שלוש שנים וחצי אחרי שראש עיריית הוד השרון לשעבר, חי אדיב, הבטיח לנהל תהליך של שיתוף הציבור בנוגע לפרויקטים להתחדשות עירונית בשישה מתחמים בעיר, נערך השבוע מפגש שיזמה העירייה בנוכחות עשרות מבעלי הדירות במתחם בן גוריון, הממתינים שנים רבות ליישום הפרויקט; שכנים מהבתים הסמוכים; ראש העירייה אמיר כוכבי ונציגי העירייה; צוות התכנון והחברה היזמית.
"הדיירים השמיעו את טענותיהם אך בשורות חדשות לא שמענו מהעירייה", אומר אחד הדיירים, "לא חשנו כל רצון לקדם את הפרויקט, לא חשנו כל אמפתיה למצבם של הדיירים שגרים בבניינים הרעועים, וראש העירייה דיבר אלינו בטון מתנשא, כאילו מדובר בפרויקט של משקיעי נדל"ן".
"מבוי סתום"
מתחם בן גוריון כולל 76 יחידות דיור קטנות בארבעה בנייני רכבת מתפוררים בני כ-60 שנה. דיירי הבניינים הללו הקימו ועד פעולה, ובשנת 2012 חתמו על הסכם לפינוי-בינוי עם חברת אשדר. לדברי מוטי אטשטיין, העומד בראש הוועד, הפרויקט תקוע מאז שהתוכנית להריסה ולבנייה אושרה בוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ב-2013 ובוועדה המחוזית בסוף 2014. "אף יזם לא יוציא את הפרויקט הזה לפועל, מכיוון שאין לו היתכנות כלכלית", אומר אטשטיין. "העירייה הגבילה את גובה הבניינים החדשים לתשע קומות בלבד, מה שהופך את הפרויקט ללא משתלם מבחינת הקבלן. למה בפרויקט ישורון בעיר אישרו 20 קומות ובשיכון תקומה בכפר סבא אישרו 30 קומות? תוכנית בנייה שהגישה אשדר לא אושרה בוועדה המקומית והועברה למחוזית. 15 שנה אנחנו מנסים לקדם פרויקט של פינוי-בינוי. בעלי דירות רבים, ובהם קשישים שלא יכולים עוד לגור בקומה שלישית, מכרו או השכירו את דירותיהם ועברו לגור במקומות אחרים. אחת הקשישות עברה לבית אבות ואחרת היגרה לקנדה כדי לגור עם בתה".
לדבריו, "יצאנו מאוכזבים מהכנס בשל העובדה שאין חידוש בתוכנית העירייה, ולא ברור איך תוכנית שלא מומשה כבר חמש שנים, תמומש דווקא עכשיו. התאכזבנו גם מכך שמנהל ההליך לא איפשר לנציג חברת אשדר להציג את התוכנית שהוגשה, וכן לא ניתן די זמן לדוברים".
אחד מראשי הוועד, שלמה נווה (73), גר בדירת הוריו מאז שרכשו אותה ב-1966 ועד אחרי שירותו הצבאי. אמו התגוררה בדירה עד פטירתה לפני כחמש שנים. "העירייה החילה את תוכנית תמ"א 38 על שישה מתחמים בעיר, כולל המתחם שלנו, ומתחמקת מלתת תשובות ברורות ליזמים שביקשו תיקונים ושיפורים. העירייה התנגדה לתוכנית הבנייה שהכינו היזמים, ואינה מאפשרת לנו לממש את החלום שלנו. אנו מבקשים שהעירייה תבוא בדברים עם היזם, שיתמקחו, שיריבו ובסוף יגיעו לעמק השווה".
ומה עם השכנים?
"אשדר הגישה ב-2016 תוכנית ל-15 עד 20 קומות. גם לשכנים כדאי שייבנו לידם בניינים גבוהים יותר. כך יבנו פחות מגדלים, המרחק ביניהם לבין בתי השכנים יגדל, צפיפות הבנייה תקטן והשטח הירוק יגדל. הבטיחו לנו תשובה תוך שבועיים, ואחר כך אמרו לנו שהולכים לשיתוף הציבור. זה היה תירוץ לדחות את ההחלטה. נדרשו להם שלוש שנים וחצי לקיים את מפגשי שיתוף הציבור".
תת-תנאים
הדיירים במתחם בן גוריון מתוסכלים. הם גרים בבניינים מתפוררים, עם תשתיות מים וניקוז קורסות, נזילות מהגגות ודליפות מהקירות החיצוניים, ועם חולדות שמתרוצצות באזור הצנרת שבקומת הקרקע. בחצר המוזנחת צמחו עשבי פרא, שורשים ועצים שצמחו לגובה של 20 מטר. "כשהיינו ילדים הייתה שם מדשאה ושיחקנו עליה כדורגל. ראש העירייה מתייחס ליזמים כאל כרישי נדל"ן שמכרו לנו חלומות, ולבעלי הדירות כאל משקיעים רודפי בצע", אומר נווה. "נכון יש כאן אנשים שרכשו דירות להשקעה, אבל יש גם בעלי דירות שגרים כאן עשרות שנים וסובלים. ומה זה משנה אם מי שסובל הוא בעל דירה או דייר בשכירות? כשסיפרנו לראש העירייה על הקשישים שגרים בקומה שלישית בלי מעלית הוא אמר לנו שגם הוא גר בבית משותף באותו הרחוב בקומה רביעית בלי מעלית... הוא משווה את עצמו לקשישים האלה?"
אחת הקשישות היא מזל שמואלי (85), ניצולת שואה, שגרה בבניין מיומו הראשון ושם גידלה את שלושת ילדיה. מספר בנה מאיר (54): "חיינו שם חמש נפשות בדירה בת 39 מ"ר, בצפיפות ובמחנק, שני ההורים עבדו קשה כפועלי ייצור כדי לפרנס את המשפחה. אבא נפטר לפני 22 שנה ומאז אימא מתגוררת בדירה לבדה. הקירות רקובים, הטיח כל הזמן נופל מהתקרה על ראשה. בשל מצבה הבריאותי-סיעודי היא מרותקת לכיסא גלגלים, וזה חצי שנה כבר לא מסוגלת לצאת לרחוב. היא תקועה בדירתה, כמו בכלא. ראש העירייה מוזמן לבוא ולראות באילו תנאים אמי גרה. זה לא לא אנושי. מבחינתם שהאנשים ימשיכו לסבול".
מתחם בן גוריון כולל עוד ארבעה בניינים ובהם 48 דירות גדולות יותר. הבניינים נבנו בתקופה מאוחרת, ומצבם הפיזי טוב יותר. גם דייריהם חתמו על הסכם עם חברה יזמית, וחלקם נכחו באירוע שיתוף הציבור.
למרות הטענות, ראשי הוועד, אטשטיין ונווה, ציינו גם כי מצאו תקווה בדברי ראש העיר, שאשרר את מחויבותו לתכנית ההתחדשות העירונית בעיר וכן בתמיכה עקרונית של השכנים בפרויקט ההתחדשות.
מהעירייה נמסר: "ראש העירייה, אמיר כוכבי, והצוות ההנדסי מקדמים התחדשות עירונית כחלק מתפיסת עולם שלוקחת אחריות על מרקם החיים של תושבי העיר. כשראש העירייה אומר כי קידום הליכי ההתחדשות העירונית נעשה כחלק ממחויבות מוסרית לדיירים ולבעלי הדירות, הדבר מגיע מתוך הבנה של מצבם של הדיירים ורצון לסייע להם, וזה מה שנעשה על ידי העירייה בפועל. עם זאת, העירייה לא פועלת בשירותם של יזמי ההתחדשות ולא תיכנע ללחצים המופעלים על-ידיהם באמצעות קידום תוכניות שלא הולמות את המרקם העירוני".
