בתי הספר והגנים סגורים, והורים רבים עומדים חסרי אונים מול השאלה: מה עושים עם הילד בבית? הורי החינוך הביתי מוכיחים שאפשר אחרת. ההתבוננות בדרך חייהם, יכולה לספק כלים לצליחת המצב החדש.
תמר פשוט. תחשבו פתוחתמר פשוט. תחשבו פתוח
תמר פשוט. תחשבו פתוח
( צילום: אסף פרידמן)
תמר פשוט ונעה ניומן, שתיהן אימהות לילדים בחינוך ביתי בשרון. תמר (38) ובעלה מגדלים שני ילדים ברמות השבים: מיתר בת שמונה ואופק בן חמש. נעה (34) ובעלה גרים בפתח תקוה, והם חלק מקהילת ההורים והילדים של אזור השרון. לנעה שלושה ילדים: דריה בת חמש, וחצי, ניגון גאולה בת שבע וחצי, ונטלי בי בן שנה וחצי.
תמר ונעה נתנו השבוע טיפים והנחיות להורים שנאלצים להיות עם ילדיהם בבית בגלל התפשטות הקורונה. "קודם כול לא צריך לקפוץ ישר על הטכנולוגיה, כי ברגע שאני מכניסה אותה אני מנטרלת את עצמי כהורה", אומרת תמר. "זה בסדר, במקרה שההורה צריך לעבוד ואין לו ברירה, זה לא רע, אבל הכול צריך במינון מסוים. יש שפע של פעילויות באינטרנט, ולא צריך לחשוב שאתה צריך להפוך עכשיו בן-לילה להיות המורה של הילד שלך. מי שבאמת יכול לייצר תהליך למידה נכון זה לא אתה, לא הילד ולא העולם — זה כולכם יחד".
את הכיתה שאליה מורגלים ילדינו, מציעה תמר להפוך למרחב מפתיע: המטבח. "זאת אחת הכיתות הכי מדהימות שיש. במטבח אפשר ללמוד המרת יחידות, קריאה, כתיבה. למידה דרך פרויקטים: אם ילד אוהב מאוד את המטבח שיכין מסיבה. קחו כסף ממונופול, כתבו תפריט, קראו ספרי בישול. יש לי חברה שכל פעם שהיא עושה עוגה היא אומרת שהיא תשתמש בשתי ביצות במקום בשלוש, ואז הילדים צריכים להמיר את כל היחידות בהתאם".
הבנות למשפחת נוימןהבנות למשפחת נוימן
הבנות למשפחת נוימן
(צילום: פרטי)
נעה מוסיפה: "אני ממליצה בעיקר נחת. לא צריך לו"ז, להתחיל לתכנן ולעשות טבלאות. זאת למידה טבעית והיא מתרחשת. כשהם יחזרו ללמוד הם יחזרו לבית ספר, אז עכשיו צריך בעיקר להרפות. אפשר להגביל שעות טלוויזיה ומחשב, ובמשך הזמן להציע ולאפשר דברים אחרים. לקבוע זמנים של ארוחה משותפת או של קריאה משותפת".

ללמוד מהחיים

המצב החדש פותח פתח לעולם החינוך הביתי ולגישותיו. "לילדים שלי יש חיים שהייתי רוצה לשכפל לכל ילדי מדינת ישראל", אומרת תמר, "יש להם חברים מדהימים, הם אוהבים ללמוד".
תמר יצאה לעולם החינוך הביתי לפני כשלוש שנים, ומיד הוכתה בתדהמה, לדבריה: "ברגע שיצאתי מהמערכת הייתה לי הארה, של איך הייתי שם עד היום. לא ידעתי איך לעכל את מה שאני רואה. הבנתי שפיספסנו את העובדה שילדים רוצים ללמוד. שיש להם סקרנות טבעית ושהם לומדים כל הזמן, וכמובן שלי כמבוגר יש האחריות לכוון אותם".
חינוך מחוץ לביתחינוך מחוץ לבית
חינוך מחוץ לבית
(צילום: פרטי)
לאט לאט הלכה תמר, ד"ר למדעי המוח, והעמיקה, וכיום היא אשת חינוך פרוגרסיבית, המתמחה בהוראה טבעית. בעלה הוא איש הייטק. נעה לעומתה, עובדת בבורסה ליהלומים ובעלה הוא מוזיקאי. "עדיין יש אותי. אני לא נכבית בתוך כל הדבר הזה. יש לי עולם ומלואו שלא קשור לזה", אומרת נעה, ותמר מסכימה: "אחד הדברים שמפחידים אנשים זה 'איך אני אבוא לידי מימוש כהורה'. סדר היום שלנו מוכיח, כי החיים מלאים בלי קשר לחינוך הביתי. יש הבדל בין 'תישארי בבית ותהיי אימא', לבין חינוך ביתי. אני מכירה המון אימהות שהילדים שלהן הולכים למערכת, והן עדיין כל כולן אימא".
באינטנסיביות של התקופה הנוכחית, מייעצת נעה: "אל תשכחו את עצמכם כהורים. צריך לא לאבד את עצמך, ולמצוא את הדרכים למלא את עצמך. לא לשכוח לאכול, ללכת לשירותים, ואם אפשר — לבקש עזרה, אז לשבת קצת עם עצמך ולמצוא מנוחה וזמן למה שאת עצמך צריכה לעשות".
איך יודעים מה לעשות עם הילד ולא הולכים לאיבוד?
"אני חושבת שקודם כול יש פשוט את העניין של להיות איתו", אומרת תמר, "הילד לומד כל הזמן מסיטואציות של החיים. אחד היתרונות הכי גדולים הוא שההוראה יכולה להיות מותאמת אישית. זה אומר, שאם הילד שלי לומד טוב יותר בצהריים, אז אלה יהיו שעות הלמידה. אתה יכול לראות את הצרכים של הילד שלך ולא את המערכת". 
אז איך בונים סדר יום מחוץ למערכת?
"ביצירתיות, בחשיבה פתוחה ובהרבה יוזמה אישית: יש מאגר של פעילויות, זה יכול להיות חוג פיזי, וזה יכול להיות חוג לימודי או מפגש חברתי", אומרת תמר, ומשתפת באנקדוטה מתוכנית הלימודים: "החלטתי שבתוכנית הלימודים צריכות להיות דתות מונותאיסטיות, אז יצאנו לנצרת. הלכנו לכנסייה, הצטרפנו לסיור שהיה שם, ראינו במפה את הכנסיות. חזרנו הביתה, ישבנו לכתוב את כל מה שספגנו. אם תדברי היום עם הבת שלי, היא יודעת לספר את כל הדברים האלה נטו מלחיות. אחד מהדברים שמגלים, זה שאפשר ללמוד מהחיים. לי חשוב שהילדה שלי תלמד עד כיתה ז' לפתור משוואות, וזה מה שיהיה. את יודעת כמה אנחנו לומדים כשאנחנו באוטובוס? אם את רוצה ללמוד על שונות בין תרבויות, צאי לנסיעת אוטובוס בירושלים. בשנייה אחת את מגלה נצרות, איסלאם, יהדות".
הגישה של נעה שונה מעט: "הן כל הזמן מחשבות, זה קורה כחלק טבעי מהחיים. להגיד לך שהן לומדות משוואות ופרבולות, אני לא יודעת. יש את מה שהחיים מזמנים. אם הן רוצות להיות מדעניות הן יעשו את מה שצריך וישלימו אחר כך. עד היום לא מצאתי שימוש במשוואה בחיים שלי".
מה עם משמעת? מקפידים על שעת תקומה בבוקר?
תמר: "זה אינדיווידואלי, אבל אצלנו כן. אני מרגישה שאני מצליחה לעשות הרבה יותר כשיש לי מערכת מסודרת. אם בתקופה מסוימת נגלה שנכון לנו לקום בשש בבוקר אז ככה נקום".
הילדים רואים טלוויזיה?
"כן, פשוט במינון נכון", אומרת תמר. "יש איים ברורים מאוד שבהם מותר. האי הנוכחי שלנו עכשיו זה סוף שבוע, שבו הם יכולים לראות טלוויזיה חופשי, ואז מגיע אמצע שבוע ולא צריך להתמודד בשאלה אם מותר או אסור".
"אצלנו אין טלוויזיה בבית", אומרת נעה, "אנחנו לא רוצים להיות פאסיביים, ולבזבז את הילדים על חוסר עשייה"