משפחת קצב/ הוד השרון
בני המשפחה: אבא: צדוק (50), מנהל מכירות בחברה לייצור אמצעי תצוגה לחנויות; אמא: דבי (53) בעלת עסק עצמאי לניהול כלכלי ומידע אישי ועסקי ופודקאסטרית ("המתקצבת"). שניהם מעורבים בקהילה והיו פעילים מאד במחאת הארנונה ובבחירות המוניציפליות ב-2018. דבי היא אחת ממנהלי קבוצת הפייסבוק "מתחם 1200 – הוד השרון".
הילדים: ערן (17) תלמיד י"א בתיכון רמון, תומר (13) תלמיד ח' בחטיבת עתידים. שניהם משחקים כדורסל ב"מרכז דור" וגיימרים רציניים. יהב (25), הבן של צדוק מנישואיו הקודמים, לומד מערכות מיגון ואבטחה.
מגורים: דבי עלתה בגיל 5 מארגנטינה. צדוק יליד בני ברק ולמד ברמת גן. לפני שהשניים נפגשו צדוק גר בפתח תקווה. אחרי שנה ברמת גן, הם עברו להוד השרון, ושם הם גרים מזה 17 שנה. צדוק: "בחרנו בהוד השרון כי זו הייתה נקודת האמצע בין רעננה, שבה גרה בזמנו אמא של דבי, ופתח תקווה שבה עבדנו ובה גר ולמד אז יהב. עברנו להוד השרון. כאן מצאנו דירה חדשה בשכר דירה שפוי".
דבי: "לפני הוד השרון גרתי בהמון מקומות: רמת השרון, מודיעין, רעננה (עם האקס), 13 שנה בדרום אפריקה. מלבד אמי, שגרה כיום בהוד השרון, האחים שלי ומשפחותיהם גרים בחו"ל, וכך גם המשפחה המורחבת".
חלוקת תפקידים בבית: דבי אחראית על הניהול הכלכלי – כל חודש עושים דייט כלכלי לבדוק ביחד את המצב ולקחת החלטות; צדוק בשלן-על, אחראי על בישולי סוף השבוע, חגים וערבים, וגם על הקניות (דבי: "הוא ממש אלוף בזה"). דבי מבשלת צהריים לילדים, מכינה להם סנדוויצ'ים לבית הספר.
שניהם אחראים על הכביסות - העמדת מכונות, תלייה והורדה – דבי על הקיפולים והפיזורים (הילדים מכניסים בעצמם לארונות שלהם), צדוק מגהץ.
ניקיון וסדר: דבי מסדרת ומנקה ביומיום (תודה לדייסון), וביחד עושים את הניקיון הכבד – חלונות, שטיפת רצפה, ניקוי חדרי רחצה. צדוק מטפל בעציצים כל יום.
הילדים: הם מסדרים את החדרים בסופ"שים, מוציאים מהמדיח, מפנים את האשפה לפח הזבל, תומר לפעמים עוזר עם הבישולים וערן עם תלייה והורדה של הכביסה. שניהם עושים בייביסיטר בתשלום לילדי השכנים בבניין, וערן עובד בחופשים כמדריך בקייטנה.
שגרת סוף השבוע: בימי שישי דבי מתאמנת על הבוקר ואחר כך נפגשת עם לקוחות, או משתתפת בישיבות הנהגות הורים בבתי הספר של הילדים. צדוק עושה השלמת קניות מזון. כשיש שישי פנוי מלקוחות/ישיבות, עושים סידורים ביחד ו/או יושבים לקפה באחד מבתי הקפה בשכונה. אחר כך ארוחת צהריים פשוטה עם הילדים, שנ"צ מתוק ואז הכנות לארוחת השישי.
בשבתות דבי קמה מוקדם, משלימה סדרות, קריאה, ואפילו עבודה שמצריכה את השקט שיש רק בשבת (בניית מצגות, עבודה על האתר, כתיבה וכו'). כשהגברים קמים לקראת הצהריים, עושים פרויקטים בבית, צופים בסדרות משותפות, ובערבים צופים לפעמים בסרט, הולכים להצגה או למשחק כדורגל עם הבנים. צדוק ודבי מעבירים ביחד למרכז המיחזור את האשפה שהצטברה במהלך השבוע.
אמונה/ דת: צדוק מניח תפילין כל בוקר, צם בכיפור. עושים קידוש כל שישי, וצדוק מנהל את כל נושא החגים. דבי חילונית. מכבדים את המנהגים והאמונות של השני.
בילוי משפחתי משותף אהוב: ארוחות שישי, שאליהן מצטרפים (כפוף למגבלות) סבתא מרים, יהב והחברה שלו, ולפעמים החברה של ערן. עושים סבב בנוסח "דבר טוב ודבר פחות טוב שקרה לי השבוע" והסיפורים, הצחוקים והדיונים הולכים לכיוונים רבים. צדוק והבנים, אוהדי כדורסל וכדורגל, ובמיוחד של מכבי תל אביב כדורגל, מגיעים לרוב המשחקים, ואם לא – צופים בטלוויזיה.
מה התכונה שאתה מעריך בבן/בת הזוג: דבי: "צדוק אופטימי, בעל חוש הומור מפותח, ויכולות יוצאות דופן בניהול מכירות, לקוחות ועובדים".
צדוק: "דבי אלופה בדיגיטל ותוכנות מחשב, ונותנת את הלב והנשמה לכולם, כולל ללקוחותיה".
אירוע שמח מאוד שעברתם בחיים: "העובדה שמצאנו זה את זו, אחרי סיבובי נישואין ראשוניים שלא צלחו, התאהבנו, התחתנו, הבאנו לעולם את שני הבנים המשותפים, והשתקמנו כלכלית - שזה אתגר ענק אחרי גירושין בכלל ועם ילד בפרט. גם אירועים משפחתיים כגון בר מצווה משמעותיים מאוד אצלנו, כי זו הזדמנות להיפגש עם המשפחה של דבי שמגיעים מחו"ל (מי שיכולים), או שאנו נוסעים אליהם".
אירוע טראומתי/קשה שהתמודדתם איתו: דבי: "מותה של אמו של צדוק לפני כ-10 שנים, אחרי מספר שנות מחלה שבמהלכן סעדנו אותה. האבות של שנינו נפטרו לפני שנים רבות".
צדוק: "סיבוך בלידה של תומר גרם כמעט למותה של דבי, שיצאה מזה בנס ובזכות רופאה שדאגה לה מעבר לרגיל".
החלום שלכם: צדוק: "להמשיך להכין את הבנים לחיים, ולעשות זאת בנחת רוגע ואהבה; לארגן חופשה של כל המשפחה כולל החו"לניקים - משימה מורכבת מאוד".
דבי: "להעמיק ולפתח את השירותים בעסק שלי, במיוחד בתחום של ניהול המידע האישי והעסקי".
