אירית אבני (60) מעולם לא חלמה לעבוד בסיעוד. כל חייה היא עסקה בכושר וספורט ובנתה קריירה ענפה בתחום "מאז שאני זוכרת את עצמי אני עוסקת בספורט. בתור ילדה הייתי אצנית ומתעמלת מקצועית. המסלול שלי היה ברור וידעתי שאני הולכת לעסוק בספורט גם כבחיי המקצועיים".
קראו גם >>>>
כדי להפוך את האהבה לספורט למקצוע, החלה ללמוד בווינגייט, ולדבריה "למדתי להיות מדריכה בחדר כושר, יוגה, אירובי, מחול ותנועה. ניסיתי להעמיק ולהרחיב כמה שיותר את הידע שלי בתחום".
מהר מאוד הפכה אירית לגורו בתחומה "היום שלי היה עמוס בשיעורים מהבוקר עד הלילה. הייתי חוצה את הארץ ומעבירה שיעורים פרטיים ושיעורי קבוצות. אנשים היו מסתכלים עליי בהערצה כי תמיד הייתי במקום של ללמד ולהדריך. אבל לא הרגשתי שלמה. הסתובבתי באי שקט והרגשתי שאני לא עושה את מה שנועדתי לעשות".
בגיל 49 נפלה ההחלטה לשנות כיוון ואירית נרשמה ללימודי תואר שני בניהול מערכות בריאות "נתקלתי במקרה במודעה על לימודים והחלטתי ללכת על זה. אני לא יודעת להסביר מה דחף אותי לשם אבל עשיתי את זה".
במהלך לימודיה הבינה שהיא מצאה את יעודה בחיים "חלק מהבנות שלמדו איתי בתואר היו אחיות. שמעתי מהן את הסיפורים מהעבודה היומיומית ופתאום הייתה לי הארה. הבנתי שזה מה שאני רוצה וצריכה לעשות בחיים. בגיל 51 התחלתי ללמוד סיעוד. אנשים הרימו גבה, רוב הסטודנטיות היו צעירות ממני אבל לי לא היה אכפת".
בגיל 53 סיימה אירית את לימודיה והחלה סטאז' בסיעוד. לפני כמעט שנה החלה לעבוד במכבי שירותי בריאות בהרצליה "אני עובדת בחדר האחיות במרכז הרפואי בעיר. יש אקשן מסביב לשעון. מפגש עם אנשים מדהימים בכל יום. העבודה מגוונת ומאתגרת החל מחיסונים, טיפול בפצעים, בדיקות אקג וטיפול בחולי סכרת. עד היום אנשים מעולם הכושר שואלים אותי לאן נעלמתי. אני מספרת להם שמצאתי את הייעוד שלי בחיים ושאני מגשימה חלום. ככה בדיוק אני מרגישה".
עולם הכושר והספורט והידע שצברה מתערבב לפעמים גם בקריירה החדשה שלה, " הידע הזה משרת אותי גם היום בתור אחות. אני מדריכה אנשים אחרי פציעות איך להמשיך לנוע גם במגבלה, מסבירה לאנשים על חשיבות הכושר לשמירה על אורח חיים בריא. אני מרגישה נמרצת כמו בחורה בת 20 ומבחינתי הגיל הוא רק מספר. גם אחרי גיל הפנסיה, אני רוצה להמשיך כל עוד יש בי כוח".
