מעדותה של האם עולה, כי מאז שנולדה הפעוטה בת העשרה חודשים, החלה הידרדרות ביחסים בין השניים. "זה ככל הנראה נגרם בגלל הצפיפות, או לחץ מגורים, או משהו בסגנון. אבל היו התפרצויות זעם ואובססיה כבר תקופה של כמה חודשים, שלא הכרתי". באותו בוקר שישי, סיפרה האם, היא התחילה להלביש את בתה בת השלוש בתחפושת ליצן, ונעזרה באמה, הסבתא. לאחר שהסבתא הלכה, נכנס בן עמי למטבח ותוך צעקות החל לדקור. עוד הוסיפה בחקירתה, תוך שהיא ממררת בבכי, איך ניסתה להציל את בתה בת השלוש מידיו של אביה בלי הצלחה, תוך שהוא דוקר אותה ואת הבת.
בנוסף, טוענים גורמים במשטרה, כי הם גבו עדות גם מבת-הזוג לשעבר של בן עמי, עוד בטרם הכיר את אשתו הנוכחית. היא הוסיפה, כי אכן "היו לו התפרצויות זעם לא מעטות".
הסבתא, אמה של האם, עובדת בעיריית הוד השרון ובת למשפחה ותיקה מאוד בעיר. היא הסכימה למסור כמה מילים בלבד, ואמרה: "אנחנו משפחה רגילה. נורמטיבית. אכלנו אותה. השמיים נפלו עלינו. נמתין ונראה מה יהיה. לא יודעת איך אפשר להמשיך מפה".
משפחת בן עמי. "אם הייתה אלימות היא הייתה מעדכנת אותנו"משפחת בן עמי. "אם הייתה אלימות היא הייתה מעדכנת אותנו"
משפחת בן עמי. "אם הייתה אלימות היא הייתה מעדכנת אותנו"
(צילום: פרטי)

שכן: "הזעקות החרידו אותי"

ברחוב שבו מתגוררת המשפחה בהוד השרון לא ניכרת הטראומה. השלווה, שהופרה שם לפני כשבוע בעקבות הטרגדיה, שבה לרחוב היוקרתי. "זה רחוב שלא מכירים בו ניידות משטרה", אמרה השבוע שכנה ברחוב. "אנחנו לא מכירים באמת את המשפחה, אבל ממה שיצא לנו להכיר בחטף מדובר במשפחה טובה מאוד, שקטה מאוד ונורמטיבית. פשוט אי אפשר לעכל איך בן-אדם, ועוד אבא, מנסה לרצוח את כל משפחתו, ואפילו מצליח להרוג את התינוקת, שעדיין לא בת שנה. אלה דברים הזויים לחלוטין, שבשכונה הזאת ובכלל בהוד השרון רואים בסדרות אימה ב'נטפליקס'. מי היה מאמין שזה מטר מהבית שלנו".
שכן: "ניסיתי לפרוץ, אבל מישהו שם עצר אותי בדלת מלהיכנס, כנראה האבא הרוצח. התקשרתי לכוחות ההצלה. זה פשוט נורא ואיום. אנחנו פה ברחוב מנסים לעכל ולראות איך נוכל לעזור למשפחה ברגעיה הקשים"
שכן אחר, המתגורר כ-300 מטרים מדירת המשפחה, אמר ל"ידיעות השרון", כי גם הוא שמע את הזעקות וניסה להיכנס לדירה. "אני לא מכיר כל כך טוב את המשפחה, אבל הזעקות החרידו אותי. ניסיתי לפרוץ, אבל מישהו שם עצר אותי בדלת מלהיכנס, כנראה זה היה האבא הרוצח. התקשרתי בעצמי לכוחות ההצלה. אני לא יכול לומר מעבר לזה שום דבר, כי אני באמת לא יודע כלום. מדובר בבני משפחה שכמעט לא רואים אותם או שומעים אותם. הם נראים משפחה 'רגילה', אבל לא הייתה לי אינטראקציה מיוחדת איתם, או שראיתי שהייתה להם כזאת עם השכנים. זה נורא מה שקרה. פשוט נורא ואיום, ועדיין אנחנו פה ברחוב מנסים לעכל את זה, ומנסים לראות איך נוכל לעזור למשפחה ברגעיה הקשים".
גם בעיריית הוד השרון לא מכירים את המשפחה, זאת אף שהסבתא היא, כאמור, עובדת העירייה בחודשים האחרונים. כבר בסוף השבוע האחרון, בעת שהפך הרצח לשיחת היום בעיר, ניסו לברר בכל קבוצות הווטסאפ העירוניות וברשתות החברתיות אם מישהו מכיר את המשפחה. התשובה הייתה זהה: לא מכירים. גם לא מכירים חברים שמכירים. משפחה סולידית ושקטה, שברגע אחד נהפך עליה כל עולמה.

התעוררה וזיהתה את אימא

בבית החולים נשמעות לחישות. אלה עוברים ושבים, שמתעניינים: "זאת האימא, יו מסכנה". מעלית מורידה את האם, בכיסא גלגלים, לחדר של בתה. שתי קומות ושמאלה והיא שם, מנסה לחבק, לכאוב את הרגע שבו לא יכלה להציל אותה מידיו הפוגעניות של האב. בתחילת השבוע פקחה הבת בת השלוש את העיניים והחלה לנשום בכוחות עצמה. הסבא והסבתא היו שם, וגם האם. הצוות הרפואי מספר כי אף עין במחלקה לא נותרה יבשה בעת המפגש. "היא זיהתה את הסבא והסבתא וגם את האימא", אמרה אחת האחיות, "ראו את זה על הפנים שלה. היא לא בדיוק תיקשרה, היא בסך הכול בת שלוש שעברה טראומה, אבל היא זיהתה ופתאום נרגעה. זה פשוט קורע לב".
ובעוד הבת עדיין נאבקת על חייה, יצאו האימא ובני המשפחה ביום שני השבוע ללוות את התינוקת בת העשרה חודשים בדרכה האחרונה, בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון. השמש זרחה על הבור הטרי, קברה של הפעוטה, שהתכסה בצילם של מאות התושבים שהגיעו ללוותה, מהם רבים שלא הכירו את המשפחה. גם בני משפחתו של ברק בן עמי, האב, הגיעו ללוויה. המומים, ממאנים להינחם, מצאו פורקן בחיבוקים גם אצל חלק מבני משפחתה של האם, שהבינו ללבם. עדיין משפחה.
על קברה הקטן מדיי של הפעוטה, בבכי עצור וכואב, ספדה הסבתא, שרק ביום שישי שעבר עוד סייעה לחפש לליצן את האחות בת השלוש, רגע לפני שהזמן עצר מלכת: "ככה זה כשהשמיים נופלים עליכם", הספידה, "דווקא הדמות שהייתה צריכה להגן עלייך, הדמות שכל ילד וילדה נושאים אליה את עיניהם הרכות בבטחה, דמות האב שאמור להגן ולשמור מכל רע ומכל פגיעה, דווקא הדמות הזאת הפכה לרוצחת ופוגעת".