קשה שלא להתרשם מחני הורוביץ. היא רהוטת דיבור, יצירתית, קשובה, מאוד טרנדית, "על ספידים", יאמרו מכריה, שמתפקדת כרעיה ואם למופת ללא פחות מעשרה ילדים מוכשרים. חוץ מזה, היא בנתה ובונה באמצעות חברת הנדל"ן "קבוצת הורוביץ" שבבעלותה, מתחמי מגורים ובניינים בעשרות ערים במרכז הארץ, והיא בכלל ילדה חרדית טובה ואדוקה שגדלה בבני ברק למשפחה מיוחדת מהמגזר הליטאי, שרואה בלימוד התורה את הערך העליון, קשובה מאוד למציאות הישראלית, אך יודעת לשים גבולות כשצריך, שהפכה למנטורית עבור נשים חרדיות רבות המעוניינות להגשים את עצמן. פמניזם על סטרואידים וכיסוי ראש: "אני ממליצה בכל לבי גם לבנותיי, גם לכל הנשים החרדיות באשר הן, לכו לנדל"ן, הגשימו את עצמכן".
"כמו אמא"
עוד בילדותה בבני ברק, כבת בכורה בבנות למשפחת ויזל המיוחסת, התבלטה חני (47) בחריפות שכלה וסללה, אז כנערה צעירה, את דרכה בביטחון עצום ובגיבוי מלא של משפחתה ובהשראתם: "אמא שלי פתחה את רהיטי ויזל המפורסמים ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, מוסד מיתולוגי שקיים כבר למעלה מחמישים שנה. היא הייתה למעשה אשת העסקים הראשונה בבני ברק. אבא שלי ישב ולמד בישיבת פוניבז', והיה מארגן את את כל ענייני הכספים. גדולי הדור היו שולחים את כל הבחורים שמתחתנים לקנות אצלנו בגלל היושרה והענווה של אבא. אז ככה שעוד בינקות ספגנו כל המשפחה את העסק בלייב.
"כילדה הבכורה במשפחה של שבעה אחים ואחיות, הצטרפתי לאמא אחרי הלימודים כל יום לעסק, חברות שלי שיחקו בחבל, ואני הייתי בחנות רואה את ההתנהלות שלה, ובגיל קטן מאוד זיהיתי צרכים ייחודיים לעסק, חשבתי מחוץ לקופסה, והייתי מציעה רעיונות חדשים, שההורים קיבלו והופתעו לראות איך הם מצליחים.
"אמא שלי למדה במכללה יוקרתית בצפון אנגליה ליד ניוקאסל, שמקבלת רק בנות של בוגרות שלמדו שם, והייתה מספרת לנו סיפורים על החוויות שהיו לה שם. היה ברור לי שאלך בעקבותיה. למדתי שם שלוש שנים לתואר בהוראה, אבל מאוד רציתי לחזור ארצה. אני ישראלית בהווייתי, ומאוד התגעגעתי לכאן, גם היה ברור לי שאני אתחתן עם ישראלי, למרות הצעות השידוכים. בגיל 21 זה קרה עם יחזקאל (חזקי), בוגר ישיבת חברון, עילוי, שהיום הוא אברך חשוב שלומד כל היום, והוא זה שנותן לי להגשים את עצמי בגיבוי והערכה שלא מובנים מאליהם. אני כל הזמן מודה לקב"ה על השידוך הזה, ועל הבית הנפלא שבנינו יחד באהבה גדולה.
"יש לי ברוך השם עשרה ילדים, הבכור בן 24, הבנים לומדים בישיבות גבוהות, הבנות ישלימו את לימודיהן ויתחתנו וגם הן יגשימו את עצמן, אצלי בעסק, בחברת הנדל"ן שפתחתי. כי אני רואה בהגשמה עצמית של נשים מטרת קודש בפני עצמה".
איך הגעת בכלל לנדל"ן?
"כשחזרתי ארצה, כמובן שהמשכתי בעסק המשפחתי, התחלתי להביא רעיונות חדשים, המיטות היהודיות למשל (מיטות מופרדות שנראות כמיטה זוגית, הנדרשות לזמן ימי הנידה החודשיים), בתקופה ההיא בכלל לא הכירו את זה. ראיתי שהעסק מצליח והגיע הזמן להתרחב, התחלתי להפציר בהורים שלי לפתוח עוד סניפים, אבל הם בענווה שלהם אמרו לנו: 'חני, טוב לנו איפה שאנחנו, לא רוצים להתרחב. את רשאית להתרחב, נכונו לך עוד גדולות".
עם עיניים לשמים
כשהיא נשואה טרייה ואחרי לידה, היא נזכרה כיצד סבתה עליה השלום, אליה הייתה מאוד קשורה, הייתה לוקחת אותה לבורסה ברמת גן, שם בעלה, סבא של חני מצד אביה, סוחר ביהלומים, היה עובד.
"הייתי מגיעה לבורסה וראיתי את הבניינים הגבוהים שם. הם הותירו עליי רושם, אבל אני גם זוכרת שעוד אז כשהייתי בת 8 או משהו כזה, אומרת לעצמי, אם אני הייתי בונה בניינים כאלו הייתי עושה אותם הרבה יותר מיוחדים. חוץ מזה, סבא מצד אבא שלי, מלבד המסחר ביהלומים, הקים ביחד פה בישראל יחד עם בן הדוד שלו, חברת בנייה. הוא קנה קרקעות והתחיל לבנות, כך שתחום הנדל"ן לא היה זר לי לחלוטין, אבל אני חושבת שהבאתי איתו ערך מוסף".
וכך מצאה את עצמה חני מתמודדת עם קריירה חדשה, עקב בצד אגודל, תוך שהיא שומרת ומתנהלת עם חיי משפחה פעילים מאוד, לידות, והרבה גבות מורמות: "ההתחלה לא הייתה פשוטה בכלל", היא מספרת, "נקרעתי עם עצמי. המזל שלי שבאתי מבית שבו חינכו אותנו בדרך דמוקרטית שהיו שואלים בו שאלות, והמציאות של אישה שצריכה לבשל ולהמתין לבעלה בכולל, כבר אז לא היה אצלנו סוג של גזירת גורל. הבעל יכול גם להכין את האוכל, ולעזור עם הילדים, כשהוא נושא בעול התורה החשוב, ואני מדגישה שעבורי זה העול האמיתי, כמו שאישתו נושאת בעול הפרנסה. אז חזקי די עזר עם הילדים, ואני פילסתי עם הרבה חוכמה, חכמת נשים, ומתן פתרונות יצירתיים לתחום שלא נשמעו קודם לכן, ובניתי את עצמי לאט לאט באמצעות החברה שפתחתי.
"היום אני יכולה להגיד בוודאות שרק נשים צריכות להיות בעולם הנדל"ן. זו האמת, פיתוח עסקי ותכנון זה נשים, הן הרבה יותר פונקציונליות, פרקטיות, יצירתיות יותר, אצלן זה מגיע באופן אוטומטי. גבר יבנה מגדל ולא יחשוב על ההשלכות הפרקטיות שלו, לא בדירה עצמה בפרט ובניין כולו בכלל, אני לא רק רואה לובי, אני רואה את הילדים שעוברים שם.
"הרי בינינו, ואני שואלת את כל סוכני המכירות והשיווק, מי סוגר את רכישת הדירה בסופו של דבר? האישה היא זו שנותנת את המילה האחרונה, והיא זו שרוצה לבצע שינויים ויורדת לפרטים, כי היא מבינה מה פרקטי מה לא. אישה תבין כמה חשוב איך ייראה האור בדירה, איפה יהיה הממ"ד וכמה קרוב הוא צריך להיות כדי שקל יהיה לרוץ אליו. אישה היא עיקר הבית, זו לא סיסמה, זו המציאות.
"לכן, ואני אומרת את זה באמת לא מתוך גאווה, אלא מתוך תיאור העובדות, הבתים, המתחמים והבניינים שאני בונה, הם ייחודיים. ואני בונה בכל אזור המרכז, ממש אין עיר במרכז הארץ עד השרון הצפוני, כולל נתניה, אזור השרון, רמת גן, בקעת אונו ועוד".
הקריירה של הורוביץ, שהפכה למנטורית עבור נשים חרדיות רבות, די משגשגת, והלו"ז שלה קשוח. על הגבולות של ביתה המרווח בסביון ("עזבתי את בני ברק כי שם צפוף מאוד ורצינו בית מרוווח") היא שומרת באדיקות. הבית הוא חרדי בכל מובן המילה, ולמרות הפתיחות שהיא מגלה במהלך הראיון על הגשמת נשים, יש שיראו בדעותיה שמרנות אדוקה, למרות שעבורה אין בזה שום סתירה: "אני אישה שמגשימה את עצמה, וכפופה מרצון ובהבנה וקבלה מלאה לדעת תורה, ואין בזה סתירה. להיפך, יש בזה אושר גדול.
"עבורנו מי שתורתו אומנותו הוא מחזיק את העולם, התורה היא הערך לחיי העולם שלנו, אני יודעת שיש כאלו שלא מקבלים את זה, אני מודעת לזה היטב, ואני יכולה להבין אותם. עכשיו עם כל הסיפור שעולה עוד פעם לכותרות בעניין הגיוס. אין לי מה לומר לאם שכולה שבאה לאישה חרדית כמוני, שאומרת מדוע הבן שלי לא מתגייס ושלה נהרג על קידוש השם. מה אני יכולה להגיד? אני שותקת. יכול להיות שאני גם הייתי חושבת אותו דבר אם לא הייתה לי את האמונה שגם הבן שלי מסייע במלחמה כמו החיילים בצבא.
"בעולם היהודי היה תמיד את המושג של 'יששכר וזבולון', יששכר היה לומד תורה, וזבולון היה מפרנס אותו. על כל מאה שקל שהיה מרוויח זבולון הוא היה נותן חצי ליששכר, כי הם חיו בשותפות גורל, והלימוד של יששכר מחיה את זבולון ומחזיק אותו, והכסף של זבולון מחייה את יששכר ומקייים אותו. זה היה כך אלפי שנים, אני מודעת שברגע שאחד השותפים לא מקבל את זה, מתפרקת השותפות, וצר לי על כך. צר לי שהגענו לכך שאנשים חושבים 'מה מועילה לנו התורה?'. אין לי הרבה מה לעשות בעניין, אני משאירה את זה לגדולי הדור".
את רואה נשים חרדיות שגם הולכות בדרכך?
"בהחלט, כל יום, ואני לא מגזימה, אני מקבלת כעשרים הודעות מנשים חרדיות שכותבות שהן מעריצות אותי ואת דרכי, אני נותנת להן עצות, טיפים, אני גם אומרת להם, תרפנה קצת, גם הבעל יכול לעזור במטלות הבית, אם אתן תהיו בפול גז, אתן תקרסו בגיל 40-45. זה לא טוב. תגשימו את עצמכן, תהיו מי שאתן ותנהלו חיי משפחה ערכיים וטובים, זה אפשרי, אני ההוכחה לכך".
קראו גם:
המוזה של חני
פרויקט MUZZA בגליל ים הרצליה מאפשר ליהנות מכל העולמות: ארכיטקטורה בינלאומית עכשווית בסביבה הפסטורלית של גליל ים. הפרויקט מציע דירות 6 חדרים עם מרפסות של כ-20 מ״ר המעוצבות על ידי המעצבת ליאורה ניב.
מחיר החל מ־6.16 מיליון שקלים כשהצפי למסירה הוא הרבעון הראשון של שנת 2025.
פרויקט המגורים מאת משרד האדריכלים LSA עוצב בבהשראת בית רייספלד בתל אביב. תכנון הבניין מעניק פרשנות מודרנית מרשימה לסגנון הבאוהאוס ומיקומו המושלם של הפרויקט בשכונת היוקרה המתהווה, מאפשר ליהנות מכל העולמות: ארכיטקטורה ייחודית המביאה את סגנון הבאוהאוס התל אביבי הנודע, לסביבה הפסטוראלית של גליל ים והכל 5 דקות נסיעה מהים ומצירי התנועה המרכזיים.
