מאות מקרים דווחו למשטרה ולרשויות האכיפה מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל" על ניסיונות עוקץ של קשישים. תוך ניצול של המצב הבטחוני ושל המלחמה, עבריינים פונים לקשישים ומנסים לגנוב מהם כספים. על פי הדיווחים שנאספים במשטרה, קשישים נעקצים מדי יום בסכומים שמגיעים למאות אלפי שקלים.
כך עובדת השיטה: מאתרים קשיש, לרוב דובר רוסית או שלא מכיר היטב את התרבות בארץ, ובשיחת טלפון מצליחים לשכנע אותו כי חשבון הבנק שלו נמצא תחת איום של "גורמי טרור". בניסיון להגן עליו, לכאורה, נדרש הקורבן לתת את פרטי החשבון או לתת פקודת משיכת הכסף במזומן. כך בפועל נרשמו מאות עקיצות קשישים בעשרות וגם במאות אלפי שקלים.
אלו שמתקשרים ועוקצים מציגים את עצמם כעובדים בבנק ישראל או בחברת סייבר ממשלתית, ומבקשים מהקורבנות למשוך את כל כספיהם מחשבונות הבנק, בשל ניסיון פריצה של טרוריסטים מאיראן. במקרה אחר מציגים את עצמם העוקצים כנציגים של אחת חברות האשראי ומבקשים מהקשיש בדחיפות את הקוד הסודי לחשבון הבנק, על מנת להגן מפני פריצה.
מתחזים לנציגי ממשלה או בזק
בין התלונות השונות שהגיעו למשטרה אפשר למצוא על קשישה שמספרת ששאבו לה כ-16 אלף שקלים מהעו"ש, והכסף אף הועבר לחו"ל (כך שלא ניתן להשיבו). בן של קשיש התלונן במשטרה בשם אביו, שמתקשרים טענו שהם ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה תוך שהם מנסים לשכנע את אביו הפנסיונר לתת את הקוד הסודי. האב אמנם ניסה לאשש את הפרטים מול המתקשרים בכמה דרכים, אל בסופו של דבר העביר את כל חסכונותיו, בסך 191 אלף שקלים.
בינואר נעצרו עשרה בני אדם בחשד ליותר מ-100 מקרי הונאת קשישים. החקירה הסמויה התקיימה במשך מספר חודשים, וזאת בעקבות קבלת תלונות בתחנת המשטרה בכפר סבא על הונאה. מהחקירה עלה כי החשוד הראשי הוא האסיר דורון סירי, המרצה כרגע עונש מאסר בגין עבירות דומות, שהנחה מתא כלאו את שאר החשודים כיצד לפעול באופן טלפוני.
החשודים התקשרו לקורבנות, קשישים באזור כפר סבא, והתחזו לנציגי חברת בזק, ובתואנה של "חידוש קו הטלפון", גרמו לקשישים למסור להם מספרי כרטיסי אשראי וקודים סודיים. על פי החשד, חברי הכנופיה השתמשו בפרטי האשראי כדי לבצע רכישות במאות אלפי שקלים.
האם המשטרה מרכזת את המידע על ניסיונות הונאה טלפוניים של קשישים? התשובה המפתיעה היא - לא. "אין רובריקה במחשב המשטרתי אשר מסווגת הונאות טלפוניות", נאמר בתגובה לפנייתנו. עם זאת אומרים במשטרה, כי "ברמה הארצית, מדור פשיעה דיגיטלית מבצע בקרות ומוציא הנחיות למערך הפרוס על מנת לוודא טיפול נכון ואפקטיבי בתיקי ההונאה בכלל וכלפי קשישים בפרט".
במשרד התקשורת מנסים לפעול
החודש פרסם משרד התקשורת פרסם טיוטת תיקון תקנות, ובה הוראות למיגור תופעת ההתחזות לגופי אכיפת החוק ולחברות - באמצעות שימוש במספר הטלפון שלהן. לטענת משרד התקשורת: "תופעה זו כבר פגעה באלפי צרכנים והביאה לפגיעה כלכלית קשה בקרב רבים מהם".
מנכ״לית משרד התקשורת, עו"ד עינבל משש, מספרת: "מדובר בתופעה בזויה ובצעד מתבקש על מנת להגן על אוכלוסיות פגיעות, קשישים, שורדי שואה ועולים. משרד התקשורת ימשיך לנקוט בפעולות נדרשות שתכליתן בלימת הניסיונות לעקוץ קשישים באמצעות שיחות טלפון שקריות".
קראו גם:
בין ההוראות הנשקלות בטיוטה: ספק שירות בינלאומי יחסום שיחות טלפון שמקורן מחוץ לישראל אם מזהה מספר הטלפון של המנוי הקורא הוא מספר טלפון ישראלי נייח; ספק טלפונים ניידים יחסום שיחות שמקורן מחוץ לישראל אלא אם כן הוא נמצא במצב נדידה. בנוסף, ספק שירות לא יאפשר למנוייו לעשות שימוש במספרים שלא הוקצו לשימושו של המנוי. במשרד התקשורת אומרים כי לאחר קבלת ההערות ובתום תקופת ההיערכות הנדרשת של מספר חודשים, צפויים השינויים לצאת לפועל במהלך השנה הקרובה על מנת להבטיח הגנה מיטבית לציבור.
ליבי עוז, ראש אגף הסברה במערך הסייבר הלאומי, מספרת לנו: "תופעה של הונאות טלפוניות, או בשפה הטכנולוגית "פישינג" – דיוג, היא למעשה הוצאת פרטים אישיים באמצעות שיחות טלפוניות. בשיטה זו, מתחזים מתקשרים ומציגים את עצמם כגוף רשמי כלשהו. זה יכול להיות בנק, חברת כרטיסי אשראי, משרד ממשלתי או כל גורם אחר. בחלק מהמקרים המספר שיופיע על הצג יהיה אף זהה למספר האמיתי של הגוף.
"המתחזים מציגים עניין שדורש טיפול דחוף ומיידי בצירוף אזהרה שעשוי להיגרם נזק כספי או חסימה של שירות, אם לא תמלאו אחר בקשתם ותמסרו להם פרטים אישיים שהם מבקשים ובמהרה. בחלק מהמקרים השתמשו המתחזים גם בשיחה טלפונית וגם שלחו הודעות טקסט כתובות שמציגות מידע עדכני כביכול על מצב החשבון שלכם. ואף הציגו תעודה מזויפת שמציגה אותם כעובד גוף רשמי".
אז מה עושים? עוז מבהירה: "במידה ואתם חוששים כי פנו אליכם מתחזים, בין אם מסרתם בטעות מידע אישי ובין אם לא, ניתן לפנות לאחד מהגופים הבאים: ישירות לגוף שבשמו נעשתה ההונאה, למערך הסייבר הלאומי בטלפון 119 (הדיווח על הנושא משמש כדי להזהיר אחרים) וכן למשטרת ישראל להגשת תלונה".
איך למנוע עוקץ טלפוני? 10 המלצות
ההמלצות של מערך הסייבר הלאומי לזהירות מעוקץ טלפוני:
- אל תסתמכו רק על זיהוי המספר – קיימות כיום שיטות להתחזות ולהציג מספר המזוהה עם שירות מסוים על מסך הטלפון ולכן אין לסמוך רק על זיהוי השיחה.
- היו חשדניים אם בשיחה יש ניסיון להלחיץ (זמן קצר לביצוע) ו/או להפחיד (נזק שיקרה) - ההאקרים לרוב ישתמשו בטקטיקות הלחצה, הפחדה או שכנוע (מתנות, מבצעים אדירים וכדומה) על מנת לגרום לכם למסור מידע או לפעול ללא מחשבה. כיום ניתן גם להתחזות למכר כלשהו.
- היו חשדניים לשיחות ממספרים לא מוכרים - אם אתם מפעילים מענה קולי כדאי לזכור שמתחזים משאירים מספר לחזרה, שגם אותו כדאי לבדוק לפני.
- אל תמסרו מידע לגורם שלא יזמתם איתו את הקשר – במיוחד מידע אודות פרטי כרטיס האשראי המלאים - מספר חשבון, קוד אימות, סיסמה ועוד, נהגו בזהירות אם המתקשר מבקש מכם מידע שאמור להיות כבר ברשותו.
- נתקו וחייגו למספר המופיע באתר הרשמי - בכל מקרה של חשד, מומלץ לנתק את השיחה וליצור קשר עם החברות או הרשות דרך הערוצים הרשמיים שלהן – אתר אינטרנט, אפליקציה או טלפון של שירות לקוחות המופיע בפרסומים רשמיים. רק בגלל שהמתקשר מכיר את שמכם או עוד כמה פרטים בסיסיים, אין זה אומר שהשיחה לגיטימית.
- עקבו באופן קבוע אחר הפעילות בחשבון שלכם – אם ראיתם פעולה בחשבון שלא אתם ביצעתם, דווחו מיידית לבנק.
- הגדירו קבלת התראה על ביצוע פעולות בכרטיס האשראי – במסרון או בדוא"ל עם ביצוע כל רכישה. כך תוכלו לזהות במהירות פעולות שלא אתם ביצעתם ולדווח מידית לבנק.
- אין לבצע העברות מחשבון הבנק או באמצעות אפליקציות תשלומים לגורמים שאינכם מכירים – גם אם הם נשמעים מאד אמינים.
- בקשה למשיכת כספים - בקשה למשוך כספים מהחשבון ולהעבירם לחשבונות בחו"ל היא בקשה חשודה.
- לא מוסרים קוד - לעולם לא להעביר קוד שנשלח אליכם למישהו אחר.
