יום הולדת בשבי: לירי אלבג מירחיב נמצאת כבר 120 יום בשבי החמאס בעזה. אתמול (ראשון) יום הולדתה ה-19. בבית חינוך עמי אסף, בית הספר אותו סיימה לירי רק בחודש יוני האחרון, ציינו במועצה האזורית דרום השרון יחד עם הוריה, אחיותיה ואחיה את יום הולדתה בקריאה להחזיר אותה ואת כל החטופות והחטופים הביתה עכשיו.
3 צפייה בגלריה
יום הולדת ללירי אלבג
יום הולדת ללירי אלבג
יום הולדת ללירי אלבג
(צילומים: פרטי)
אמה של לירי, שירה אלבג אמרה לתלמידי ביה"ס: "השנה לראשונה לירי לא חילקה לנו משימות ליום ההולדת שלה, אבל אנחנו אופטימיים מאוד שלירי מחזיקה מעמד, אנחנו מאמינים שהיא שומרת על עצמה וחזקה ושהיא חוזרת אלינו ממש במהרה. אנחנו מקווים שיהיה חודש של בשורות טובות. חשוב לנו שכולם יצאו לרחובות וישמיעו את הקול של המשפחות כי אין לנו הרבה קול בלעדיכם. תמשיכו להשמיע את הקול של כל החטופים".

3 צפייה בגלריה
לירי אלבג
לירי אלבג
לירי אלבג
(צילום: פרטי)

ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני גונן אמרה: "לא צריך להכביר במילים, צריך להכביר במעשים ולהחזיר את לירי ואת תמיר שלנו ואת כל החטופים והחטופות הביתה עכשיו".
שירה אלבג גם כתבה ברכה ארוכה לילדתה האהובה שנמצאת בשבי:
"לירי ילדה אהובה שלי,
קשה לי לכתוב לך ברכה ליום הולדת כשאת בשבי. האמת היא שקשה לי בכלל לדמיין אותך בשבי. קשה לי לשתות את הקפה של הבוקר בלעדיך. קשה לי לא לחבק אותך חזק-חזק.
קשה לי לא לדבר איתך כל יום, כמה פעמים ביום. קשה לי לא לשאול אותך: הגעת? מתי את חוזרת? לאן את הולכת? קשה לי, קשה לי, קשה לי.
ואם לי קשה אז מה עובר עלייך? איך את שורדת 121 ימים? ארבעה חודשים, 2,880 שעות?
לירי שלי, היום את מציינת 19 שנה, ואני לא יכולה לתאר בכלל עד כמה את חסרה לנו בבית, עד כמה חסרות לנו הפקות יום ההולדת שלך שאת תמיד דואגת לארגן לפרטי פרטים.
לפני כל יום הולדת, חודש לפני כן, מתחילים התכנונים, וההזמנות של הבלונים, והעוגה והמפיות והכוסות, ואת יודעת אפילו איזה זר פרחים את רוצה לקבל שיתאים לך בצבעים. בקיצור, את משגעת את כל הבית בתכנונים.

3 צפייה בגלריה
הוריה אלי ושירה, האחיות שי ורוני והאח גיא תלמיד כיתה ט׳ בבית חינוך עמי אסף
הוריה אלי ושירה, האחיות שי ורוני והאח גיא תלמיד כיתה ט׳ בבית חינוך עמי אסף
הוריה אלי ושירה, האחיות שי ורוני והאח גיא תלמיד כיתה ט׳ בבית חינוך עמי אסף
(צילום: המועצה האזורית דרום השרון)

ועכשיו שקט. עכשיו אין כלום. אין מוזיקה בבית כי רק את אחראית על השירים.
ואין צילומים כי רק את תמיד מצלמת. אין רעש של בישולים באמצע הלילה. ואין רעש של דלתות נפתחות ונסגרות, כשאת הולכת ובאה. ואת כל-כך חסרה שכואב לי בלב.
אבל אני גם יודעת, ילדה שלי, שאת חזקה ואופטימית. אני יודעת שגם ברגעי קושי, והיו לך לא מעט, את תמיד רואה את הטוב שיהיה בסוף. לכן ואני בטוחה שגם שם, איפה שאת לא נמצאת כרגע, את שרה לעצמך ולכולם, כמו בבית. ואת דואגת לבשל לכולם אם אפשר. ואת בטוח משגעת את כל מי שאיתך בתכנונים שלך לימים שאחרי השחרור. ואת מצליחה לשרוד כי כזאת את - שורדת אמיתית.

קראו גם:

"לירי,
כולנו פה שולחים לך המון-המון כוח, אור ומלא אהבה להמשיך לשרוד, בתקווה שממש לעוד זמן קצר. ואני גם יודעת שאת חוזרת הביתה, ותוכלי לטרוף את החיים כמו שרק את יודעת.
אז תשמרי על עצמך, ילדה שלי, ותאמיני שתכף את חוזרת אלינו. אוהבת הכי בעולם, עד הירח וחזרה".