האם מסגד סידני עלי יהיה מוקד לחיכוך בין יהודים למוסלמים? בחודשים האחרונים שבה ועלתה מסורת עתיקת שנים בקרב מקובלים וקהילות חסידים שונות, כי במסגד סידני עלי קבור לא פחות מאשר עלי הכהן הגדול, רבו של שמואל הנביא שמשח למלוכה את שאול ודוד, שקורותיו מתועדים ומיוחסים במקרא למאה ה-11 לפני הספירה. חלק מהחוקרים טוענים כי מדובר במסורת מזויפת וכי במקום קבור הקדוש המוסלמי עלי בן-עולים, מצאצאי החליף עומר בן אל-ח'טאב, ואילו חלק טוענים למסורת קבלית עתיקת יומין המובאת בכתבים שונים המייחסת דווקא לדמות המקראית את מקום הקבורה על חוף ימה הצפוני של הרצליה: "אותנו לא מעניינים חוקרים", אומר ש.ב.ז, שפקד את המקום באישון לילה לפני כשבוע, "מי שנכנס לאזור המסגד ומתפלל מרגיש את הקדושה".
סליחות וקוראן
מסגד סידני, שהינו מבנה מרשים בן המאה ה-15 הנמצא בתחום השיפוט של הרצליה, הוא מסגד פעיל בו מקפידים להתפלל תושבי המשולש את תפילותיהם עד היום. רק לפני כשלושה חודשים, במהלך מבצע שומר חומות, שבעה יהודים, שהוגש כנגדם כתב אישום, הגיעו למסגד וביצעו לינץ' בתושב טייבה לאחר שיצא מהתפילה. על פי המסורת המוסלמית, שהובאה באנציקלופדיה על מקומות בארץ ישראל של זאב וילנאי, המוסלמים קראו למקום אל-חראם (קדוש) ונהגו לקיים חגיגה עממית לקראת סוף אוגוסט (שנקראה אצלם סוף עונת האבטיחים). וילנאי כותב שהייתה אבן שחורה קבועה בקיר ליד הקבר, שווידאה אם אדם דובר אמת או שקר. לפי המתואר, היו מעמידים את הנבחן מספר צעדים לפני האבן ומכסים את עיניו. הוא היה צועד ומושיט את ידו קדימה. אם נגעה היד באבן - אות היא שהוא חף מפשע, ואם לא - סימן שהוא דובר שקר וחייב להתפלל במקום ולכפר על חטאיו.
יד המקרה היא שבחודש אלול הידוע במסורת היהודית כחודש הרחמים והסליחות המקביל לתקופה זו של סוף אוגוסט, נוהגים מזה מספר שנים לפקוד את מתחם המסגד גם קומץ יהודים המשוכנע כי זהו מקום קברו, כאמור, של עלי הכהן, שלדברי הנוכחים במקום בשבוע שעבר: "מסוגל לישועות גדולות".
יש לציין, כי המקום הינו מקום קדוש למוסלמים ואינו פתוח לקהל היהודי, והמתפללים היהודים, כדי למנוע חיכוך ועימותים, מגיעים באמצע הלילה לקראת אשמורת הבוקר, ואומרים סליחות במתחם הסמוך למסגד באין רואה. ש.ב.ז, עבדקן עם פאות ארוכות היורדות עד כתפיו, מספר על השהות שלו במקום: "הגענו כ-12 איש למתחם, זה היה לקראת השעה 04:00 לפנות בוקר ואמרנו סליחות. האווירה במקום הייתה מחשמלת. הרגישו את הקדושה בכל מקום".
אלו שהגיעו איתך הם תושבי האיזור?
"חלקם, וחלק מהם גם מירושלים ומהשומרון".
האם ידוע לך שרבנים חשובים מפקפקים מאוד בייחוס המקום לעלי הכהן?
"יש מחלוקות בין הרבנים. יש שחושבים ככה, ויש שחושבים אחרת. גם על קבר יוסף הצדיק יש מחלוקות וחלק אומרים שהוא חס וחלילה קבר של שייח' מוסלמי בשם יוסוף. מי שקובע את העניינים האלו, בגלל השנים שעברו, זה רק המקובלים. כי הם יודעים דברים רוחניים".
והמקובלים מגיעים למקום?
"תחשוב מה שאתה רוצה, אגיד לך את זה ככה, אנחנו לא סתם מגיעים למקום כי מתחשק לנו".
המקובל בא להתפלל
לא בכדי מפזר ש.ב.ז ערפל בנוגע לפקידת מתפללים במקום, ולציון שמם של מקובלים המגיעים למתחם אם בכלל. החשש מפני התלקחות על רקע דתי על רקע חשש ניכוס המקום ליהודים כמו שנעשה בקבר בנימין בסמוך לכפר סבא (ראו מסגרת) ומפני התערבות אכיפתית מאלצת את הנוכחים לקמץ בתיאורים ולהסתיר את זהותם.
למרות זאת, קיימות עדויות ממקורות שונים, על נוכחות מוגברת של מתפללים יהודים בשעות הלילה. הסופר והעיתונאי ישראל שפירא, פרסם לאחרונה באתר "כיכר השבת" כי שמע מהרב ישראל גליס, על לילה מסתורי של תפילת מקובלים במסגד. לדבריו נאמר לו כי "באחד מלילות הקיץ החמימים יצאו בחצות הלילה מישיבת 'אנשי המעמד' בירושלים קבוצת מקובלים מצוידים בנרות נשמה בראשות המקובל רבי אביש ציינוירט לעבר מסגד סידני עלי כדי להתפלל על קברו המיוחס של עלי הכהן. המקובלים הגיעו למסגד לפנות בוקר, ושם הרעישו בתפילה לבורא העולם שיחוס וירחם על שארית הפליטה בארץ הקודש".
שפירא בירר אצל מקורבו של הרב המקובל שאישר לו את המעשה והדגיש: "הרב סבור שזה לא קבר מספיק מוסמך, ולכן היה שם רק פעם אחת".
בנוסף, מעדויות שהגיעו ל"ידיעות השרון" עולה כי אכן בימים האחרונים ניכרת תכונה רבה בשעות הלילה בסמוך למתחם: "אני לא יודעת להגיד אם מדובר בסתם מתרחצים או במתפללים", אומרת גילה (השם המלא שמור במערכת) תושבת שכונת נוף ים, "אני כן יודעת, וכבר התלוננתי על זה במוקד העירוני, שיש יותר מדי רכבים במקום בלילה, שלפעמים נשארים עד שעות הבוקר המוקדמות וחוסמים את החניות שלנו. ממה שהצלחתי לראות מדובר באנשים בעלי חזות דתית".
מקורות מפוקפקים
פקידת המסגד כקברו של עלי הכהן על ידי מתפללים יהודים אינה מוסכמת על רוב גדולי החוקרים וגם לא על ידי רוב הרבנים: "מי שהתחיל עם המסורת המפוקפקת הזו זה מקור שומרוני אחד מתאריך לא ידוע שציין כי במסגד הממלוכי הזה, אולי בעקבות שמו, עלי, קבור עלי הכהן", מסביר יונתן אמיתי דוקטורנט במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר אילן, "אנחנו מכירים את המקור הזה רק דרך ספרו של הרב אהרון אשכנזי מאמצע המאה ה-17 שהעתיק זאת.
"אבל כבר רבים מאוד מכל החוקרים טענו שזה דברי הבל ושטות. המקור האמין היחיד לקבורת עלי הכהן מצוין כבר במאה ה-13 לספירה בחיבור סימני הקברות של השליח ר' יעקב, שמציין כי עלי ושני בניו קבורים בכלל בשילה, סמוך למשכן בו שירתו בתקופה המיוחסת להם במקרא. "יש הרבה קברים בארץ שיש להם מסורת מפוקפקת, אבל אני חושב שזו המפוקפקת מכולם. אין שום סיבה לפקוד את המסגד הזה אלא אם מתפלל יהודי מעוניין להתאסלם".
____________
מחלוקת גם בקבר בנימין
באזור השרון קיים עוד קבר המיוחס לאחד מדמויות המקרא - קבר בנימין בן יעקב בסמוך למושב נווה ימין ליד כפר סבא. עד לפני שנכבשה כפר סבא היה המקום נחשב לקבר מוסלמי קדוש "נבי ימין" ועם הריסת הכפר הסמוך, ובהתאם למסורת קצת יותר רצינית, יוחס הקבר לבנימין בן יעקב, וכיום הוא מקום עלייה לרגל לרבים מבני האזור וקיימת בו אף ישיבה קטנה לצעירים. "מי שאחראי על ייחוס הקבר הזה לבנימין הוא דווקא מקור מוסלמי", מסביר יונתן אמיתי, "ומצאנו לו עוד מקור יהודי קדום בקונטרס 'יחוס האבות והנביאים' משנת 1537. דווקא המסורת המוסלמית שקוראת למקום 'נבי סראכה' נותנת אישוש קל שאכן מדובר במסורת קדומה יותר, ואולי אמינה יותר".
כך או כך, המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים מחשיב את קבר בנימין לאתר קדוש למסורת היהודית.
