בסוף השבוע האחרון התקיימה במתחם אחד העסקים בטייבה תפילת יום השישי בה השתתפו מאות מתושבי העיר והאזור. המתפללים ביקשו בתפילה הלא שגרתית למחות כנגד צווי פינוי שהוצאו לעסקים שהוקמו בצדי הדרך בטייבה וקלאנסווה ללא היתר. בעלי העסקים שעובדים במקום כבר 20 שנה ויותר מסרבים להתפנות. "זו הפרנסה שלנו. מכאן נתפנה לבית הקברות. במקום שהמדינה תחפש פתרונות ותפתח אזורי תעשייה ביישובים הערבים, היא מחפשת איך לזרוק מאות משפחות לרחובות ולהגדיל את מעגל הפשע", אמרו השבוע בעלי העסקים.
1 צפייה בגלריה
מימין, ראבוס, עזאם, תלי, ונאשף. "אנחנו מחפשים פתרון, לא מלחמה"
(צילום: פאוזי אבו טועמה)
קראו גם >>>>
"גזר דין מוות"
בצדי הצירים הראשיים העוברים מהערים טייבה וקלאנסווה פועלים מזה שנים עשרות עסקים שרובם הוקמו על קרקע חקלאית. מדובר בעסקים כמו מגרשי מכוניות, מוסכים, חנויות לחלקי חילוף, חנויות חשמל ותאורה ומסעדות. העסקים מושכים אליהם בעיקר בשבתות, אלפי לקוחות מרחבי הארץ ובעיקר מאזור השרון.
"תושבי השרון באים אלינו בקביעות. יש אצלנו חלקי חילוף לרכבים שלא תמצא באף מקום. כאן היהודים מתקנים את הרכבים שלהם, כאן הם קונים את חלקי החילוף", אומר פראס עאזם, תושב טייבה, בעל מגרש מכוניות שנדרש לפנותו.
הקרקע עליה הוקמו העסקים שימשה בעבר כקרקע חקלאית. בשטחים החקלאיים בקלאנסווה גידלו התושבים תותים ששווקו לחו"ל ובטייבה עיבדו ירקות. "החקלאות אצלנו מזמן מתה. הצעירים לא יודעים מה זה חקלאות", מסביר מסעב ראבוס, תושב קלאנסווה.
במשך השנים הלכו וגדלו מספר העסקים שהוקמו על הקרקע החקלאית ללא היתרים כדין. לטענת בעלי העסקים, הערים טייבה וקלאנסווה סובלות ממחסור באזורי תעשייה, תעסוקה ומסחר. "אנחנו מקנאים ביישובים היהודים השכנים שלצד כל אחד מהם יש כמה אזורי תעסוקה. המדינה באה אלינו בטענות, במקום שתבוא בטענות לעצמה שהיא מזניחה אותנו ולא מפתחת את היישובים הערבים. אצלנו יודעים רק להרוס", אומר ראבוס.
20 עסקים לפחות נדרשים להתפנות תוך 30 יום, אחרת ישלמו קנס 300 אלף שקלים ו-1,400 שקלים על כל יום שעובר. "זו הכרזת מלחמה על הפרנסה שלנו. הצווים האלה הם גזר דין מוות שהמדינה הטילה על כל אחד מאיתנו", אומר חסן נאשף, תושב טייבה. נאשף, 31, אב לשלושה ילדים, מפעיל יחד עם שותף עסק לחלקי חילוף. "העסק הזה קיים מ־2012 עם האישורים הנדרשים מהעירייה וממשרד התחבורה ופתאום באים ואומרים לך להתפנות. יש עסקים שקיימים עשרות שנים, איפה הייתה המדינה כשהעסקים האלה הוקמו? לא יכול להיות שאנחנו משלמים לרשויות והרשויות לא מכירות בנו. זה אבסורד".
חוסני תלי, 35, אב לשלושה מפעיל עסק מזה 17 שנים. "זה מקור הפרנסה היחיד שלי ושל הוריי ועוד שתי משפחות. לקחתי הלוואות ובניתי עסק במו ידיי. יש לנו התחייבויות, הקורונה היכתה בנו ועכשיו דורשים ממני לסגור את העסק. כל החיים שלי כאן".
סרי בראנסי, 40, אב לשלושה, מפעיל עסק לחלקי חילוף מזה 20 שנה ומעסיק שמונה עובדים. "בטייבה יש אזור תעשייה שכבר אין בו עוד מקום פנוי. גם אם רוצים להתפנות לאזור התעשייה אין לאן. המדינה צריכה למצוא את הפתרון ולא את הבעיה".
בראנסי מדגיש כי בעלי העסקים שקיבלו צווים הם אנשים נורמטיביים, בעלי משפחות. "הממשלה רוצה להילחם בפשיעה בחברה הערבית, אבל מצד שני חונקת אותנו וזורקת אותנו לרחוב. אין לנו בעיה להתפנות, רק שיביאו לנו פתרון ראוי".
כעת הם מתארגנים למחאה. "המאבק שלנו צודק, לא נרים ידיים. פנינו לעורכי דין, לכל חברי הכנסת הערבים, לראשי הערים וגורמים אחרים. אנחנו מחפשים פתרון ולא מלחמה. אנחנו לא רוצים עימות. אנחנו מצפים מהרשויות לדבר איתנו ולא לזרוק אותנו לרחוב".
תגובות
ראש עיריית קלאנסווה, עבד אלבאסט סלאמה, אמר כי הוא פועל על מנת להקפיא את הצווים. ב־2013 אושר אזור תעשייה בקלאנסווה בשלושה שלבים. סיימנו את השלב הראשון ועכשיו מתחילים את השני".
מעיריית טייבה נמסר: "העירייה עומדת לצד בעלי העסקים המאויימים בפינוי ומשתתפת במאבקם הצודק. ראש העירייה, עו"ד שועאע מנסור, עושה את הכל מול כל המוסדות כדי להגיע לפתרון מקובל וצודק שלא יהיה על חשבון פרנסתם של בעלי העסקים".
ממשרד האוצר נמסר: "הרשות לאכיפה פועלת כנגד עבירות בנייה חמורות בהתאם למדיניות האכיפה. הרשות לאכיפה אינה מוסרת פרטים אודות חקירות מתנהלות".
