ביום ראשון השבוע הלך לעולמו המרצה האהוב משה רודובסקי לאחר מאבק במחלה בשנים האחרונות. משה ז"ל שכל את בנו גל באסון השייטת בשנת 1997, ומאז דאג להנציחו לצד פעילות חינוכית ואקדמית עניפה: "איש צדיק ואהוב על כולנו".
משה ז"ל היה אביו של לוחם השייטת גל ז"ל, בעלה של סמדר ז"ל, הותיר אחריו אישה ו-3 בנות, נכדות ונכדים רבים.
חבר המועצה ירון עולמי ספד לו: "קשה לדבר על משה היקר בלשון עבר- אדם ערכי, אהוב על הבריות, נשמה טובה. חבר אמיתי. ליבי עם משפחת רודובסקי היקרה, שהיתה לי כמשפחה שנייה הרבה שנים. תהא נשמתו צרורה בצרור החיים".
במכללת אורט כפר סבא שם היה חלק מצוות המרצים, בין יתר המכללות בהן הרצה, ספדו לו: "איך נפרדים מאדם שהשפיע ונגע בכולנו. איך נפרדים מאוהב אדם בכל רמ"ח איבריו. חיוכו השובב, מבטו העמוק, הניצוץ הזה בעיניו. כשרצה להסביר שיש לו תשובה, פתרון, או רעיון לעזור, לקדם ולשנות לטובה. תמיד חיפש כיצד לעזור, לקדם תלמידים וסטודנטים. לקפדנותו היתה משמעות אמיתית, באמצעותה ביקש ללמד, לחקור, לגלות סקרנות ובעיקר לחשוב.
"דאג תמיד לעדכן אותי מי נמצא, מי חסר, מי איבד את דרכו ויש לעזור לו ולכוון אותו מחדש. לכשנודע לסטודנטים כי חולה אתה, רודובסקי, לא סתם הביעו דאגה, לא סתם ביקשו לוודא כי תחזור. עת היכרנו במכללה, נאבקת בגילוי האמת, ביקשת לוודא כי אקשיב ואצפה בתוכניות בהן הופעת. שיתפת בדרכך המיוחדת, לא רצית חלילה להכביד, לא רצית להקשות.
קראו גם:
"לצד הכאב, ידעת לשתף ולהתגאות בבנותיך, חתניך ורעייתך המוכשרים כולם. דרכך משה יקר, היתה שזורה בשמחה, גאווה וטרגדיות בלתי אפשריות. באופייך המיוחד, הסתרת מן הבריות סביב את סיפורך המורכב, כאילו לא רצית להקשות ולהעמיס בעול השכול והכאב על הסובבים אותך. שמרת את הכאב והזעקה לשמים לעצמך, השתדלת שלא לשתף.
"איש צדיק ואהוב על כולנו. לא ניתן להתעלם ממשה כמשה, ממועד לכתך מאיתנו, לא אשכח ולא אוכל להתעלם מהמחשבה שכרסמה במוחי שנים, משה-איוב של ימינו. מי יתן וכל בני משפחתך, רעייתך, בנותיך וחתניך, נכדיך וכל הסובבים אותך, ינוחמו מן השמים, ומעט מהשמחה והאהבה שבך יישרו עליהם לתמיד. נוח חבר יקר על משכבך בשלום".
