כל ילד שגדל במגדיאל הכיר אותה. חורשה ענפה של אקליפטוסים רמים שנראתה למרחוק, נצר לימיה הראשונים של השכונה אז ניטעה על ידי משפחת אנצילביץ', ממייסדי הוד השרון. ככל שחלפו השנים, וירוק השדות נעלם לטובת רבי הקומות, כך הודגשה החורשה, והחורשה הסמוכה לה ברחוב שמיר, כמעין זכרון להוד השרון הישנה.
אלא שלפני כחצי שנה, הגיח מזיק בשם יקרונית האקליפטוס והחל לכלות את העצים, אחד אחרי השני. בתוך פחות מחצי שנה, הושמדה יותר ממחצית מהחורשה. הראשון לזהות את היעלמות החורשה היה שימי בירון (73). בירון, שחי בצמוד אליה זה יותר מ-30 שנה, והחל לראות לדאבונו הרב כיצד היא נעלמת.
"ברגע שהתברר לנו שיש איזשהו מזיק בחורשה והעצים לאט לאט קמלים ונופלים, פניתי למחלקת גנים ונוף של עיריית הוד השרון", מספר בירון שעוקב בדאגה אחר כליית החורשה. "אך העירייה הסבירה לי כי מדובר בשטח פרטי ואין לה מה לעשות עם המפגע הזה. מהעירייה הפנו אותי אז ליערן הראשי במשרד החקלאות. זה היה לפני יותר מחצי שנה, ועדיין לא שמעתי ממנו כלום".
לבסוף, לאחר שבנו עזר, ביקש לפרוס את אחד מהעצים שנפלו, התגלתה תולעת העונה לשם יקרונית האקליפטוס. כורת עצים פרטי שהגיע למקום הפנה את בירון ליוסי בן שחר ממשרד החקלאות, שהבהיר כי יש להדביר את המפגע.
"עלות ההדברה של כל עץ עד 30 עצים היא 200 שקלים לעץ, מעבר לזה הסכום אולי יפחת. למרות שזה סכום משמעותי חשבנו רעייתי ואני, שלפחות את העצים הקרובים אלינו אנחנו נדביר בעצמנו", מדגיש שימי בירון. "זו ריאה ירוקה, חורשה עתיקה שאמורה להישאר ללא פגע לפי כל תוכניות העירייה. כך גם החורשה הסמוכה ברחוב שמיר".
"גדלתי ליד החורשה הזו רוב חיי, זהו אחד המקומות הכי מדהימים בעיר. וזה משהו שהולך ונעלם", מספר עזר בירון, בנו של שימי. "אפילו הספקתי להתחתן בחורשה הזו ואין לי ספק שהבת שלי לא תוכל לעשות זאת. היום נשאר ממנה רק שליש. החורשה הצמודה אליה ברחוב שמיר כולתה לגמרי. נשארו בה עצים בודדים".
ממשרד החקלאות נמסר: "ככלל, מאחר שמדובר בשטח פרטי, האחריות נמצאת בידי בעל השטח. עם זאת, ולנוכח החשיבות הרבה שרואה משרד החקלאות בשמירה על העצים ובצמצום הפגיעה בהם, עם קבלת הפנייה בנושא, המשרד סייע ככל שביכולתו ונתן הנחיות והמלצות מפורטות כיצד יש לנהוג במזיק יקרונית האקליפטוס".
תגובת עיריית הוד השרון טרם התקבלה.