בשעה שהחיים אט אט חוזרים לשגרה, בכירים בעולם הטניס תוהים מדוע עדיין אין אישור לחזור למגרש האימונים? כידוע, טניס הוא משחק בין שני אנשים המתקיים באוויר הפתוח.
שני השחקנים נמצאים במרחק גדול איש מרעהו. דורון גרטל, מנהל מועדון הטניס של בני הרצליה, מספר: "אנחנו לא מבינים את המדיניות של הממשלה. כל הלקוחות שלנו מאוד רוצים לחזור לשחק. אנחנו יכולים לאפשר את זה בצורה הכי מסודרת וטובה. שני אנשים במגרש זה הרבה יותר בטוח מכל ביקור בחנות כלשהי. אפשר גם להחזיר את הילדים לפעילות וקצת לשחרר אותם מהבית. שמונה ילדים על מגרש של 25 מטרים במרחב הפתוח. 19 מתפללים יכולים לעשות את זה גם על אותו מרחב", אומר דורון בניסיון להבין מדוע בשעה שמשרד הבריאות מסיר הגבלות – הספורט הישראלי נופל בין הכיסאות. "התחייבנו להקפיד על מרווחי זמנים של 20־15 דקות כדי להימנע מהיתקלות בין הקבוצות, ולא תהיה התקהלות במועדון כמו שאנחנו אוהבים.
"ספורט בריא לנפש. אין שום סיבה ומניעה שאנשים יתחילו להתאמן. זה הכי מסודר, אפילו יותר מגלישה. יש סדרן מגרשים שלא ייתן להתקהלות להיווצר".
אלפים בחל"ת
איך אתם מתמודדים עם המשבר?
"יש פה אלפי מאמנים שיצאו לחל"ת וזה עסק לכל דבר. השולמנים נמצאים בכל ענף, אבל זה מקומם שמחזירים עסקים כמו קוסמטיקאיות ולא חושבים על הספורט. ענף הטניס, הרכיבה על אופניים – כל הדברים האלה הם ענפי ספורט אישיים ללא מגע ואפשר להתחיל מהם".
המתאמנים הקבועים מתגעגעים למגרשים ומחפשים דרכים יצירתיות להתאמן בביתם. בין ההנחיות העמומות של משרד הבריאות הם מנסים להבין מתי יוכלו סוף סוף לחזור להתאמן.גרטל: "כל יום יש לי 200 הודעות וואטסאפ של אנשים ששואלים מתי חוזרים לשחק. אנשים לא מבינים את הוראות הממשלה, ולא יודעים מתי חוזרים לשחק. אחרי חודש בבית אנשים רוצים לפרוק ולעשות קצת ספורט, אבל כנראה שמשרד הבריאות חושב שספורט זה לא בריא יותר".
אושרי הירש, האחראי על הטניס בקאנטרי כפר סבא: "זה מוביל את הענף לאבדון כי אנשים שבדרך כלל עושים שיעורים פרטיים הולכים לעשות עבודות מזדמנות וכל ההתנהלות כרגע גורמת לכך שלאנשים אין כסף לאוכל הביתה. גם ילדים שצריכים לזוז לא יכולים לצאת, אפילו לא בשביל לשחק להנאתם ללא קשר להעברת חוגים. מצבנו מאוד עגום. ספורט הוא חיוני וחד משמעית אנשים לא מבינים כמה זה עוזר לנפש האדם ולמצב הרוח.
"במקום לשחרר את מה שאפשר בספורט אז מקשים. זאת שערורייה. 19 אנשים מתפללים בחוץ זה בסדר אבל ארבעה אנשים במגרש טניס של דונם וחצי לא יכולים לשחק? אני מאוד מקווה שזה ייגמר בקרוב ושנחזור לשגרה".
לאורך התקופה, העבירו המאמנים במרכז הטניס בקאנטרי אימונים וירטואלים בזום, אבל אין ספק שדבר אינו משתווה לאימון באוויר הפתוח, במגרש רחב הידיים.
"תנו להתפרנס"
אבי לחיאני, מנכ"ל איגוד הטניס בישראל העומד בראש המאבק, אומר ל"ידיעות השרון": "איגוד הטניס רואה חשיבות רבה בחזרה של כל הספורט לפעילות. אנחנו מודעים למגבלות, אבל עדיין יש יחודיות לענף הטניס משום שהמשחקים מתקיימים על מגרשים גדולים ובין השחקנים מפרידה גם רשת. אני מבין שעדיין קיימת מגבלת התקהלות ובשל כך לא ניתן לחזור לחוגים, אבל אם מתירים תפילה בציבור בוודאי יכולים להתיר משחק שבו שני אנשים משחקים טניס ושומרים על מרחק ביניהם של 15־10 מטרים. אפילו המחבט אישי ואפשר למצוא פתרון בנוגע לכך שהשחקנים נוגעים בכדורים".
לחיאני מתייחס גם למכה הכלכלית הקשה, שהונחתה על העוסקים בתחום: "מעבר לספורט ולחשיבות שלו בשמירה על הבריאות, הרי שיש פה מאות אנשי מקצוע בלי פרנסה, מרביתם עצמאים שחיים מהטניס. יש פה פגיעה ישירה בפרנסה של מאמנים מסורים שכל השנים עובדים ומשקיעים בענף את כל מרצם. תנו להם להתפרנס. הם אנשים שנמצאים במצוקה כלכלית נוראית. לא צריכה להיות בעיה להחזיר את הענף הזה כי הוא באמת ענף ספורט ייחודי".
עוד בתחילת המשבר הקימו באיגוד קרן לסיוע למאמנים עצמאיים ולשופטי טניס בעלות של 50 אלף שקלים מתוך ההכרה בצורך למנוע מאנשי המקצוע להגיע למצוקה עד כדי חרפת רעב.
"הילדים משתגעים בבית"
קובי כליף, שחקן טניס ואב לעמית ויונתן, שחקנים במועדון בני הרצליה מספר על התסכול
קובי כליף, שחקן טניס חובבני אך נלהב, אב לעמית וליונתן המשחקים טניס במועדון בני הרצליה, מספר: "בדרך כלל הם מגיעים למגרש הטניס שלוש פעמים בשבוע. הילדים נעולים עכשיו בבתים, וזה מגוחך. בטניס המרחק בין אדם לאדם הוא עצום, ואף ילד לא נדבק לשני. העובדה שהם לא יכולים לשחק משגעת את הילדים שלי. ילדים צריכים להוציא אנרגיה, וזה ספורט שאתה לא מצליח להסביר לילדים בבית למה לא. לבית ספר אפשר להסביר למה לא הולכים, לפארקים גם כן, אבל אין הסבר הגיוני לתת לילדים למה לא טניס. אם אנשים יכולים לרוץ בחוץ אז למה אני לא יכול לחזור לשחק טניס? אין היגיון.
"גם אני שחקן טניס ומאוד מתגעגע למגרש. הטניס מחזיק אותנו בחיים. אשמח אם יוחזר 'הספורט הלבן', שהוא הכי בטוח שיש בתקופת הקורונה. אפשר לחייב כל ילד לשטוף ידיים בתחילת אימון ובסופו ולהוריד מספר מתאמנים, אבל העיקר שיתנו לחזור לשחק"
