בעוד "החופש הגדול" נתפס כתקופה שהתלמידים ממתינים לה בכיליון עיניים, יש ילדים ובני נוער, שבעבורם, תקופת הקיץ מביאה עמה דילמות חברתיות העוסקות בנושאי בדידות, הצלחה חברתית ויכולת לבסס קשר.
1 צפייה בגלריה
צילום: יח"צ
צילום: יח"צ
צילום: יח"צ
עמותת "רקפת", ארגון לנוער מופנם וביישן המתמודד עם חרדה חברתית, תפעיל לראשונה בקיץ הקרוב מחנה קיץ חווייתי בן חמישה ימים ב"כפר עלומים" שבכפר סבא. מטרת המחנה היא לספק לאותם בני הנוער הזדמנות להתנסות ביצירת קשרים, להיחשף למצבים חברתיים, ותוך כדי כך לזכות למסגרת מעצימה.
לדברי אבנר דפני, מנכ"ל העמותה: "המחנה מאפשר להם להיות חלק ממסגרת שמזכירה תנועת נוער, משהו עוצמתי, גדול וחווייתי, שבעיקר מאפשר לבני הנוער להיות בתוך איזושהי אינטראקציה חברתית".
חרדה חברתית היא תופעה שכיחה בקרב בני נוער. על פי מחקרים, בין שמונה ל-12 אחוזים מבני הנוער מתמודדים עם התופעה, כשגיל פריצתה הממוצע הוא 13-12. אם ממחישים זאת במספרים: אחד מכל עשרה ילדים בקירוב סובל מחרדה חברתית.
"הבעיה העיקרית בחרדה חברתית היא שהילדים נמנעים מאינטראקציה חברתית, ולכן, גם כשנער יודע שיש לו חרדה חברתית, עדיין יהיה לו קשה מאוד לגשת ולבקש עזרה. פעמים רבות הם נשארים בודדים, עם הבעיה. ולכן, אנחנו מגיעים לילדים האלה דרך הוריהם, ולא ישירות דרכם", מספר אבנר. לאורך כל השנה מפעילה עמותת רקפת קבוצות חברתיות לבני נוער מהחינוך הרגיל, ומאפשרת להם להרחיב את המעגל החברתי שלהם, ולתרגל חשיפה לסיטואציות חברתיות. הקבוצות מתקיימות ברחבי הארץ, ובאזור השרון — בכפר סבא, בהוד השרון רעננה ובהרצליה.
יש ילדים שסובלים מחרדה חברתית ואינם מאובחנים?
"כן. יש הרבה ילדים שבודדים בתוך המערכת. הפעילות ברקפת אינה מותנית באבחון. אם הורה אומר שהילד שלו בודד או סובל, הילד מגיע אלינו לשיחת היכרות. אותי לא מעניין לאבחן אותם. מה שחשוב לי זה לתת למענה לאותם הילדים הביישנים והמופנמים. די שנראה לי שמי שיושב מולי יכול להשתלב בפעילות, והוא נכנס".
קורה שבני נוער פונים בעצמם לקבלת עזרה? "עוד ועוד בשנה האחרונה. חלק מבני הנוער מגיעים למצב שבו הם סובלים כל כך וקשה להם כל כך, עד שהם באמת עושים את הצעד ופונים".
אילו סימנים מעידים על הצורך להפנות את הילד לעמותה? "ילד שנמצא רוב היום בבית מול המחשב, שיש לו מעט מאוד קשרים חברתיים. ילדים שלא מדברים עם אף אחד כמעט בווטסאפ, לא הולכים לחוגים ומנותקים מהסביבה החברתית".
לילד שמגיע לעמותה יש סיכוי לנהל בהמשך אינטראקציה רגילה ונטולת חרדה? "ילדים שמגיעים אלינו לאחר כמה שבועות מתחילים לשנות את דרך ההתנהלות החברתית שלהם. הם מקבלים על עצמם משימה ומתרגלים אותה. למשל: השבוע אצביע פעמיים בכיתה. זה ממש משנה את התפיסה החברתית שלהם".