לפני למעלה משנתיים אובחנה אסנת בר ניר (53) מהוד השרון כחולה במחלת דם קטלנית.
2 צפייה בגלריה
צילום: אילן ספירא
צילום: אילן ספירא
צילום: אילן ספירא
לאחר שקבעו כי מדובר במוטציה נדירה וקשה במיוחד של המחלה, הבהירו הרופאים לבר ניר כי רק תרומת מוח עצם תציל את חייה. למזלה, בזכות המאגר הלאומי לתורמי מוח עצם של "עזר מציון", נמצא לה בתוך חודש תורם מתאים - פקד מולי פינטו (28), קצין במשמר הגבול, שהצטרף למאגר לפני כתשע שנים וחצי, במהלך גיוסו לצבא. השבוע נפגשו השניים לראשונה.
בר ניר, ילידת רמת השרון ואם לשלושה, אובחנה כחולה ב-MDS, תסמונת המתבטאת בפגיעה בהליכי הייצור של תאי הדם במוח העצם. "בהתחלה הרופאים אמרו שזה כלום, אבל בהמשך התברר שהמצב קשה", היא מספרת. "כשקיבלתי את הבשורה זה היה שוק".
מיד לאחר האיבחון החל החיפוש אחר תורם. אחותה אובחנה כלא מתאימה ובית החולים פנה לכל המאגרים ברחבי העולם. התורם נמצא, כאמור, דווקא במאגר התורמים של "עזר מציון".
2 צפייה בגלריה
צילום: אילן ספירא
צילום: אילן ספירא
צילום: אילן ספירא
"הייתי באמצע מטווח כשהתקשרו אליי", מספר פינטו, קצין הדרכה בבסיס האימונים של מג"ב בבית חורון. לדבריו, מאז נלקחה ממנו דגימת דם למאגר מוח העצם במהלך שרשרת החיול, פרח האירוע השיגרתי הזה מזיכרונו. "כשקיבלתי את ההודעה כי נמצאתי מתאים, הייתי מופתע ושמחתי. הסכמתי מיד. לא היה צריך לשכנע אותי. ראיתי בכך מצווה גדולה וזכות גדולה. הרבה אנשים היו רוצים להיות במקום שבו הם תורמים ומצילים חיים".
במהלך החודשיים הבאים עבר פינטו שורה של בדיקות בריאות, לוודא שהוא אכן מתאים לתרום ("יום שלם במחלקה האונקולוגית נתן לי פרופורציות שונות על החיים"), קיבל זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במוח העצם בכמות מוגברת, ובר ניר עברה טיפול כימותרפי שנועד להשמיד את תאי מוח העצם שלה, כדי להיות מוכנה להשתלה.
בשנתיים שחלפו מאז, נמצאת בר ניר בתהליך ממושך של החלמה שהוא עדיין בעיצומו. לפני כחודש נשאל פינטו אם הוא מעוניין לפגוש אותה. עד אז לא ידע בגופו של מי הושתל מוח העצם שלו. לדברי בר ניר, היא הביעה את רצונה לפגוש את התורם ולהודות לו באופן אישי. כל שידעה עליו שהוא גבר צעיר, עם סוג דם A.
המפגש נערך בשבוע שעבר ב"בית אורנית", מרכז התמיכה והסיוע של "עזר מציון". פינטו מספר שהגיע למפגש ברגשות מעורבים - מצד אחד נרגש מאוד, מצד שני קצת נבוך. כשנכנס ללובי, בר ניר כבר המתינה שם. "לא ידעתי איך להתנהג", הוא מספר. "הושטתי לה יד, כשידי השנייה מקופלת מאחורי הגב, כמו חייל. לחצנו ידיים, עד שמישהו אמר: 'יאללה תשברו את הקרח, תתחבקו'. אז התחבקנו והיא הייתה נרגשת מאוד. היא חיבקה אותי כל כך חזק כאילו אנו מכירים כבר שנים. זה רק העצים בי את המבוכה. אני טיפוס כזה ועשר שנים במג"ב הופכים אותך לעוד יותר מחוספס".
"פשוט ראיתי אדם שבזכותו אני חיה וזה היה מאוד מרגש", אומרת בר ניר. "לא זוכרת מה אמרתי לו, אבל כל מה שאמרתי לא היה מספיק".
"עד אז לא קלטתי עד כמה עזרתי לה לחיות. בשבילי זה היה, אולי, רק יום עבודה. בשבילה, אלה החיים עצמם", מוסיף פינטו.
"סיפורם של אסנת ומולי הוא סיפור מרגש ומרתק של הצלת חיים וערבות הדדית, שהוא ערך היסוד של 'עזר מציון'", אומרת מנהלת המאגר, ד"ר ברכה זיסר, ומציינת שבזכות המאגר הלאומי, שנוסד לפני כ-20 שנה, כבר בוצעו 2,546 השתלות מצילות חיים.