"יש עלייה של 30 אחוז בהזמנות דגלי ישראל השנה לקראת יום העצמאות, זה זינוק חד, שמזמן לא ראינו. אולי זו תוצאה של שנתיים של יובש בגלל הקורונה, ואולי כי השנה אנשים מרגישים צורך עז לבטא פטריוטיות", כך מתאר אבי מרום, 65, בעל המפעל לייצור הדגלים הגדול בישראל הממוקם בכפר סבא.
קראו גם >>>>
בראיון עמו, מרום מסביר מה נשתנה יום העצמאות הזה מכל הימים, אילו חידושים עוד ניתן להמציא בפסים כחול לבן, מה חסר לו במפעל המשגשג בעיר, מי עדיין מזמין דגלים אדומים, ואיזה דגל של מדינה שאינה ישראל הפך להיות מאוד פופולרי בשבועות האחרונים.
מגן דוד מדויק
יום העצמאות הוא גם יום חג פרטי של אבי מרום (מילברגר), תושב רמת השרון ולשעבר חבר מועצת עיריית הרצליה, שהקים בכפר סבא את חברת FGP - קיצור של "דגלים, מתנות ומוצרי נסיעה" בשפה האנגלית.
בכל שנה, בחודשים אפריל-מאי, מרום נמצא בטירוף והמפעל שלו בכפר סבא, המייצר דגלים בכל ימות השנה, עובד במרוץ נגד הזמן.
עובדיו מייצרים מיליוני דגלי כחול-לבן בגדלים שונים. "לקראת יום העצמאות כולנו עובדים קשה יותר", מספר מרום השבוע. "אני מעסיק הרבה תופרות בכל אזור השרון, ועדיין יש עבודה רבה. חסרים לי עובדים. רק ביום העצמאות אוכל סוף-סוף להרים את הרגליים ולנוח".
לפעילות בענף הדגלים נכנס מרום בראשית שנות ה־80, כשהקים את החברה בכפר סבא: "הכל התחיל מאידיאולוגיה, מאהבת הארץ ומהצורך לספק את הביקוש של חברות ומוסדות גדולים לדגלים. במקור אני פנטומימאי, אבל מבמות הבידור קשה מאוד לחיות, אז התחלנו להתעסק עם מכירות זיקוקין די-נור לרשויות המקומיות ומהר מאוד הגעתי לנושא הדגלים".
בשנות ה־80 היו מתפרות בודדות בלבד, והן ייצרו דגלים בשיטות מיושנות. בית המלאכה הראשון של מרום הוקם בדרום תל אביב, בחנות שהעסיקה שלושה עובדים. עם השנים הוא התרחב להרצליה, לראש העין ולכפר סבא. כיום, החברה שבבעלותו נחשבת ליצרנית הדגלים הגדולה בישראל, עם 40 תופרים מקצועיים המשמרים את ייצור הטקסטיל המקומי. התשלום לשעת עבודה עומד על 28־35 שקל, ולשם השוואה, בסין משלמים לפועלים 35 דולר לחודש.
מרום עצמו, הוא אחד המקצוענים בידיעת המלאכה: הוא יודע בדיוק איך לתפור, מהם האילוצים ומהן הזוויות והפרופורציות שבהן צריך להיות מונח המגן דוד ביחס לפסי הדגל: "בחוק הדגל והסמל שפורסם לראשונה ב־1949 נקבעו היחסים המדויקים בין הפסים הלבנים והכחולים והכיוון של המגן דוד", אומר מרום, "השפיצים של המשולשים במגן דוד אמורים להיות לכיוון הכחול ולא הפוך, אבל במערכת הבחירות האחרונה היו חאפרים שפעלו וייצרו את הדגלים כשהכיוון של המגן דוד היה בניגוד לתקן. בעיה דומה הייתה בעבר עם יצרני דגלים מסין שטעו בכיוונים של המגן דוד".
מה יכול להיות מסובך בדגל, יש חדש?
"לא כל הדגלים אותו דבר, יש דגלים שונים למוסדות שונים ברחבי הארץ. למשל, עבור רכבת ישראל אנחנו מייצרים לצד הדגלים גם אבוקות זיכרון המגיעות בערכה אחת. יש מקרים שאין טעם בדגל ללא תורן - וגם זה תחום האחריות שלנו".
אוקראינה על המפה
הביקוש לדגלים לקראת יום העצמאות הקרוב גבוה מהרגיל, מספר כאמור מרום, והכמות שתיוצר נאמדת בעשרות אלפים. "ייתכן שזאת תחושת הלאומיות הפתאומית. יש גם זינוק חד בהזמנות של דגלי ישראל מצד הקהילות היהודיות בחו"ל. מעבר לכך, אנחנו עסוקים מאוד השנה, בגלל שה-1 במאי, חג הפועלים, יוצא השנה בסמיכות ליום העצמאות, וקיבלנו הזמנות לתפירת דגלים אדומים".
יש עדיין מי שמזמין את זה?
"תתפלא, מדובר בכמות לא מבוטלת של הזמנות. יש כאלו שעדיין חוגגים את זה".
אתה מייצר גם דגלים של מדינות נוספות?
"כן, יש הזמנות מחו"ל לדגלים שונים של מדינות שונות, כולל מדינות ערב, שאני מעדיף לא לחשוף".
איזה דגל, חוץ משל ישראל, הכי פופולארי אצלכם?
"בשבועות האחרונים אנחנו ממש מוצפים גם בהזמנות לדגלי אוקראינה. אלפים. הרכישות מתבצעות על ידי כל סוגי האוכלוסייה והמגזרים, החל מילידי אוקראינה ובני משפחותיהם, דרך צברים שאין להם קשר ישיר לעם האוקראיני, ועד עסקים קמעונאיים, משרדים, ועדי בתים משותפים ומפעלים בכל ענפי המשק. ההזמנות מגיעות מכל חלקי הארץ: מאילת ועד נהריה, יהודה ושומרון - ומכל המגזרים. בין השאר, היו הזמנות גם ממשפחות של חסידים הנוהגים לבקר באומן, וכן מצד סטודנטים רבים שנחלצו מאוקראינה".
סמל, הזדהות, גאווה
"צריך להבין שדגל הוא הרבה יותר מפיסת בד שמודבקת לתורן", אומר מרום, "דגל הוא סמל, אייקון, מודל להזדהות לאומית. אנשים מוכנים להרוג ולהיהרג עבורו. לכל מדינה, ישות פוליטית, ארגון גדול ואפילו עיר יש דגל. דגלי הלאום מעניקים לאזרחי המדינה את זהותם. מסיבה זו, אחד הצעדים הראשונים שעושים מהפכנים הוא החלפת דגל הלאום".
ומה אתה מרגיש כשאתה רואה את הדגלים שלך תלויים לאורך הרחובות?
"כשאני רואה שדגל ישראל מתנופף, אני מתמלא בגאווה".
