מרגישים שפיספסתם כמה אייטמים מעניינים? סקרנים לשמוע מה קורה בעיר הסמוכה? הנה הסיפורים החמים שפרסמנו השבוע ברשת מיינט.
טרגדיה בקרית שמואל. ברק עטל מצא את אשתו, אורה (24), מוטלת על הרצפה בביתם לאחר שלא הגיעה לאסוף את בתם מהגן, כשהיא בחודש השלישי להריונה. "אנחנו לא נדע לעולם מה הסיבה למותה", אמר ברק למיינט קריות. ברק התקשה לספר על האירוע הטראגי ששינה את חייו וחיי בתו בת השנה וחמישה חודשים לנצח. "בשעה 16:15 התקשרה אלי הגננת של הבת שלנו, נועם, ואמרה לי שהיא מאוד דואגת כי אשתי לא הגיעה לאסוף את הילדה. יצאתי מהר לגן לקחת את הילדה ולאחר מכן הלכתי ישר הביתה. בדרך כלל יש לי מפתחות של הבית, אבל אז לא היה לי. דפקתי על הדלת בחוזקה, אבל לא היה כל מענה", סיפר.
"הזמנתי למקום את כיבוי האש ובינתיים טיפסתי על הגג הסתכלתי דרך החלון. אנחנו גרים בקומה רביעית. השארתי את הילדה עם אחד העובדים שהיה איתי. ניסיתי לדפוק על החלון עם המגב, מהחלון ראיתי שהמזגן דלוק והבנתי שהיא בבית. לאחר שלא ענתה לי הצלחתי לפתוח את החלון ולקפוץ פנימה לתוך הבית. מצאתי אותה שרועה על הרצפה בחדר. מיהרתי להביא דבש, אבל כשהגעתי אליה, הבנתי שזה כבר מאוחר מדי לדבש. מידי התחלתי לעשות לה החייאה. היא היתה אמא מדהימה, מיוחדת במינה. אני עבדתי בהתקנת מזגנים עד לשעות מאוחרות, והיא כל הזמן טיפלה בילדה במסירות במשך רוב שעות היום. כעת אני אצטרך למצוא עבודה חדשה ולהיות אבא וגם אמא".
תושבי חדרה מתלוננים על "הפקרות" בחלקו המרכזי-דרומי של רחוב הרצל. לטענתם, דיירי הרחוב עצמם משליכים לרחוב מכל הבא ליד לרבות אסלות, רהיטים ישנים, צעצועים ובגדים, שלא בעמדת פינוי גזם ובוודאי לא ביום ייעודי לאיסוף הגזם. "בכל פינת רחוב ובכל זמן נתון מי שעובר במקטע הרחוב הזה של הרצל, מהנקודה בה הוא נפגש עם רחוב הנשיא ועד לפיאצה, יראה בכל פעם, חלקי ארונות, שקיות בגדים מפוזרות על המדרכה, צעצועים, כלי בית בתפזורת, בקבוקים, שברי זכוכיות ומה לא. בשבוע שעבר, גם אסלה היתה ברחוב, לא פחות. מחריד אותי לראות שככה נראה רחוב בלב ליבה של העיר. אחר כך מתפלאים שאנשים מעדיפים להסתובב בקניונים ובמתחמי קניות", סיפרה אחת התושבת למיינט חדרה, "זה כמו ארץ ההפתעות, תמיד תמצא פה ג'נקיאדה".
בתחילת שנת הלימודים גילתה להפתעתה אמא חרדית מבית וגן, שהגן שאליו שיבצו את בנה מסרב לקבל אותו. לטענתה, כשהילד הגיע למקום ביום הראשון ללימודים, הוא סולק מהגן בבושת פנים. במיינט ירושלים מספרים כי האם פנתה מיד לברקוביץ', ראש האופוזיציה העירונית מטעם סיעת 'התעוררות', שהתערב בסיפור. הנושא החמור הועבר לראש מנח"י אביב קינן, שלקח את הטיפול בפרשה על עצמו. בהתכתבות פנימית הצהיר קינן כי העירייה לא יכולה לקבל כל סוג של אפליה, ועל כן הגן יחדל להיות עירוני. תוך זמן קצת שובץ התלמיד מחדש בגן ילדים עירוני אחר בשכונה. אולם נכון לעכשיו האם הזועמת לא מרוצה מהתחליף ומסרבת לשלוח את בנה ללימודים. הטיפול בנושא נמשך. העירייה: "תלמוד התורה בחר לא לקבל תלמידים ששובצו אליו. לכן העירייה הודיעה להנהלה כי גני הילדים שלו יחדלו להיות עירוניים וההתייחסות אליהם תהיה כאל מוסדות פרטיים. העירייה לא תגלה סובלנות כלפי אפליה מכל סוג שהוא. התלמיד שובץ בגן ילדים עירוני אחר בשכונה".
דרמה בגובה. במיינט רחובות דיווחו השבוע על צוותי כיבוי וחילוץ הכוללים את שפעלו בניסיונות חילוץ מפעיל עגורן, ככל הנראה שיכור, בגובה 60 מטר ברחוב הרצל בעיר. בשלב ראשון לוחמי היחידה שהגיעו למקום פעלו להרגיעו במקביל לפעולות חילוצו. בהמשך לפעולות החילוץ התברר כי המפעיל התנגד לצוותים ולא רצה לרדת, כאשר לפעולות החילוץ כוחות משטרה ואיש מד"א. לאחר כשעה מורטת עצבים הצליחו אנשי יחידת החילוץ להגיע אל מפעיל העגורן ולחלץ אותו בשלום מהמנוף בעזרת רתמת חילוץ.
זו כבר שנה שנייה ברציפות שילדי גן חובה "רקיע" בפתח תקוה חוזרים לביתם עקוצים בכל חלקי גופי. לדברי ההורים, במשך תקופה הם פנו לגורמים רבים ביניהם: העירייה, ראש העירייה, מנהל מינהל החינוך ומנהלת מחלקת גני ילדים, מפקח מחלקת וטרינריה, קב"ט השכונה, אחראי הדברה מטעם העירייה ועוד גורמים ואנשים רבים, במטרה לקבל מענה ופתרון לבעיה הקיימת. "הגענו למצב שבו הילדים בגן מטופלים על בסיס קבוע במשחות ובתרופות למניעת גירוד ובתרופות, חלקן אנטיביוטיות, בשל זיהומים מהגירוד, מורחים אחד את השני במשחות למניעת עקיצות ומשחקים 'מי הורג יותר יתושים? כמשחק בגן ובחצר. 'פתרונות' כמו מכשיר לקטילת יתושים שהביאה הגננת לאחר שפניות שפתחה לא קיבלו מענה ראוי מהוות רק פלסטר במקרה הטוב. באופן כללי נראה שעד שיש מענה הוא ברובו עוסק בהעברת אחריות במקום התמודדות אמתית עם הבעיה", סיפרה אחת האמהות למיינט פתח תקוה.
ב"רציף האוהבים" של בת ים התחיל לפני כשנתיים סיפור אהבה יוצא דופן. נטע שמר ורונן פרנק (כיום בני 26 ו-32) נפגשו במקרה בתחנת הרכבת בת ים- קוממיות. הם המתינו לאותה רכבת באותן שעות מדי בוקר, בין כל הנוסעים שנמצאים לצידם על הרציף, המבטים שלהם הצטלבו. במשך שבועיים הם חלפו זה על פני זה ורק החליפו מבטים, עד שבאחד הימים הצליחה נטע, לקלוט את שמו של הבחור מכרטיס העובד שהיה תלוי על מכנסיו. כבר באותו היום היא איתרה אותו ברשתות החברתיות, ופנתה בבקשת חברות ומשם הכל היסטוריה. במיינט בת ים מספרים כי השבוע הגיעו נטע ורונן שצפויים להתחתן בעוד כחודש לתחנת בת ים קוממיות מלווים בצלמים. בנסיון לשחזר את הרגעים הקסומים, ולסגור מעגל רגע לפני החתונה.
