ביום מן הימים, כשההיסטוריונים ינסו להבין איך זה בדיוק היה להיוולד ולהתבגר במאה ה-21, שווה להם להציץ בביוגרפיה של לירונה אחיאל, בוגרת תיכון רמון ותושבת מגדיאל. רחוק מהמרתף של מטאליקה, הפאבים הטחובים של שנות ה-90 בתל אביב והלהקות הצבאיות של שנות ה-70, פתחה לירונה, אז בת 12, את מצלמת המחשב והעלתה את שיריה ליוטיוב. ככה, בלי פילטרים, התחילה לשיר. ועוד במזרחית. רחמנא ליצלן.
"בדיוק עליתי לחטיבת הראשונים, והעלתי סרטונים ליוטיוב. עד עכשיו אני לא מסוגלת לראות אותם, כי הם גורמים לי לבכי, וכל הטראומות עולות לי", מספרת הזמרת ההוד השרונית המוכשרת ששיחררה לאחרונה את הסינגל "אליך" (מצורף למעלה), והספיקה להופיע לא מעט מאז אותן הופעות ראשונות ביוטיוב.
"בזמנו אהבתי מאוד את הזמרת ג'ולייטה ושרתי שירים שלה. הילדים מצאו את הסרטונים האלה וממש צחקו עליי. זה הגיע גם לאיומים, שמו לי סכין בלוקר, עשו עליי חרם קיצוני וזה הגיע גם לאלימות פיזית. כמעט כל תקופת החטיבה סבלתי מהעניין הזה. אז הפסקתי לשיר מזרחית, ועברתי למוסיקה יותר מיינסטרימית, כמו ריהאנה", מסכמת לירונה.
ואיך צומחים מכזו טראומה?
"אז עברתי לשירים שאנשים יותר אהבו לשמוע. באיזשהו שלב הבנתי שלא משנה מה אני הולכת לשיר, אנשים הולכים לצחוק עליי. אז פשוט החלטתי לעשות את זה בכל זאת. התחלתי לחקור מוסיקה אחרת, לועזית יותר, ובתיכון כבר התקבלתי כבר למגמת מוסיקה. שם כבר לא הייתה בושה, אנשים הציגו את מה שהם כתבו. עד אז זה היה הזוי בעיניי. אדם שר ולא צוחקים עליו".
איך בכלל התחלת לשיר?
"אמא שלי כל הזמן שרה. מאז שאני קטנה. היא חלתה והפסיקה לשיר, אבל אז היא עודדה אותי להמשיך עם השירה בעצמי. התחלתי לנגן ביסודי כשהכריחו אותי לנגן על כינור מכיתה א' עד כיתה ו'".
מאיפה את שואבת את המקורות?
"האמת שגדלתי בתור זמרת מזרחית. בגלל החרם שעשו עלי זה אני גם לא נוגעת במוסיקה מזרחית. אני לא מסוגלת. אבל עדיין יש נגיעות בתוך המוסיקה שלי, השפעות שנשארו, בעיקר זוהר ארגוב, והאמת שלמדתי המון מכולם. המודל שלי לחיקוי זו איימי וויינהאוס, עשיתי לה גם את כל מופע המחווה לפני שנתיים, שהיה ממש Sold out באוזן-בר. פעם אחרי פעם. זה היה פשוט מדהים".
מה הסגנון שלך?
"אני נוטה יותר לכיוון של רוק ישראלי".
אילו שירים כבר הוצאת?
"הוצאתי אחד לפני שנה, 'אם תשמע קולי', הקלטתי אותו אצל אורי אפרת. והשני, 'אליך' יצא לפני שלושה שבועות".
מי כתב את המילים לשירים, ומתי יבואו השירים הבאים?
"אני תמיד כותבת את המילים ומלחינה לבד. כרגע אני עובדת עם המפיק המוסיקלי עומר כהן מכפר סבא מ-Basement 14, ואנחנו עובדים על עוד מלא דברים בדרך".
גם ספרית, גם מנהלת הרכבים
בשלב הזה את כבר די מוכרת לציבור מהריאליטי, לא?
"כן, יותר מאקס פקטור, פחות אביב או אייל שגם בה הייתי. וגם נחשפתי לאנשים אחרים. הפרסום המקוצר הזה זה ממש חרטא. עדיין שולחים לי הצעות לחזור, אבל אני לא רוצה. זה נורא וזה לא שווה את זה. היו שם דברים, שאני לא אכנס אליהם, שאין לי עניין בהם. עולם מאוד מכוער ולא אמיתי".
אז מה עכשיו, הולכים ללמוד?
"כן, אני כרגע עובדת בשתי עבודות כדי לממן את הלימודים. התקבלתי לרימון, אבל המסלולים שם פחות בשבילי. אני מאוד רוצה ללכת ללמוד באקדמיה למוסיקה בקריית אונו".
אז את זמרת במשרה מלאה?
"אני גם ספרית במספרת לימור חבה במרכז רמתיים וגם מספרת בבית, ובמקביל אני עובדת גם בחממת הברנש (המיזם ההוד השרוני למוסיקה ולמחול) ואני מנהלת שם הרכבים".
ומה החלום שלך?
"לעשות פה שינוי תפיסה במוסיקה. כרגע מה שהולך זה אלקטרוני כשהמילים שם ממש על הפנים, העיקר שהקצב יושב טוב, אבל אין נשמה".
אבל את חושבת שהדור שלך מעוניין בנשמה, זה בכלל מדבר אליו?
"לגמרי. אני מרגישה שלכולם כבר יוצא העניין הזה מכל חור. אנשים מחפשים את המוסיקה הישנה יותר, כשהטקסטים היו טקסטים, והלחן היה טיפה יותר מורכב".
