עד העת האחרונה היתה המודעות לתסמונת האלכוהול העוברי בישראל נמוכה מאוד. נשים רבות שאימצו תינוקות במזרח אירופה, לא היו מודעות לכך שהאמהות הביולוגיות של ילדיהם נהגו לשתות. כך היה במקרה של אחת מהן, תושבת הוד השרון, אם לשלושה ילדים (13, 11, 9) שאימצה באוקראינה כשהיו בגיל שנתיים. הבן הצעיר, כיום בן תשע, לקה בתסמונת.
"מההתחלה ראינו שהוא היפראקטיבי, אימפולסיבי, מתפרע, לא מקשיב, וקשה להשתלט עליו. במכון להתפתחות הילד אמרו לנו שהוא לוקה בבעיות קשב וריכוז ובחוסר ויסות חושי. אף אחד לא הזכיר את תסמונת האלכוהול העוברי, ומעולם לא שמענו על כך, עד שחברה שלנו צירפה אותנו לקבוצת פייסבוק של הורים מאמצים, ושם נחשפנו לראשונה לתסמונת.
"רופא הילדים פרופ' גידי קורן אישר שהוא אכן לקה בתסמונת. מבחינה קוגניטיבית ושפתית הבן שלנו בתפקוד גבוה, אבל הוא לא מבין קודים חברתיים. בגן הילדים, שם הוצמדה לו סייעת, הוא היה היה משתולל, שופך חלב לשירותים, עושה צרכיו בתוך דלי. עד השנה הוא למד בבית ספר רגיל בהוד השרון, עם סייעת צמודה. הוא הצליח לשרוד את השנתיים הראשונות. בכיתה ג' הוא החל להתקשות בלימודים, לא רצה לשבת בכיתה וכמעט לא למד. השנה העברנו אותו לבית הספר נתיב לחינוך מיוחד בהרצליה. מנתח התנהגות מבקר בביתנו פעמיים בשבוע וצופה בו, הכל ממימון פרטי. הביטוח הלאומי הכיר בנכותו בשיעור של 50 אחוז, ומתקצב אותו רק ב-1,360 שקל בחודש. הוא כנראה יזדקק להשגחה צמודה".
"פגיעה בלתי הפיכה"
מי שכבר יכולה להעיד על הצפוי לבעלי התסמונת בגיל מבוגר יותר היא עובדת סוציאלית מאזור השרון, אם לבן 22, שאומץ באוקראינה בגיל שמונה חודשים. "רק כשהגיע לגיל 19 נחשפתי לתסמונת האלכוהול העוברי. רק אז אורו עיניי, כי הבנתי את כל ההתנהגות שלו", היא מספרת. אחרי שהצטרפה לקבוצת הורים לילדים עם התסמונת, ואחרי שלמדה היטב את הנושא, החלה להסתובב ברחבי הארץ ולהרצות להורים ולאנשי מקצוע, כדי להגביר את המודעות לתסמונת.
"מדובר בפגיעה מוחית בלתי-הפיכה", היא מסבירה, "הגורמת לבעיות בתפיסת המציאות וביכולת השיפוט, ביכולת הארגון, בניהול זמן וכסף. ילדים שנפגעו מהתסמונת הם אימפולסיביים, חסרי עכבות, חסרי הבנה של כללי מוסר וחוק, ולכן הם מרבים להידרדר לעבריינות. זוהי נכות שקופה — הילדים הללו נראים כמו כולם, אבל יש להם פגיעה ניכרת בתפקודי החשיבה הגבוהים ובכישורי החיים. צריך להבין שזה לא שהילד לא רוצה, הוא לא יכול. צריך לאפשר לו טיפול תרופתי (בהתאמה לסימפטומים), לנהל אותו ולפקח עליו שלא יסתבך. הוא צריך בית יציב ותומך, כשאחד ההורים צריך להיות 'המוח החיצוני' שלו. וצריך להבין: זוהי תסמונת שניתנת למניעה ב-100 אחוז — צריך רק לא לשתות".
יותר מ-15 אחוזים מהנשים ההרות בישראל שותות אלכוהול
החודש צוין יום המודעות הבין-לאומי לנזקי האלכוהול לעובר. מנהל המרפאה לאבחון, למעקב ולטיפול בילדים שנחשפו לאלכוהול במהלך ההריון, ד"ר יהודה סנצקי, ממרכז שניידר לרפואת ילדים, מתריע: "על נשים בהריון או נשים המתכננות הריון להימנע לחלוטין משתיית משקאות המכילים אלכוהול, שהוא אחד מהחומרים המסוכנים ביותר לעובר המתפתח ברחם. צריכת אלכוהול במהלך ההריון עלולה לגרום לנזקים בלתי-הפיכים למערכת העצבים ולאיברי גוף למיניהם".
בעולם המערבי נחשבת החשיפה לאלכוהול במהלך ההריון לפגיעה הנוירו-התפתחותית השכיחה ביותר, אשר ניתנת למניעה לחלוטין. במחקר שערך ד"ר סנצקי בשנת 2010 נמצא, כי יותר מ-15 אחוזים מהנשים ההרות בישראל שותות אלכוהול, במידה זו או אחרת, במהלך תקופת ההריון.
