בית משפט השלום בכפר סבא אישר את פינויו של תושב הוד השרון שחי מזה 20 שנה בשטחי מדינה ללא תשלום בשכונת גיל עמל בהוד השרון. התושב שבעבר סייעו לו גורמי רווחה לאחר שהסתבך בפלילים והשכירו לו מקום בצעד שיקומי כדי שיפתח חנות ירקות ויסתייע בפרנסתו.
2 צפייה בגלריה
שכונת גיל עמל בהוד השרון
שכונת גיל עמל בהוד השרון
שכונת גיל עמל בהוד השרון
(צילום: עידו ארז)
עו"ד בועז עמיר מאתר "פסקדין" מתאר: "לאורך השנים העירייה לא נקטה פעולות לפינויו מהשטח אף שמעולם לא שילם את דמי השכירות ותקופת השכירות הסתיימה. בינתיים, הוא הקים במקום מסעדה, השתלט על מבנים סמוכים, הקים גדר בטון, שיפץ את אחד המבנים למגורי משפחתו ומבנים נוספים השכיר לאחרים. ב-2011 התערבה רשות הפיתוח ודרשה את פינויו אך הנתבע סירב לעזוב. כעבור כשנתיים היא הגישה נגדו תביעת פינוי שבה טענה כי הנתבע השתלט על קרקעות ששייכות למדינה – ולא לעירייה – הקים עליהן מבנים ללא היתר ולא שילם דמי שימוש.
2 צפייה בגלריה
עו"ד בועז עמיר
עו"ד בועז עמיר
עו"ד בועז עמיר
(צילום: יח"צ)
מנגד טען הנתבע שהוא ומשפחתו קיבלו את הקרקע מהעירייה מטעמים הומניטריים, וזו הבטיחה כי תשמש אותם כל ימי חייהם. לדבריו, הוא הסתמך על המצג של העירייה שלפיה היא הבעלים והשקיע בקרקע מכספו. לכל הפחות הוא ביקש שאם התביעה תתקבל - הרשות תשלם לו פיצויים על ההשבחה.
השופט רונן פלג קבע שהתמונה שעלתה מעדויות בכירים לשעבר בעירייה ומהמסמכים שהוגשו לו היא כי אחד המבנים אכן הושכר לנתבע מטעמי שיקום למשך שנה כדי שיפתח חנות ירקות. במקום זאת הוא הקים דוכן פלאפל ללא רישיון, לא שילם את דמי השכירות והמשיך להפעיל אותו גם אחרי שהסכם השכירות הסתיים. לאורך השנים פלש באופן הדרגתי למבנים נוספים, שיפץ אותם, הרחיב והשכיר לאחרים.
השנים חלפו ועיריית הוד השרון שתקה ובחרה שלא לפעול נגדו, אם כי הוא לא הוכיח בשום צורה שהתחייבה "לאפשר לו לגור במקום כל חייו. מכל מקום, השופט קבע כי גם אם הייתה התחייבות כזו - היא לא תקפה משום שהקרקע לא שייכת לעירייה אלא למדינה.
"השופט קבע כי מאחר שאין ספק שהשטח שייך למדינה, היא זכאית לדרוש מהנתבע למסור אותו בחזרה. לא כל שכן נוכח העובדה כי מעולם לא ביקש מרשות מקרקעי ישראל להכיר בזכויותיו ולא שילם מאום עבור השימוש בקרקע. מאחר שעשה במקום כבשלו ופעל בחוסר תום לב, הוא אף לא זכאי לפיצויים על השבחת הקרקע.
"למרות כל זאת, השופט התחשב בנתבע ובמשפחתו מבחינת מועד הפינוי ונתן לו חצי שנה להיערכות. בנוסף, לפנים משורת הדין החליט השופט שלא לחייב אותו בהוצאות בשל הפינוי ומצבו הכלכלי".