בשבת האחרונה נפטר אליהו (אלי) אטאל שהיה ידוע בכינויו "איש החסד של רעננה", לאחר מאבק קצר במחלת הסרטן ששלחה גרורות קטלניות לכבד.
קראו גם >>>
אטאל נולד במעברת כפר נחמן לפני 64 שנים ועוד מקטנותו, כך מעידים עליו בני המשפחה, היה "איש של נתינה ללא גבול".
"עוד כשהיה קטן", סיפרה השבוע אלמנתו זהבה אטאל בת ה-69 הטבחית של כפר בתיה ברעננה, "סיפרו לי במשפחה שלו היה מקבל איזו סוכריה והיה רואה מישהו אחר ונותן לו אותה".
ב-30 השנים האחרונות עבד בבית התבשיל ברעננה ובמסירות אין קץ ובכל תנאי מזג האוויר היה מוביל את האוכל לנזקקים: "הוא היה מסיים את העבודה", אמרו השבוע בכאב מנהליו, "ואם הייתה מתקבלת עוד איזו קריאה הוא היה יוצא מהבית רק כדי לתת אוכל חם לנזקק. היה אומר לנו כשהתפעלנו ממנו: 'איך אני יכול לנוח בבית שאני יודע שמישהו רעב?".
"לצערי, אלוהים לא חנן אותנו בילדים", אמרה רעייתו ל"ידיעות השרון" במהלך השבעה, "אבל אתה יודע כמה ילדים יש לנו ברעננה? כל אלו שהאכיל אותם כשהם היו עניים, והיום הם אנשי עסקים לא שוכחים אותו. הכול בזכותו. איש צדיק כזה לא קיים. כל חייו היה פשוט וצנוע".
"התחתנו בשנת 79", נזכרת זהבה בדמעות, "אנחנו נשואים 42 שנה ומעולם הוא לא צעק עליי או החשיב את עצמו. כל כולו נתינה. היה גם מצחיק אותי הרבה. כולם תמיד היו אומרים לי: 'זהבה, את ובעלך זה הנשמה של רעננה'. אנחנו אנשים פשוטים ורק מי שרעב מבין מה זה להיות רעב, ולכן הוא החליט שהוא מקדיש את כל חייו רק לזה. הייתי אומרת לו 'אלי, לך תקנה לך חולצה, מעיל', הוא היה אומר לי: 'עזבי, קני בשביל עצמך אני לא רוצה כלום".
זהבה מתייפחת כשהזכרונות עולים מהתקופה האחרונה מאז חלה: "היו לו כאבי בטן, אבל הוא לא רצה להיבדק, אמר זה יעבור, והיה ממשיך לחלק אוכל לנזקקים. הכאבים היו קשים עד שהרופא גילה שיש סרטן במעי ששלח גרורות לכבד. איזה ייסורי תופת הוא עבר. הייתי נקרעת מזה שהוא סובל. הוא ירד במשקל, הגיע ל-35 קילו, ותוך זמן קצר כבר הלך. בשבוע שעבר הוציאו לו את הנקז מהמעי, הוא כבר לא יכול היה לדבר מהכאבים, ליטפתי אותו, אמרתי לו שהחסדים שלו ישמרו עליו. את הגיהנום של הכאבים הוא עבר פה, איך הוא לא יהיה בגן עדן?
"אני מתגעגעת אליו. אם הוא היה יודע שאני מתראיינת לפרסום הוא היה כועס עליי. תמיד ברח מזה ואמר: 'מי שמפרסם את עצמו החסדים שלו לא אמיתיים'".
חברת ילדות של המשפחה היא הפעילה החברתית קארי פכטר: "כל מה שאגיד על אלי זה כלום ואפס לעומת מה שהוא עשה. בלי שום אינטרס, בלי רצון לפרסום. צדיק לא יכול לעמוד לידו מרוב החסד שלו. היה אברהם אבינו של רעננה ובכלל, אני לא מכירה אנשים כמו האיש הזה. ידענו בחודשים האחרונים שהוא חולה, אבל הוא לא אמר כלום, סבל בשקט והמשיך לעזור".
ראש העירייה, חיים ברוידא, ספד לו גם: "תנוח בשלום על משכבך אליהו (אלי) אטאל. איש צדיק. מושיעם של מאות תושבים מחרפת רעב. 30 שנה. בגשם, בקור, בשמש קופחת, הכיר אלי באחריות שעל כתפיו והוביל מנות מזון חם מטעם בית התבשיל למען מי שידם אינה משגת. תמיד נהג לומר: 'לא משאירים אף אחד רעב'. אובדן גדול וכאב חד".
