שבוע לאחר שעשרות אלפי דגים נמצאו מתים באגם האקולוגי בהוד השרון, ככל הנראה כתוצאה מהרעלה, עדיין לא נקבע הגורם לתמותה. רק בשבוע הבא יתקבלו ממצאי הבדיקות של דגימות המים וגם אז ייתכן שלא ניתן יהיה לקבוע בוודאות את זהות הרעלן. בינתיים, גוויות הדגים עדיין צפות על פני המים, לאורך הגדה הדרומית של האגם, וריחות עזים נישאים באוויר.
"כיוון שהאתר עדיין סגור למבקרים, וכיוון שמדובר באגם אקולוגי, החלטנו לא לפנות את הדגים המתים, אלא לתת לטבע לעשות את שלו. בתוך שלושה ימים הם ירקיבו, ישקעו בקרקעית האגם ויהפכו לחומרים אורגניים, כחלק משרשרת המזון של האגם. אילו הפארק היה כבר פתוח לקהל, הייתי פועל בניגוד לטבע, מפנה ומנקה ולא משאיר את הדגים כשהם צפים על המים אפילו דקה אחת", אומר דרור בן יואב, מנהל פרויקט נחל הדר - הפארק העירוני החדש בעיר, הכולל את האגם האקולוגי.
בן יואב, מיקרוביולוג ומהנדס אקולוגי, מומחה לטיהור שפכים והתפלה, מי שהקים את המכון לטיהור השפכים של כפר סבא והוד השרון, ומי שהגה, יזם, והקים את האגם האקולוגי, מוסיף ומסביר: "צריך לתת למערכת הביולוגית לעבוד. הריח הלא נעים יעבור בתוך יום-יומיים ועד אז רק הקבלנים שעובדים במקום יסבלו".
ההערכה - שפיכת רעל למערכת הביוב
תמותת הדגים התגלתה ביום רביעי שעבר אחר הצהריים. אזרח שטייל באזור גלישת השפכים ממכון הטיהור לנחל הדס, הבחין בחמישה דגים צפים בנחל. הוא דיווח לפקחי רשות נחל ירקון והם דיווחו לבן יואב. "זה מיד הדליק נורה אדומה", הוא מספר. "רצנו לאגם וגילינו גם שם דגים מתים".
נציגי עיריית הוד השרון, בשיתוף רשות נחל הירקון, נשלחו ביום חמישי שעבר לבדוק אם מדובר בהרעלה, ואספו דגימות מים ממכון הטיהור, מנחל הדס ומנחל קנה, מהאגן הירוק ("האחו-לח") ומהאגם האקולוגי. הדגימות נשלחו למעבדות של חברת "בקטוכם" בנס ציונה. הבדיקות הביולוגיות נמשכות כשבועיים והממצאים יגיעו רק בשבוע הבא.
לדברי בן יואב, באגם נערכות בדיקות מעבדה שגרתית (האחרונה נערכה ב-14 באוגוסט). "הלוואי ואיכות המים בעל הארץ הייתה דומה לאיכות המים שבאגם", הוא אומר ומדגיש: "הרעלות דגים בירקון לא נדירות. הן קורות כמה פעמים בשנה. כיום, אתה לא יכול למנוע הרעלה של המים בידי מישהו ששופך רעל לביוב. אין לך שליטה על כך".
לדבריו, המים שיוצאים מהכיורים בבתים ובמפעלי התעשייה זורמים במערכת תת קרקעית אל מכון הטיהור של כפר סבא הוד השרון, הנמצא מול מושב אלישמע, מצפון לשכונת נווה נאמן בעיר. במכון עוברים המים טיפול ברמה הגבוהה ביותר, כולל סינון בחול וחיטוי ב-UV. מהמכון זורמים המים בצינור לאגן הירוק ("האחו-לח"), הנמצא במרחק 200 מטר דרומית לאגם האקולוגי. באמצעות חמצן וצמחים מיוחדים שסופחים רעלים, "האחו-לח" מטהר את המים מרעלי מתכות ומחומרי אנטיביוטיקה (כאלה המגיעים, למשל, מבית החולים "מאיר"), אך אינו מסוגל לטהר את המים מחומרים זרחניים. מ"האחו-לח" מוזרמים המים לירקון, כשהם צלולים ונקיים. במקביל, מוזרמים כ-200 מ"ק בשעה לאגם האקולוגי, ומשם חוזרים לנחל הדר וממנו לירקון.
אז מה להערכתך גרם לתמותת הדגים?
"בתחילת השבוע שעבר, בין יום ראשון ליום שלישי, מישהו - במפעל או בבית פרטי - שפך כמה ליטרים של רעל לתוך מערכת הביוב, דרך הכיור או בור ביוב. אחרי ששהו 30 שעות במכון לטיהור שפכים ועוד שש שעות ב'אחו-לח' הגיעו המים המורעלים ביום רביעי לאגם האקולוגי והרעילו עשרות אלפי דגים. ההרעלה הייתה נקודתית. למזלנו, הרעל היה ברמה נמוכה, ולכן הורעלו רק דגים קטנים מאוד, שאורכם כשלושה ס"מ. הגדולים, שאורכם 30-20 ס"מ, לא נפגעו.
"כל המומחים שדיברתי איתם סבורים, שכמו תמיד יהיה קשה לאתר את סוג הרעל, וגם הפעם יהיה קשה, אלא אם כן מדובר ברעל זרחני קטלני במיוחד. צריך להבין - מספיק ליטר אחד של מלטיון (חומר רעיל נגד כנימות התוקפות הדרים וירקות) כדי להרעיל את כל הדגה בירקון לאורך 27 קילומטרים".
לאגם האקולוגי, מספר בן יואב, הובאו הדגים לפני כשלוש שנים. "יחד עם אחד מעובדי העירייה, הוצאתי כ-150 דגי אמנון ממי נחל הדר והעברתי אותם לאגם. מאז, הם התרבו במהירות והגיעו לכדי מאות אלפים. כאמור, רק עשרות אלפים מהם הורעלו. הדגה באגם תתאושש בתוך חודש", מבטיח בן יואב.
מעיריית הוד השרון נמסר: "מבחינת הנושא עולה, כי בדומה לעשרות מקרים המתרחשים ברחבי המדינה, במקורות הירקון ובכלל האגמים ומקורות המים הפזורים בישראל, מדובר בהרעלה כתוצאה מהשלכת חומרים רעילים לאסלה ביתית".
על מנת לפעול למניעת מקרים דומים בעתיד, כינס ביום ראשון השבוע ראש העירייה, חי אדיב, את הצוות המקצועי וגובשה תוכנית להפעלתן של מערכות הגנה, האחת שתמוקם במכון הטיהור ממנו זורמים המים לנחלים ול"אחו-לח", והשנייה באגני ה"אחו-לח", מהם זורמים המים לאגם האקולוגי, אשר יאפשרו סגירה אוטומטית של חיבורי המים במקרים דומים והעברת מים שפירים.
מחכים לתוצאות בדיקת המעבדה
במשרד להגנת הסביבה מודים השבוע, כי נסיבות התמותה של הדגים באגם האקולוגי עדיין לא ידועות, אך לעומת זאת, בעירייה מיהרו להוציא השבוע תגובה, שקוממה את התושבים, במסגרתה נראה היה כאילו האשמה הוטלה על תושבים בעיר.
"אנו שבים ומזכירים לתושבי העיר והאזור כולו, כי יש להימנע מהשלכת חומרים רעילים לאסלה הביתית", מסרו בעיריית הוד השרון. "חומרים דוגמת חומרי ריסוס והדברה הם בעלי פוטנציאל נזק סביבתי חמור למערכות המים המוּשבים, מהווים רעל הרסני לדגים ויש להימנע משפיכתם למערכות הביוב".
לטענות שנשמעו בעיר על כך שהעירייה מטילה על התושבים את האחריות להרעלת הדגים, מדגישים בעירייה: "לא האשמנו את התושבים, אלא רק ביקשנו להתריע ולהזהיר".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "נסיבות התמותה של הדגים עדיין אינן ברורות ומבדיקה שערך המשרד להגנת הסביבה עולה, כי ייתכן שחומר רעיל חדר למכון טיהור שפכים כפר סבא-הוד השרון ולאחר מכן הגיע לאגם נחל הדר בקולחין. ככל הידוע למשרד, מדובר במקרה בודד וחריג. רשות הנחל תבצע דיגום של שאריות חומרי הדברה וחומרים אורגנים בעלי כושר רעילות ממי האגם, גופות הדגים והצמחייה הטבולה, על מנת לבחון האם אכן זה המקור הפוטנציאלי לזיהום ולתמותת הדגים. המשרד ממתין לממצאי הדיגום, ולאחר קבלתם, נבחן את המשך פעילותנו ככל שיידרש".
לדברי אורי שור, דובר רשות המים, "הנושא מטופל על ידי רשות נחל הירקון ועיריית הוד השרון. לא זוהתה פגיעה במכון לטיהור שפכים, המזרים את המים לאגנים הירוקים (אשר גם הם לא נפגעו) ומשם לאגם. רשות נחל הירקון שלחה דגימות של המים למעבדה, במטרה לבדוק את הרעלן שגרם לתמותת הדגים".
מרשות נחל הירקון נמסר: "רשות נחל הירקון קיבלה בסוף השבוע התראה על תמותת דגים בנחל הדס ובאגם פארק נחל הדר, ככל הנראה כתוצאה מחומר רעיל שעבר דרך מט"ש (מכון טיהור שפכים) כפר סבא-הוד השרון. רשות הנחל ביצעה דגימות בשטח, כדי לנסות ולזהות באופן ודאי את הגורם לתמותה, והממצאים טרם התקבלו".
ממשרד הבריאות נמסר: "לא ברור בדיוק מה קרה באגם ומה גרם לתמותת הדגים. נמסר לנו, כי ייתכן וחדר חומר כימי לביוב של הוד השרון-כפר סבא והגיע למתקן הטיפול בשפכים. כנראה, החומר לא השפיע על הטיפול במתקן, אבל זרם עם הקולחין המופקים במתקן אל נחל ירקון. מנחל הירקון נשאבים הקולחין לאגנים ירוקים ומהם לאגם הוד השרון. הסברה היא, כי החומר השפיע על הדגים באגם וגרם למותם. נלקחו דגימות מהנחל ומהדגים המתים. הנושא בבדיקה של רשות נחל ירקון והרשות המקומית".
