"מה הרגע הכי קשה שלי?", נשאלה קסם (רבקה) זרקא בת ה-20 מכפר סבא במהלך השיחה בה תיארה את תלאות חייה הקשים, "זו לא בעיה גדולה להיזכר, זה היה לפני כשנה וחצי. הייתי מפוצצת ב'ירוק', חשיש' וכל מיני שטויות, הייתי בתוך המיץ של הזבל, רבתי עם חברה ברחוב, ולפתע נפלטה לי זעקה גדולה מהלב, היא קרעה שמיים, התמוטטתי על הכביש, אחזתי בצמיג של רכב חונה, רעדתי כולי והקאתי את נשמתי. באותו רגע ידעתי שככה נראה גיהינום עלי אדמות ומכאן אני חייבת לקום מישהי אחרת".
קראו גם >>>>
מצוקה ועוני
היא קמה אחרת רבקה זרקא: שינתה את שמה לקסם, החלה לעבוד, להשלים בגרויות, ללמוד תפירה ולאגור כסף לקראת הגשמת חלומה - להיות מעצבת אופנה. הילדה הקטנה משכונת תקומה בכפר סבא שמגיל עשר אין פנימיה והוסטל לנערות בסיכון בישראל שאותו לא פקדה, שחוותה ילדות קשה ועוני, הדרדרה לעישון ושימוש בסמים קלים בכמויות אדירות, שעברה לינצ'ים וחרמות אין סוף והגיעה למצבי חרדה קיצוניים בעקבותם לא יכלה לצאת מהמיטה במשך שבועות, הצליחה בכוחות עצמה, בלילה קריר אחד על צמיג של אוטו שחור, לקום מתוך האפר ולבנות לעצמה חיים חדשים.
"אני לא רוצה לדבר הרבה על הילדות שלי", היא אומרת, "היה לי ולשני אחיי הקטנים ממני, לא טוב. צעקות, אלימות, עזוב. האמת, שזה כמו חור אפור כזה בעבר. אני זוכרת בעיקר עוני. בגיל 10 לערך, שמתי לב שאמא שלי האהובה מתקשה מאוד בענייני פרנסה. דברים בסיסייים לא היו לנו, ולכולם בבית הספר היה. אז באתי לאמא שלי ואמרתי שאני רוצה ללכת לפנימייה, לא אמרתי לה את מה שבאמת הרגשתי באותו רגע: רציתי להוריד אותי מהגב של המשא הכבד שלה. יש לה ארבעה פיות להאכיל - אז שיהיו שלושה".
נידוי וחרמות
כיאה לבת ממשפחה דתית הוצבה קסם, אז רבקה, בפנימייה לבנות בני ברק: "הפנימייה הזו הייתה פנימייה חרדית, מאוד נוקשה. אסור היה לבנות לשמוע מוסיקה שלא הייתה 'כשרה', ומי שהייתה נתפסת שומעת אייל גולן, הייתה נענשת".
2 צפייה בגלריה
קסם (רבקה ) זרקא פותחת שנה וחיים חדשים. מי שהידרדרה לסמים ועברה בין פנימיות הצליחה לבנות מחדש את חייה
(צילום: אוראל כהן)
אחרי כשנתיים היא עברה לפנימייה דתית לייט כהגדרתה ושני אחיה הגיעו איתה לשם. "רציתי שתהיה לנו כאילו משפחה בפנימייה. אחרי תקופת התאקלמות מאוד קצרה כבר נכנסתי שם לבעיות, הייתי בת 14 משהו כזה, והעליתי לפייסבוק תמונה, עשו לי שיימינג מול המנהל. גם יצא לי שם לריב הרבה בהגנה על האחים שלי, הייתי האמא והאבא שלהם שם. לא יכולתי לראות דמעה אחת שלהם. ואז החליטו לשלוח אותי להוסטל בעכו - חילוני. בהתחלה די התחבבתי על התלמידות, שם גם הכירו לי, נעים מאוד, את עולם הסמים הקלים. נייס גאי, חשיש, ירוק, אמ.די. והבעיה הייתה ככל הנראה במראה שלי, ובכך שבנים הסתכלו עליי יותר מדי, ואז התחילו להפיץ עליי שמועות שאני שוכבת עם כולם. הייתה שנאה גדולה אליי מצד חבורת בנות, וזה הגיע לחרם ונידוי. שלושה חודשים של סיוט מתמשך שהסתיימו ביום אחד שעברתי לינץ'. הרביצו לי, זרקו עליי תיקים, ירקו עליי. באותו יום חזרתי לאמא שלי. אחרי תקופה הועברתי להוסטל בעפולה וגם שם לא היה לי טוב. שקעתי בדיכאון. לא יצאתי מהמיטה שבועות, זה היה מעל ומעבר ואני ברחתי לעישונים".
אחרי עוד שהות קצרה בבית אימה, ועוד הוסטל שבו לא החזיקה מעמד ביפו, היא נשלחה למעון לנערות ביבנה לשיקום. "הרגשתי שם כמו בכלוב. אז החלטתי להיות מניפולטיבית, לשחק אותה כאילו אני משוקמת, קוראת ספרים, וכאלו. אבל לא באמת התכוונתי להשתנות רק רציתי לצאת משם כמה שיותר מהר, שיחקתי טוב, אבל זה לא עזר. אחרי שנה וחצי שם עברתי להוסטל בירושלים. הייתי כבר בת 17 וחצי, וזה כבר גיל מתקדם, שתכל'ס כבר לא מחייבים אותך לכלום. אז זהו החלטתי שאני חוזרת הביתה ומסיימת את עולם הפנימיות".
"בשבועות הראשונים לא ידעתי איך באמת מתנהלת המציאות. הייתי מתפלאת מכל דבר, אפילו ממשאית לפינוי אשפה. לא חוויתי עולם, לא מכירה את המציאות, אבל כל דבר שאין עליו פיקוח והכוונה וגבול נדון לכישלון, כך קרה לי. התחברתי לכנופייה של חבר'ה מכפר סבא ומהוד השרון, אחד מראשיה היה בן הזוג שלי, והשני, היה בן זוגה של חברתי. הסמים היו נגישים ופוצצתי את עצמי בחומרים האלו, ממש אבל. היו לי רעידות בכל הגוף, הרגשתי שאני כמו בענן שחור כזה כל היום".
חיים חדשים
זמן קצר לאחר מכן, כשהיא מידרדרת מדחי אל דחי, ואין יד שתושיע, אירעה לה התמוטטות העצבים בליל חורף קר בכביש ברחוב ויצמן בעיר, שם החליטה שזהו, די, היא כבר לא יכולה יותר: "נכנסתי הביתה כולי רועדת והחלטתי כצעד ראשון להתנתק מכל החבורה, ממש ברגע אחד, בהודעות ווטסאפ וזהו. שבוע ימים ניקיתי את הגוף שלי מכל 'החרא' שהכנסתי, מעין גמילה, מזל שזה סמים קלים. והתחלתי לחפש עבודה, ולחזור לאהבה ישנה שלי, אהבה שלא מומשה מעולם, והיא עיצוב אופנה. התחלתי לעשות סקיצות, לבדוק איך אני יכולה ללמוד תדמיתנות, שזה השלב הראשון לפני לימודי עיצוב אופנה בשנקר, לשם אני מכוונת. התחלתי לרכוש בדים מהכסף המועט שחסכתי מהעבודה, ולהתחיל לעצב. יש לי כבר כמה קולקציות, שאותן אני מתכוונת להעלות לאתר שבונים לי באינטרנט. זה נעשה בסיוע עירוני של הרווחה במסגרת תוכנית 'יתד' (ראו מסגרת) שהם בין היחידים שמאמינים בי ונתנו לי יד בשעתי הקשה. כבר התחלתי ללמוד בגרויות, אני בעולם אחר, העולם שהיה אמור להיות שלי מילדות ורק עכשיו הוא מחייך אליי. גם שיניתי את השם לאחרונה ל'קסם'".
למה קסם?
"אני תמיד אומרת לכולם שיהיה לכם יום קסום, לכולם, לא משנה באיזה מצב אנשים נמצאים, שיהיה לכם עולם קסום, כי רק נקודת התצפית של האדם על העולם היא זו שיכולה להפוך אותו לקסום, וזה כל הקסם".
________
מצילים חיים
התוכנית הלאומית לקידום צעירים וצעירות במצבי סיכון בשיתוף המשרד לשירותים חברתיים, מסייעת להם לממש את זכויותיהם, לסייע בסיפוק צרכים, פיתוח אישי ושילוב מתאים ונכון עבורם בחברה ובקהילה, תוך השגת עתיד בטוח ברמה האישית, המשפחתית והתעסוקתית. התכנית פועלת להשגת איכות חיים מיטבית עבור צעירים במצבי סיכון, ולפיתוח מיומנות מקצועית.
סגן ראש העיר, דני הרוש ומחזיק תיק הרווחה: "סיפורה מעורר ההשראה של רבקה מחמם את הלב ומזכיר לכולנו שאין דבר העומד בפני הרצון. רבקה היא גיבורה אמיתית, שהחליטה כנגד הרבה מאוד מכשולים לנהל את חייה מבלי להיכנע לאתגרים הרבים שזימנו לה החיים. בזכות האגף לשירותים חברתיים קהילתיים, מספקת העירייה מעטפת חמה לתושבים רבים הזקוקים לכלים המתאימים לשיפור איכות חייהם".
