"אני מתפלל כל יום וכל לילה לאלוהים שיגמור את הסבל הזה. אין לי שום תקווה. אם לא הייתי אדם דתי הייתי תולה את עצמי מזמן", מוטי טקו (קזס) בן ה-65 תושב גיל עמל בהוד השרון, הוא חולה COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית, שהחמירה בשנים האחרונות. הוא מרותק לביתו ללא סיוע ועזרה, מחובר למכונות נשימתיות, חי מקצבה זעומה של הביטוח הלאומי, שמרביתה הולכת לתרופות וטיפולים והוא שכח מזמן איך נראית ארוחה טובה. ואם כל זה לא מספיק, אז השבוע אמורים ברשות מקרקעי ישראל לפנות אותו מהצריפון שבו הוא מתגורר עקב מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לקרקע שבה התגוררו הוריו במשך עשרות שנים: "איך אני אחיה בחוץ? לא אכפת לי לגור בספסל, החיים שלי גם ככה גמורים, אבל איפה אני אחבר את המכונות לחשמל?"
1 צפייה בגלריה
מוטי טקו השבוע. "עדיף להתאשפז, שם לפחות יש אוכל וטלוויזיה"
מוטי טקו השבוע. "עדיף להתאשפז, שם לפחות יש אוכל וטלוויזיה"
מוטי טקו השבוע. "עדיף להתאשפז, שם לפחות יש אוכל וטלוויזיה"
(צילום: יובל חן)
קראו גם >>>

מרותק לבית

עשרים השנים האחרונות בחייו של מוטי קזס לא שפרו עליו. הבחור שנולד בגיל עמל, למד בקולג' בארצות הברית ושירת כלוחם בצנחנים, אובחן במחלת COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית שהדרדרה מאוד בחמש השנים האחרונות. עקב המחלה מוטי, מכונאי רכב שעשה חיל, הפך למרותק בית, הנעזר במכשירים נשימתיים, שאינו מסוגל לומר שני משפטים בלי להשתנק: "המחלה הזו דרדרה אותי למצב כזה שבו אני כבר לא יכול לעשות כלום. כל מאמץ הכי קטן, ברמה של ללכת, תסלח לי, להשתין, גורם לי לקוצר נשימה. אחת לכמה זמן, בגלל חוסר החמצן, אני פשוט מתעלף. בבית אני תמיד משאיר את הדלת פתוחה, גם בלילה, שיוכלו להכנס כדי לטפל בי בזמן שלחצן המצוקה מופעל".
"בעבר", ממשיך מוטי לגולל את מצבו הבריאותי, "הייתי מתאשפז מדי שבועיים בבית החולים, שם היו היו מנקים לי את הריאות מהזיהומים ומהפחמן הרעיל שהצטבר שם. כיום, נתנו לי מכשיר 'ביפ אפ', סוג של מסכת חמצן המאווררת ומנקה את הריאות. אבל תאמין לי עדיף להתאשפז. שם לפחות יש אנשים וחברה, יש אוכל, מטפלים בי, אפילו יש טלוויזיה לראות".
אין בני משפחה שיכולים לטפל בך?
"יש לי שני בנים, אחד נשוי בן 39 ואחד חייל שרק השחרר בן 21. הם משתדלים להגיע ולראות אותי במשך השבוע, אבל הם לא יכולים לעשות הרבה, אני גם לא יכול לדרוש מהם שיקברו את חייהם עבורי. הם צריכים גם לחיות ולהקים משפחה, ולא צריכים לסעוד אותי. אני גמרתי את החיים שלי, אז אני צריך עכשיו שהילדים שלי יסבלו בגללי?".

מיטה לישון

על מצבו הבריאותי הקשה נוספה גם הודעת פינוי מיידי של מקום מגוריו ברחוב הסדן בהוד השרון. מוטי מתגורר על הקרקע בו התגוררו הוריו השייכת לרשות מקרקעי ישראל: "אבא שלי ז"ל בנה את ביתו לפני עשרות שנים על הקרקע הזו שניתנה לו מהרשות. המבנה היה שייך לו, וכל הזמן הוא ביקש להסדיר את רכישת הקרקע. הם תמיד התחמקו מלדון בעניין. לצערי, הוא נפטר בבית החולים בפתאומיות עוד לפני שדאג להסדרת העניין, ואני, יחד עם אחיי, סורבנו בכלל מלשאת ולתת בקרקע כבנים ממשיכים. אני התגוררתי בבית הזה, וקיבלנו צווי פינוי שונים, כנראה יש קבלנים ויזמים שחשובים מאוד לאנשים, ואני אדם שלא מקושר, ובחיים לא יכול להיות, כי זה לא האופי שלי.
"קיבלנו צווי פינוי והרסו לי את הבית, הוציאו אותי עם תחתונים בלי שקל פיצוי, וזה לאחר שכולם הסכימו שהמבנה שייך לנו. החיים שלי התהפכו. אין רחמים במדינה הזו? אין חמלה? איך אפשר, אפילו לחתולים וכלבים נותנים מחסה, עד כדי כך חיי אדם לא חשובים? מה אני מבקש בסך הכול, יחידת דיור קטנה כדיור חלופי עם מיטה וחיבור לחשמל, שם אני אגמור את השנים שנותרו לי, אבל כולם מתעלמים".
כאמור, מעבר למצבו הבריאותי ובעיית מגוריו החריפה של מוטי נוספו גם בעיות כלכליות חמורות המקשות עליו להתנהל בחיי היום יום: "בכל יום שאני מתעורר אני מבקש שיגיע הלילה, ובלילה אני מבקש שיגיע הבוקר. אם הגעתי למצב כזה שאני משפיל את עצמי לפני כל הציבור, זה אומר דרשני. אני אדם מאמין, אחרת מזמן כבר לא הייתי בין החיים. אין לי שום דרישות חוץ מהישרדות, לא לצאת לנופש, לא לראות טלוויזיה, לא לאכול סטייק, רוצה מיטה לישון, לחם פרוס לאכול ומים לשתות, ולהתחבר לחשמל בשביל המכשירים".
בביטוח הלאומי לא מסייעים?
"הם אומרים שאני לא סיעודי. ביקשתי מהם אפילו תעודת נכה שתפטור אותי מלעמוד בתור, הם טענו שאני לא עומד בקריטריונים. אם אני לא עומד בקריטריונים, אז מי כן? נמאס לי ממאבקים. אני מבקש רק דבר אחד: תנו לי לסיים את החיים בכבוד".
תגובות
מעיריית הוד השרון נמסר: "העירייה פועלת מול רשות מקרקעי ישראל כדי שתורה לגורמים הרלוונטיים על דחיית פינויו של התושב מבית המגורים, גם אם לפנים משורת הדין, זאת לאור מצבו הבריאותי. במקביל פועלת העירייה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים למצוא פתרונות רווחה ודיור ולוודא שהפינוי אכן מוצדק וכל התהליכים נעשו כחוק. נעשה ככל יכולתנו לסייע לתושב במסגרת המגבלות הקבועות בדין".
מדוברות הביטוח הלאומי נמסר: "שוחחנו עם מר קזס וקבענו לו ביקור בית רפואי כבר לאותו יום ונקבע שאכן קיימת החמרה במצבו התפקודי ולכן נקבעה לו רמה של 112% בקצבת שירותים מיוחדים, הניתנת לנכים ברמה תפקודית קשה, רטרואקטיבית ממאי 21'. בימים הקרובים ישולמו הפרשים לחשבון הבנק שלו. בנוסף קזס מקבל קצבת נכות מלאה בשיעור של 100%".
מרשות מקרקעי ישראל לא התקבלה תגובה.

למעוניינים לסייע למוטי: 052-6137363.

או בפייבוקס שנפתח ביוזמת פורום הוד השרון שלנו - לחצו כאן