זה קרה באמצע הרחוב: זוג צעירים עוכבו על ידי שוטרים משום שלא עטו מסכה. לתדהמתם גילו השוטרים שאין גבול לחוצפה: לא רק שהשניים התעלמו מחובת עטיית המסכה, אלא עשו זאת בזמן שהם חולי קורונה מאומתים המחויבים, כמובן, בבידוד.
אפשר גם לקוות שהחשש מתביעות ומתשלום פיצויים יגרום לאנשים לנהוג ביתר אחריותאפשר גם לקוות שהחשש מתביעות ומתשלום פיצויים יגרום לאנשים לנהוג ביתר אחריות
הפרת - שילמת
(צילום: קובי קואנקס)
הניסיון לספק לשוטרים הסבר לשהייה מחוץ לבית לא צלח ובני הזוג קיבלו דו"ח בגין אי עטיית מסכה והפרת חובת בידוד. הזימון לתחנת המשטרה יגיע בהמשך, אבל הנזק המשני כבר נעשה: השוטרים שנחשפו לחולים מאומתים נשלחו אף הם לבידוד ויפסידו ימי עבודה, בתקווה שלא נדבקו בעצמם.
"הדו"ח הוא לא הסנקציה היחידה. מי שמפר את חובת הבידוד חשוף לתביעת נזיקין מצד מי שנפגע ממנו", אומרת עו״ד תמר גמליאל, מומחית למשפט רפואי ותביעות נזיקין. "כשאדם מפר בידוד, במיוחד כשמדובר בחולה מאומת, הוא חושף אנשים רבים להידבקות. כיוון שמשרד הבריאות עוקב באמצעות חקירות אפידמיולוגיות ובאמצעים טכנולוגיים אחר החולים ומבודדי הבית, ניתן לאתר בקלות מי גרם להדבקה".
הפרת שילמתהפרת שילמת
"החשש מתשלום פיצויים יגרום לאנשים לנהוג ביתר אחריות"
(צילום המחשה: shutterstock)
מול איזו תביעה הוא יכול למצוא את עצמו?
"חולה מאומת שמפר בידוד חושף אנשים ועסקים לנזקים. כל מי שיבוא איתו במגע ייכנס לבידוד בעצמו ועלול להפסיד ימי עבודה, הזדמנויות עסקיות והוצאות עודפות, בנוסף לסבל שכרוך בבידוד. עסקים שאליהם ייכנס אותו אדם עלולים להיסגר עד לבדיקה וחיטוי וגם המוניטין שלהם עלול להיפגע.
"אדם שנדבק יכול לטעון בבית המשפט שנגרמו לו נזקים גופניים שכרוכים במחלה, צורך באשפוז בבית או בבית החולים, צורך בטיפולים רפואיים וגם נזקים כלכליים שנובעים מאובדן ימי עבודה (לשכירים) או אובדן הכנסות (לעצמאים). שלא לדבר על מקרה שבו מפר בידוד יגרום חלילה למותו של מישהו כתוצאה מהדבקה שניתן היה למנוע. הוא כמובן יהיה חשוף לתביעה ויתכן שיידרש לתשלום פיצויים משמעותיים לבני משפחתו של הנפטר. זה יכול להתחיל בכמה אלפי שקלים בגין אובדן ימי עבודה ולהגיע ללמעלה ממיליון שקלים במקרה של חס וחלילה פטירה.
"לכל אדם יש אחריות מלאה למעשיו. אם אדם בוחר במודע להפר את חובת הבידוד שלו ולגרום בכך נזק לסביבתו, ראוי שישלם מכיסו על הנזקים שגרם".
עו"ד תמר גמליאל. "ניתן לאתר בקלות מי גרם להדבקה"עו"ד תמר גמליאל. "ניתן לאתר בקלות מי גרם להדבקה"
עו"ד תמר גמליאל. "ניתן לאתר בקלות מי גרם להדבקה"
(צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)
כבר יש תקדימים?
"נגיף הקורונה אמנם חדש לנו, אבל מקרים של הדבקות, מכוונות או רשלניות, במחלות אחרות כבר נדונו בעבר על ידי בתי המשפט. למשל, במקרים של הדבקה בנגיף ה-HIV התעוררה השאלה לגבי נשאי הנגיף שהמשיכו לקיים יחסים לא מוגנים מבלי ליידע את הפרטנרים שלהם. בתי משפט בכל העולם קבעו שמדובר במעשה שחורג מגדר "רשלנות", שיכול לזכות את הנדבקים בפיצוי. מי שלא אחראי מספיק כלפי סביבתו ונוהג באדישות וברשלנות, ראוי שיפצה את הנפגעים בגין הנזקים שהוא גורם".
לדברי גמליאל, הגל השני והעלייה התלולה במספר הנדבקים הביאו את משטרת ישראל להכריז על החמרה באכיפת ההנחיות. "לכן מן הראוי היה שיהיה מיצוי דין עם מי שמפר את ההנחיות, במיוחד עם חולים מאומתים שבוחרים להפר אותן במכוון.
"השוטרים לא יכולים להיות בכל מקום, לכן חלק גדול מהאחריות מוטל על כתפינו, הציבור. זכותנו לתבוע את מי שיגרום לנו נזק כתוצאה מהפרת ההנחיות, ואפשר גם לקוות שהחשש מתביעות ומתשלום פיצויים יגרום לאנשים לנהוג ביתר אחריות".