"בלילה, רגע לפני שאני עוצמת עיניים והולכת לישון, המחשבות מופיעות / הן מתרוצצות ולא נותנות לי רגע אחד של מנוחה / והרעש של המחשבות, כמה רעש הן עושות / כשאני מכבה את האור, רגע לפני שאני הולכת לישון, אני חושבת לעצמי, כמה פשוט היה /אילו רק הייתי יכולה לכבות את המחשבות שלי ביחד עם האור".
זהו אחד הקטעים מתוך "הרעש במילים", ספר הביכורים של אריאל שנפ (20) מהוד השרון. שנפ בוגרת מגמת ספרות בתיכון הדרים ועומדת להשתחרר בקרוב משירותה הצבאי. "התחלתי לכתוב בגיל צעיר מאוד, כשהייתי בת תשע־עשר", היא מספרת. "תחילה כתבתי יומנים. בכיתה ה' כתבתי סיפור קצר ראשון ומאז בכל פעם שהייתי שמחה, כועסת, או עצובה לקחתי דף או פתחתי פתק בטלפון שלי, שכבר מפוצץ מאלף פתקים. הספר כולל קטעים שכתבתי מגיל 13 ועד לפני כמה חודשים".
"אני נדחפת בין האנשים ורצה הכי מהר שאני יכולה / אני עולה מתנשפת, והדלתות אחריי נסגרות / אני מתיישבת על הכיסא ופולטת אנחת רווחה / עדיין לא מאמינה שהספקתי להגיע בזמן / התחנה הבאה: הלב שלך".
הספר מורכב מ-85 קטעים, רובם קצרים מאד במתכונת של שיר, ורובם במתכונת של סיפור קצרצר. כולם עוסקים בחוויותיה, רגשותיה ובלבטיה ושל נערה צעירה, הנוגעים בדרך כלל לעניינים שבינו לבינה - אהבה, תקווה, פרידות, געגועים, חלומות ופחדים. רוב הקטעים מבוססים על חוויות אישיות שלה, בעקבות מערכות יחסים שקיימה, ומשלבים מציאות ודימיון. "יש קטעים שבהם אני חשה כאילו אני עומדת עירומה מול אנשים, וחששתי גם מהתגובה של האנשים שכתבתי עליהם".
"האם תחכה שאהיה מאושרת ואז תנחית את המכה / או שתחכה עד שאבכה ואז תוסיף לי עוד דמעות? / איך זה יהיה הפעם תיתן לי לחלום ותנפץ לי את החלומות / או שמראש תנמיך לי ציפיות? / כבר מצאת דרך לאכזב אותי שוב, כי יש לך דרכים יצירתיות".
כל הקטעים מנוסחים בגוף ראשון, ורובם מטבע הדברים בלשון נקבה. לדבריה, גם קטעים הכתובים בלשון זכר משקפים את חוויותיה.
"זה סוג של התנתקות. אני לא רוצה להודות שזו אני אז כתבתי מנקודת מבט אובייקטיבית, של בן הזוג שלי".
את הספר, שהוצאתו לאור עלתה 25 אלף שקלים, מימנה שנפ בגיוס המונים באמצעות הדסטרט. כל אחד מבני המשפחה והחברים שנרתם לסייע קיבל עותק. בהמשך היא מקווה לשווק אותו בחנויות הספרים.
זה ספר ביכורים. מתי יהיה השני?
"כן, זה התינוק הראשון. קודם נתמקד בו, בשיווק שלו, בעיקר ברשתות החברתיות, ובעניין השני - לאט לאט".
איזה קטע את הכי אוהבת?
"כל הקטעים הם כמו התינוקות שלי, וקשה לי להיות אובייקטיבית".
