"כל נשות השוטרים שעומדות פה לא יודעות אם מחר ידפקו על הדלת שלהן, למה? כי אתם לא נותנים להם אישור לירות? אתם לא מגינים עליהם". כך זעקה בתחילת השבוע אריאלה משולם מכפר סבא בהלוויית בעלה, רס"מ ברק משולם, שנדרס למוות בלילה שבין שבת לראשון בעת שעמד במחסום משטרתי סמוך לצומת רעננה. הדורס, בן 17 מרמאללה, נסע ברכב גנוב, ובמהלך המרדף אחריו פגע בשוטר, ונעצר כחשוד ברצח.
קראו גם >>>>
תחת הרושם הקשה של זעקת האלמנה פקדו השבוע את סוכת האבלים שוטרים רבים וקציני משטרה, גם מפקד המחוז ניצב אבי ביטון הגיע לנחם.
חלום ילדות
ברק ז"ל (29) נולד בקרני שומרון, השני מבין שלושה, לזהבה וגיל משולם. בגיל 8 וחצי עבר לכפר סבא שם למד בבית הספר בן גוריון, בחטיבת שרת ובתיכון כצנלסון במגמת תיאטרון. בגיל 16 הצטרף למשמר האזרחי ופיקד על יחידת הנוער של המתנדבים. לימים, אחת מהמתנדבות תהיה אשתו.
"למעשה הכרנו עוד כמה שנים קודם לכן, כשהייתי בת 14 תלמידת כיתה ח' בחטיבת בר לב, והוא היה בכיתה י' בכצנלסון", מספרת אריאלה (28), "היינו חברים ואחרי כמה חודשים נפרדנו. אחרי שלוש שנים הגעתי למשמר האזרחי במסגרת מחויבות אישית בתיכון אורט שפירא, והוא היה שם כמפקד יחידת הנוער. כשהגעתי לקניון ערים כדי להירשם אמרו לי: 'יהיה לכם מפקד מדהים – ברק משולם. אמרתי: 'אני מכירה אותו'. אחרי כמה ימים כשהחלו הגיוסים הוא התקשר אליי ואמר: 'מדבר ברק משולם, את זוכרת אותי?' התחלתי להתנדב, ובמקום אחת לשבוע הגעתי לשם כמעט כל יום. במשך שנתיים היינו רק ביחסי ידידות".
ברק הצטרף גם לנוער מג"ב ואחרי שסיים את לימודיו בתיכון התגייס למג"ב. "כשהיה בטירונות הוא היה מתקשר אליי, וכששאלו אותו עם מי הוא מדבר כל כך הרבה הוא אמר: 'עם האקסית שלי שעוד מעט לא תהיה אקסית'. אחרי הטירונות הפכנו זוג".
ברק שירת תחילה ביחידת הבילוש צבר ואחר כך ביחידה הכפרית המסיירת לאורך קו התפר. עשה קורס מ"כים והדריך טירונים. חודש לאחר שחרורו ממג"ב – התגייס למשטרה, ובכך הגשים חלום ילדות.
"כל הזמן שאלתי אותו: 'מתי אתה מציע לי נישואין?'", מספרת אריאלה, "והוא אמר לי: 'כשאסיים קורס שוטרים'. ואכן, ביום שבו סיים את הקורס יצאנו לצימר בצפון, שם הוא כרע ברך ושלף טבעת".
אחרי שנה הם נישאו והביאו לעולם את אלמה בת השלוש וחצי ואת ליאו דוד שטרם מלאה לו שנה. הבן הצעיר נקרא על שם ליאו ודוד, הסבים של אריאלה, ועל שם דוד, הסבא של ברק, שאף הוא היה שוטר. לברק הייתה אהבה מטורפת לאריות. הוא קעקע את מלך האריות על אחת מזרועותיו ועל השנייה את סימבה ולצדו השם ליאו (אריה). "היה לו ברור שהבן שלו ייקרא באחד מהשמות הנרדפים לאריה", מספרת אריאלה.
השירות המבצעי של ברק במשטרה החל ביחידת הסיור כפר סבא ולפני שלוש שנים עבר לשיטור העירוני ברעננה, כראש משמרת. "בדרך כלל, כשהיה חוזר הביתה בבוקר אחרי משמרת לילה, הוא היה מסייע לי לארגן את הילדים, ואם הוא לא היה גמור מעייפות הוא היה גם לוקח אותם לגנים, מוריד לטיול את הכלבה קאיה, ורק אחר כל הולך לישון. הוא היה אבא מושלם. מכור לילדים. כשהיה בערב בבית הוא היה מקלח, מחתל, מרדים ובלילה קם, מחליף, מאכיל. אבל לחיות עם שוטר זה הרבה לילות לבד, וגם הרבה בקרים. כשלא היה יכול ללוות את הבת שלנו לגן ביום הראשון ללימודים או להשתתף במסיבת פורים, זה כאב לו. פעם הוא אמר לי: 'ביום שאני ארגיש שאני מפספס את המשפחה – אני עוזב את המשטרה', אבל הוא היה מכור, תמיד עם חיוך על פניו, עם עיניים נוצצות, דמות שאי אפשר להתעלם מהנוכחות שלו".
דיברתם על הסכנות?
"מהיום שהוא התגייס למשטרה ידעתי למה אני נכנסת, הוא תמיד היה בקו הראשון, ותמיד אמרתי לו שמור על עצמך. כל משמרת מלווה בפחד. בסוף השבוע שעבר הוא היה בירושלים בגלל ביקור הנשיא ביידן. שלחתי לו בקשה שישמור על עצמו. בתגובה הוא שלח לנו תמונה ליד עץ עם הכתובת 'תגבור ביידן 2022 שומר על עץ'... הוא העלה את התמונה לפייסבוק וזו הייתה אחת התמונות האחרונות שלו. יממה וחצי לפני שנהרג. הוא תמיד הבטיח שישמור על עצמו. הפעם זה לא היה תלוי בו. פשוט לקחו לנו אותו. רצחו לנו אותו".
הדפיקות בדלת
הוא נהרג בשעה שתיים ועשרים ומת במקום. קצת לפני השעה שלוש דפקו על דלת ביתה של אריאלה. "התעוררתי, הצצתי לתוך העינית וראיתי את סגן מפקד התחנה ערן נח ולצדו עוד שלושה ובהם גם קצינת הרווחה נטע אימבר. שאלתי מה קרה לברק? ציפיתי שיגיד שהוא פצוע ומאושפז בבית חולים. אבל ערן אמר לי: 'שבי, ברק נדרס ומת'. לא יצאו לי מילים, לא יצאו לי דמעות. לא הגבתי ולא בכיתי. חשבתי שאני חולמת... זה שוק שעדיין אינני מסוגלת לעכל".
צוות אחר של המשטרה יצא לבית הוריו של ברק לבשר את הבשורה הקשה. אחיו הבכור, גיא (31), שגר בראש העין, קיבל טלפון מאביו: 'תגיע דחוף'. הוא לא סיפר לו מה קרה. כשהגיע לבית הוריו ראה את קצינות המשטרה ואת אמו שהתקרבה אליו בוכייה כשהיא לבושה בחולצה של ברק ואמרה לו: "תבכה, אחיך הלך". גיא נסע לתל אביב, לאחיו הצעיר אביב (23). "הוא התפרק לגמרי".
אלמה, הבת הבכורה של אריאלה וברק, כבר יודעת שאבא לא יחזור. אריאלה סיפרה לה על כך בסיוע פסיכולוגית מטעם העירייה. "לפני חודשיים הרדמנו את הכלבה שלנו לולי, אז אמרתי לאלמה: 'אבא עכשיו מטייל עם לולי ושניהם לא יחזרו'. אתמול שמעתי אותה אומרת לחברה שלה: 'את יודעת שאבא שלי מת?"
נס לוי (30) הוא חברו הקרוב ביותר של ברק. "למדנו באותה כיתה בתיכון כצנלסון והוא משך אותי להתנדב במשמר האזרחי. שם גם הכרתי את אריאלה. מאז שסיימנו את התיכון שמרנו על קשר הדוק. הייתי בן בית במשפחת משולם. הייתי בכל האירועים המשפחתיים. בחתונה של ברק ואריאלה הייתי הנהג שלהם והעד שלהם. תמיד קיוויתי שהוא יהיה העד בחתונה שלי. לפני כמה שבועות בעת ארוחת ערב ביתם, הצגתי בפניהם את החברה שלי. זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שהיא ראתה אותו. אני הספקתי לראות אותו שוב שבוע לפני שנהרג".
"קיוויתי שהוא ישן"
בבוקר שלאחר הדריסה, לוי הגיע לעבודתו כאח בבילינסון. "קצת לפני שבע בבוקר שמעתי שדרסו שוטר והייתה לי הרגשה לא טובה. כתבתי הודעה לברק: 'בוקר טוב. שמעתי מה קרה בצומת רעננה. עבדת שם?' בהתחלה כתבתי 'אתה בסדר?' אבל מחקתי... אחרי שעה בת כיתה שלנו כתבה לי: 'שמעת מברק?' שלחתי לה הודעה קולית שאני מקווה שהוא ישן ולכן הוא לא ענה לי. ואז מישהו שלח לי צילום של פוסט הספד בפייסבוק. נפלתי על הרצפה".
איך תזכור אותו?
"ברק היה אדם מדהים, עם חיוך ענק, אופטימי, מעולם לא התלונן, חבר אמיתי ושוטר מכור. אזכור אותו תמיד, בכל פעם שאראה את תמונות המגנט המשותפות שלנו על דלת המקרר, או בזמן שאוכל את הפאיי-פיסטוק המפורסם שלו, שאותו הוא הכין לנו בארוחת הערב האחרונה בביתו".
אחד מששת נושאי ארונו של ברק משולם היה חברו לשירות רס"מ רן מעיין (39) שוטר קהילתי מתחנת כפר סבא המשרת בנקודת המשטרה ברעננה. "הכרתי את ברק כשהיה נער מתנדב במשמר האזרחי ומפקד יחידת הנוער. היה ילד מקסים. גם לאחר שהתגייס למג"ב הוא היה מגיע לפעמים להתנדב במשמר האזרחי במדי מג"ב. כשהתגייס למשטרה שירתנו באותה תחנה והיינו נפגשים ומדברים. לפני כמה חודשים עברתי ליחידת השיטור העירוני ברעננה ומאז יצא לנו לשרת ביחד. הוא תמיד היה עוזר לי בענייני מינהלה שונים בבסיס המתנדבים ומסייע לי גם בהדרכת המתנדבים. הוא היה בן אדם של נתינה, עם רצון לעזור, לב זהב, אכפתי, חייכן, מאיר פנים. באחרונה ראיתי אותו במפגש עם בני הנוער המתנדבים בתנועת הנוער המשטרתית 'שחקים'. הוא סיפר להם על עצמו, וראיתי את החיבור בינו לבין בני הנוער שהיו בדיוק באותו גיל שבו היה כשפגשתי אותו לראשונה. מבחינתי, מעין סגירת מעגל".
בקרוב ימלאו לברק 30. "ברור שנחגוג לו יומולדת", אומרת אלמנתו, "לזכרו נשתה את הבירה שאהב, זו בירה ג'יימס 88 שהוא נהג לקנות בשוק כפר סבא, ואחר כך לשבת על המרפסת עם נרגילה ולשתות".
