"לא הסתדרתי עם אף אחד בילדותי, לא עם המשפחה, לא בבית הספר, אבל עם הכלבים שהיו לי זו הייתה אהבה ומשפחה וחברים והכול ביחד". ניקול סמילא (30) מכפר יונה, פותחת בית חדשני לכלבים באזור השרון ומסבירה לכולנו, בעיקר אחרי התלאות שעברה בחייה שכללו גם טראומה מינית, למה באמת הכלב הוא החבר הכי טוב של האדם: "זה החלום שלי, ואני מגשימה אותו לבנה אחרי לבנה".
קראו גם:
"לב ענק"
סמילא נולדה בכפר יונה ואת אהבתה לכלבים אותה היא נוצרת מהילדות. סמילא הפכה מהר מאוד את האהבה הזו למקצוע עתיר הישגים: היא מאמנת כלבים בינלאומית, ספורטאית כלבנית בינלאומית, תזונאית כלבית, מפתחת שתי טכניקות בעולם הכלבנות וגם כלבנית טיפולית במקצועי "אבל אני בעיקר אישה צעירה עם לב ענק שהקדישה את החיים שלה לתרבות כלבנית בריאה, מקצועית, ומכבדת בישראל", היא אומרת.
למרות ההישגים והמדליות שצברה בימי חייה, הדרך שעברה לא הייתה סוגה בשושנים, היא עברה פציעות שונות ובעיקר טראומה מינית קשה שעליה היא בוחרת לא להרחיב את הדיבור, מלבד העובדה ש"בלי הקריירה והכלבים לא הייתי יוצאת מהתהום הזו".
"כלב הוא יצור שלא שופט, לא ביקורתי, מכיל ואוהב ללא פניות, אבל מעבר לכך, הוא חיה מדהימה, חיה נאמנה, לעיתים, ולא נעים לומר זאת, החברה שלו היא הרבה יותר טובה ומועילה מחברת אנשים, ואני לא מדברת רק על בילוי בשעות הפנאי, אלא בהרבה מקרים, גם בלא מודע, הוא הופך לחבר שאיתו מנהלים את השיחות הכי אינטימיות, המקום לפורקן רגשי, שהופך לכלי טיפולי ומרפא".
יכולותיה האישיות ותכונותיה של סמילא הביאה לה הישגים רבים בתחום הכלבנות והיא נחשבת, למרות גילה הצעיר, לאוטוריטה בתחום הכלבנות במדינת ישראל. היא פתחה עסק לאימון, אילוף וספורט לכלבים ואפילו קעקעה לפני כשמונה שנים את תחום התמחותה על ידיה: "אימון כלבים תמיד יהיה חלק ממי שאני", היא מסבירה.
חלום ילדות
איך הגעת לפתוח בית לכלבים?
"הסיפור שלי הוא למעשה הסיפור של ביס-אפ (שם הבית החדשני: Biss up א.א). אני בונה אותו לבד, לבנה אחרי לבנה, כי מאז שהייתי נערה היה לי את אותו חלום, להקים בית שיהיה הרבה יותר ממקום לכלבים. מרחב של תנועה, הקשבה, הקשבה אמיתית – כזו שמגיעה מהלב וממוטיביציה אמיתית, לא מפקודות. מרחב שבו גם כלב ריאקטיבי, חרד, עקשן או מורכב, מוצא את השקט שלו. מרחב שבו גם הבעלים מקבל מקום, ולא רק הדרכה".
מה יהיה בבית?
"הבית שיוקם במושב גאולים הסמוך לנתניה יכלול מרחב פנסיון איכותי, מסלולי אילוף וספורט כלבני מקצועי, מתחם אימונים פנימי לתרגולים, מגרשי ספורט, מרחבי רגיעה, ותשתיות מתקדמות לליווי אישי של כלבים ובעליהם. כבר הקמתי את שלב הבסיס בעצמי – עכשיו אני צריכה קצת תמיכה, ולכן פתחתי במסע לגיוס המונים ברשתות החברתיות. רק כך אני אוכל להשלים את הבנייה, לרכוש ציוד מקצועי, ולפתוח את המקום שכולו תנועה, הבנה ורווחה לכלבים".
"צריך להבין שהדרך עד לכאן לא הייתה פשוטה עבורי, מאחורי המדליות, ההצלחות, והזכיות, היו גם פציעות. גם דמעות. גם כאמור טראומה מינית קשה, שעברתי כשהייתי בדרך לאליפות העולם. אירוע שטלטל לי את הנשמה, הגוף, והאמון באנשים. רבים היו נשברים שם. אני החלטתי לעלות שלב".
המלחמה לא שיבשה את התוכניות?
"אפשר לומר שהמלחמה הייתה נקודת מפנה עבורי, כמה שזה יישמע מוזר, בעקבות ה-7.10 החלטתי להפוך את הכאב שלי לעשייה. להתמקצע עוד, להעמיק עוד, ללמד דור חדש של בעלי כלבים איך אפשר אחרת. האני מאמין שלי פשוט: שום שינוי לא קורה דרך כוח. שינוי אמיתי נולד דרך תנועה, חיבור, והקשבה. גם כלבים, כמו אנשים, צריכים שיראו אותם. באמת".
זה מה שאת מתכוונת לעשות בבית לכלבים?
"כן, זה יהיה בית ספר ומתחם מקצועי ומחבק לכלבים מכל הסוגים, חרדתיים, אנרגטיים, שובבים או ספורטיביים. מרחב שמאמן אותם דרך הגוף, הקשב והקשר, ולא דרך כוח או שליטה. זה גם מרכז הכשרות לאנשים – בעלי כלבים, מאלפים, אנשי מקצוע שבאים ללמוד איך בונים מערכת יחסים בריאה באמת. חלמתי לבנות כאן מסלול אימונים מקצועי, חדרי שהייה לכלבים, מתחם קירוי, מדשאות, ציוד ספורט כלבני מתקדם ועוד. עד עכשיו עשיתי הכל לבד, אבל זה לא מספיק, עכשיו אני צריכה קהילה שתעזור לי, בגלל זה פתחתי קמפיין למימון המונים בהדסטארט כדי שנוכל לשבור תקרת זכוכית ענקית".
כמה את מגייסת?
"אני מגייסת 25,000 שקל".
זה הכול?
"ברור שצריך הרבה יותר, אבל את הרוב עשיתי לבד, והסכום הזה יכול לעזור לנו, לי ולצוות שאיתי גם המתנדבים, טיפה להתאזן בין כל התשלומים הכבדים. ראשית, כדי שאוכל לסיים את ההקמה של המתחם, שכרגע מונע ממני להכניס עבודה (קושי בהעברת שיעורים במזגי אוויר קיצוניים) לכסות תשלומים על ציוד מקצועי והבנייה הכללית של המקום".
