מכתב האישום עולה, כי החל משנת 2008 החלו האחים מנשה ואריק מור, יחד עם שותפם אייל בן נעים, אזרח ספרדי המתגורר בברצלונה, לפעול במסגרת מערך חברות העוסק במכירת כרטיסים לאירועי ספורט פופולאריים והופעות מוזיקה ברחבי העולם באמצעות אתרי אינטרנט. השלושה הקימו מערך חברות שנרשמו במדינות שונות, לעיתים בבעלות אנשי קש.
עוד נטען בכתב האישום, כי אתרי האינטרנט שהפעילו מנשה ואריק מור הציגו שורה של מצגים כוזבים על מנת להניח את דעתם של הרוכשים כי הינם קונים כרטיס המצוי במלאי, למושב מסוים באירוע, ואף נקטו בפעולות שונות על מנת למנוע את האפשרות שלקוחות שלא קיבלו כרטיסים יוכלו להכחיש עסקה מול חברת האשראי. כך למשל, לעיתים נשלחו ללקוחות 'הודעות הרגע האחרון' (Last Call) כוזבות בסמוך לשעת האירוע, על פיהם החברה ניסתה לשווא ליצור קשר עם הלקוח על מנת לתאם מקום איסוף ובשל כך רואה עצמה כמי שסיפקה את הכרטיס.
בכתב האישום טענה הפרקליטות, כי גלית פאר ורו"ח אנזל סייעו למנשה ואריק מור להשמיט הכנסות תוך שימוש במרמה עורמה ותחבולה, בהתחזות כלפי הרשויות כבעלי תפקידים בחברה ומורשי החתימה בפני הרשויות, בהציגם מצג שווא על פיו אינטיקו הנה חברה ישראלית המספקת שירות לקוחות ותמיכה טכנית בלבד לחברת האם בספרד או אנדורה, כי החברה מנוהלת על ידם ועוד.
נמסר, כי התיק הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין ישראל למדינות זרות, ובראשן נסיכות אנדורה. התיק נחקר על ידי משטרת ישראל, יחידת יהלום ברשות המיסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. בנוסף נוהל התיק בידי עוה"ד נעם עוזיאל, טל תבור ואיתי שהם מפרקליטות מיסוי וכלכלה בסיוע עו"ד יעל ביטון מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה.
בפרק החילוט המופיע בכתב האישום מפרטים אנשי הפרקליטות רשימה נכבדה של נכסים (נדל"ן) שהם רכוש הנאשמים, או כאלה שהם מימנו את רכישתם: בית ברמות השבים; שטח חקלאי בהוד השרון בשווי 2 מיליון שקלים; שטח חקלאי בכפר סבא בשווי 1.5 מיליון שקלים; דירה בנתניה בשווי 3 מיליון שקלים; דירה ברמת השרון בשווי 2.9 מיליון שקלים; ארבע דירות נוספות בהוד השרון שכל אחת מוערכת בשווי 2.9 מיליון שקלים; וכספים וניירות ערך בסכום כולל של 5.4 מיליון שקלים.
