לפני כחמישה חודשים פנה אליי ד"ר איתן הוכוולד, רופא אף אוזן גורן ופעיל חברתי בהוד השרון: "מתברר שהרבה דברים מעניינים קורים פה בעיר, אשמח שניפגש ונדבר. יש לי אנשים נוספים בכל אחד מהנושאים הללו שישמחו לדבר איתך". הוא פירט את הנושאים ואחרי שציינתי שהם כבר סוקרו בעיתון, הוא סימן וי וירטואלי וסיכם: "אוקיי, נהיה בקשר. בטוח יצוצו עוד כמה דברים מעניינים".
קראו גם >>>
זו הייתה השיחה האחרונה שלנו. בשבוע שעבר הוא נפטר במפתיע מדום לב, והוא רק בן 62. בני משפחתו וקהילה שלמה נותרו המומים. ולא בכדי.
הרופא נדיר
לפני שנתיים, בגל הראשון של הקורונה, הוא התראיין לראשונה וסיפר על יוזמתו לסייע לחולים שנמנעו מלהגיע למרפאות מחשש שיידבקו. הוא הציע להם ייעוץ טלפוני מהבית בכל בעיה רפואית. "הכל בהתנדבות מלאה, ומכל הלב. חשוב לי לתת תשובה לכל מי שנמצא במצוקה ותקוע בבית עם המון שאלות. ב-90% מהמקרים אני יכול לפתור את הבעיה בווטסאפ או בטלפון".
שלושה חודשים לאחר מכן היה מיוזמי פרויקט "הוד השרון הולכת לאורח חיים בריא", במסגרתו צועדות וצועדים קיימו פעילות ספורטיבית וחברתית ברחבי העיר. "אני מאמין גדול בקהילתיות וחשבתי שאין כמו הליכה משותפת לפעילות קהילתית. זה גם בריא וגם פלטפורמה מצוינת ליצירת קשרים חברתיים". לדבריו, מבחינתו קבוצות הליכה הן רק קצה הקרחון. "המטרה שלי להקים קבוצות כאלה בתחומים נוספים – לאוהבי יוגה, סִפְרוּת, היסטוריה, וכל מה שאנשים ירצו כדי למלא את זמנם החופשי בתוכן".
הפעיל החברתי
"איתן היה פעיל ויזם חברתי שידו הייתה בכל", אומרת הפעילה החברתית נירית סוקול, "הוא היה האיש שכולם אהבו לאהוב, בזכות הנתינה הגדולה שלו. לפני שלוש שנים זכיתי להכיר אותו במטה הבחירות של יפעת קריב, איש של אנשים, אינטליגנט, נבון, חכם, רהוט, נעים הליכות ועניו. ומאז הוא היה שותף בכל המאבקים הסביבתיים, למשל נגד תחנת הכוח, פעיל בקבוצות הווטסאפ, בפורומים, במפגשים עם ראשי רשויות".
"איתן היה מעורב בשלושה מטות מאבק לפחות בכל רגע נתון", מספר יוסי בכור, "תכנית המתאר, תוואי המטרו, צחנת המט״ש ומה לא? הוא היה מתנדב קהילתי בלתי נלאה - רק תן מטרה אנושית צודקת ואיתן שם!"
"איתן היה אחד הפעילים המרכזיים בקמפיין", מציינת חברת הכנסת וחברת המועצה לשעבר יפעת קריב, "הוא היה חבר, שותף, פעיל, יוזם, מארגן, מתכנן, לא מוותר לרגע על האמונה והדרך, איכפתניק כל כך, וטוב לב.
"אחרי הבחירות הוא הקפיד להגיע לישיבות מועצה ותמיד ליווה אותי לכל מקום. אחרי שפרשתי היינו נפגשים מדי פעם והייתי מקשיבה לרעיונות שלו. הוא היה מספר לי על היעד הבא שלו לטובת הקהילה בעיר, על רעיון חדש שחייבים לקדם כדי שתהיה איכות חיים טובה יותר לכולנו. הוא רצה מאוד להיות חבר מועצת עיר. זה היה יעד וחלום שלו. אני בטוחה שאם היה נבחר, הוא היה חבר מועצת עיר מעולה, שקדן, רציני ופעיל ביותר".
"החלום הכי גדול שלו היה להשפיע על הסביבה ולעשות למען התושבים", מוסיפה נירית סוקול, "היו לו המון חלומות שלא הספיק להגשים".
"תמיד אמרת לי שחלומות נועדו להגשמה ואני מבטיחה לך שאדבוק בזה", אמרה בהלוויה בתו הצעירה מנישואיו הראשונים רעות הוכוולד (26). "אבא שלי היה האדם הכי מצחיק שאני מכירה, שגורם לכולם לצחוק ולחייך, תמיד לוקח דברים בכיף, בקלות ועמוק בו זמנית. האדם הכי רגיש, מכיל, תמיד אופטימי, רואה את הטוב ומסתכל על חצי הכוס המלאה.
"היה לנו קשר שאי אפשר להסבירו במילים. מלא באהבה, חברות, תמיכה והקשבה. קשר שמדברים על הכל, מבחורים ודייטים שאני מתייעצת איתך תמיד ועד מהי משמעות החיים. כשהיינו נפגשים בבית קפה, הזמן היה עובר אבל אנחנו היינו בתוך בועת החברות שלנו. הלב שלי נשבר ומרוסק לחתיכות. תודה שהיית החבר הכי טוב בעולם. תמיד אמרת לי שהדבר הכי חשוב בחיים זה להיות מאושר, וכמה חשוב לך שאני אהיה מאושרת, ובאמת עשית אותי כזו".
האבא המסור
"16 שנה הוא היה העוגן שלי, ופתאום העוגן הזה נשמט", אומרת אשתו השנייה אורלי (54). אחרי שנישאו התיישבו בהוד השרון והביאו לעולם את נויה (11), טליה (9) ואיתמר (6). "הוא היה בעל מקסים, אבא מסור ברמות מטורפות". במהלך השנים אורלי עבדה לצדו במרפאה הפרטית שלו, תיאמה תורים וניהלה את החשבונות.
איתן למד רפואה בירושלים, עבד ב"הדסה", אחר כך ניהל את יחידת אף אוזן גרון ב"מעייני הישועה" בבני ברק, ולאחר שעזב הפך לרופא עצמאי בקופת חולים ובעל מרפאה פרטית. לדבריה, מאז שהכירה אותו הוא היה נגוע ב"חיידק הפוליטי" – במפלגת "העבודה", ב"קדימה", ב"כולנו", ב"תקווה חדשה". באחרונה התפקד שוב ל"עבודה".
איתן הטיף תמיד לניהול חיים בריאים, ובעצמו הקפיד לשחק טניס שלוש פעמים בשבוע. משום-מה לא הצטרף לפעילות של קבוצות ההליכה אותן יזם. לעומת זאת, יצא יחד עם אשתו בקביעות למסעות רגליים בשביל ישראל. המסע האחרון היה בהרי נצרת. אורלי ואיתן הצטלמו על הר הקפיצה על רקע הנוף המדהים.
זמן קצר לאחר מכן נפטר אביו של איתן בגיל 92. כנראה ממחלת לב. "אמרתי לאיתן שיילך להיבדק", אומרת אורלי, "אבל הוא אמר לי: אני אהיה איתך עד 120. הוא לא נבדק ואני מודה שהייתי בלחץ".
איתן חטף דום לב בעת ששהה באזור תל אביב. את הבשורה המרה על מותו הביא שוטר שהגיע לבית המשפחה בהוד השרון. "זה היה הלם. אנשים חושבים שאני חזקה אבל לא יודעים מה קורה בפנים. אני חייבת להחזיק את עצמי. למען הילדים. אני חושבת רק עליהם. לא על עצמי. הילדים עדיין לא קולטים. מזל ששתי הבנות לומדות בממלכתי א' והמנהלת והמורות עוטפות אותן. אני עצמי המומה. מרגישה בסרט על מישהו אחר. איתן היה אהבת חיי. אני יודעת שהכל נגמר, שאף אחד לא יחזיר אותו. לפני שבועיים חגגנו את יום הולדתי במסעדה והצטלמנו. זו הייתה התמונה האחרונה שלנו".
