שישי בצהריים, לפני שבועיים. בעיצומו של גשם עז וממושך שירד בלי הרף, עלה נחל הדס על גדותיו. המים מוטטו את סוללת המגן שנבנתה על גדת הנחל, וזרמו לעבר אזור התעשייה נווה נאמן א', הגובל בנחל מכיוון דרום ומכיוון צפון-מזרח.
המפעלים והמוסכים היושבים ממש על גדת הנחל, במרחק מטרים ספורים, הוצפו, ולבעליהם נגרמו נזקים גדולים. בשנים האחרונות סובל האזור מהצפות חוזרות ונשנות, ובעלי העסקים מתלוננים על הרשויות למיניהן. "40 שנה אני באזור התעשייה", אומר רוגל ברדה מהוד השרון, בעל מפעל "ארניר" לייצור שקיות נייר. "אילו היו משקיעים בתשתית הניקוז ובתשתית של הנחל אפשר היה אולי למזער את הנזקים".
2 צפייה בגלריה
ההצפות באזור התעשייה | צילום: דניאל חזרתי, מוסך צ'יקו
ההצפות באזור התעשייה | צילום: דניאל חזרתי, מוסך צ'יקו
ההצפות באזור התעשייה | צילום: דניאל חזרתי, מוסך צ'יקו
המפעל הוצף כולו וניזוקו חומרי גלם, מכונות, מלאי של נייר ומלגזה שכבר לא ניתן לשפץ אותה. הנזק מוערך ב-200 עד 225 אלף שקלים. "בשנה שעברה אף חברת ביטוח לא הייתה מוכנה לבטח אותי, עקב היות האזור 'מועד לפורענות' וספגתי בעצמי את כל הנזק. השנה ביטחו אותי בהשתתפות עצמית של 50 אלף שקלים. בעקבות התביעות שהגשתי, סוכן הביטוח כבר רמז לי שלא יבטחו אותי עוד".
יומיים לאחר ההצפה, ביום ראשון בבוקר, פנה ברדה לעירייה כדי שיפתחו את פתחי הניקוז. "הם לא עשו זאת, אז פתחתי אותם בעצמי, בזרנוק מים של כיבוי אש, וגם ניקיתי בעצמי את כל האשפה והטינופת שהצטברה אחרי הסחף וההצפה. שבוע שלם עשינו את העבודה של העירייה. במוקד אמרו לנו שהקבלן עסוק, ורק אחרי שמונה ימים הגיעו לפנות את הפסולת. מאז ההצפה אף אחד מהעירייה לא הגיע לבקר במקום. הבן שלי כתב לראש העירייה, אמיר כוכבי, שזו כבר שנה שנייה ברצף שהמפעל שלנו מוצף, והוא השיב לו: 'התחממות גלובאלית'. הבן שלי לא ויתר, וכתב: 'אבל גם התשתיות בנווה נאמן א' על הפנים'.
בעקבות ההצפה, ובשל העובדה שלא היה לו ביטוח, ברדה התרסק כלכלית. "אם המשפחה לא הייתה עוזרת לי, כבר לפני שנה הייתי סוגר".
לפני שבעה חודשים פנה לסגן ראש העירייה מאיר חלוואני, סיפר לו על הנזק שנגרם לו בשנה שעברה, וביקש שיסייעו לנו להתמודד. "נענינו בהצעה לתבוע את העירייה, את רשות הנחלים ואת רשות הניקוז. אז אנו מתארגנים להגיש תביעה ייצוגית".
ובינתיים הוא קובע: "אם לא יבנו כאן תשתיות מתאימות, האזור יוצף שוב ואנשים יקרסו כלכלית. אני כבר לא אוכל לעמוד שוב בנזקים כאלה, ואיאלץ לסגור את העסק ולברוח מכאן".
איפה העירייה?
פתחו של מוסך סיידון (בבעלות יהודה סיידון ובניו אלי ושחר) נמצא כ-20 מטרים מקו המים. "אנחנו כאן כבר 20 שנה", מספר אלי סיידון, תושב הרצליה. "המוסך שלנו הוצף לפני חמש שנים, וכך היה גם בשנה שעברה (עם נזק של 200 אלף שקל). לפני שבועיים, ביום שישי בסביבות 12 בצהריים, כשהנחל עלה על גדותיו והציף את כל האזור, אחי שחר ואני הוצאנו את כל הלקוחות, מיהרנו להרים מהרצפה אל הליפטים את כל מה שיכולנו, וסגרנו את כל הדלתות והמנעולים. בתוך שניות הזרימה הייתה מטורפת. המים זרמו לרחבה שלפני המוסך וחדרו לתוך המוסך עצמו, והסחף היה כמו בצונאמי. המים הגיעו לגובה הברכיים. שחר לא הצליח להתניע את המכונית שלו שהייתה כבר שקועה במים, ונסענו במכונית שלי. אפשר לומר שהיינו ממש בסכנת חיים, שכמעט נהרגנו שם".
2 צפייה בגלריה
בעלי עסקים במקום. מימין: אלי סיידון, רוגל ברדה ושחר סיידון | צילום: אסף פרידמן
בעלי עסקים במקום. מימין: אלי סיידון, רוגל ברדה ושחר סיידון | צילום: אסף פרידמן
בעלי עסקים במקום. מימין: אלי סיידון, רוגל ברדה ושחר סיידון | צילום: אסף פרידמן
בשבת בבוקר, שחר חזר למוסך וראה שהמים ירדו. עוד התברר, כי סוללת המגן שהעירייה בנתה לפני כחצי שנה התמוטטה וקרסה לתוך אפיק הנחל. "לפני כמה ימים פניתי לעירייה ועידכנתי אותם שהחול סותם את האפיק, אבל דבר לא נעשה", אומר אלי. "אף אחד מהעירייה לא הגיע כדי לבדוק מה קרה אצלנו. אנחנו משלמים ארנונה גבוהה, והעירייה הייתה צריכה לבנות כאן חומת בטון כדי למנוע את ההצפות".
הגדר של מפעל "יהודה רשתות ליצור ברזל לבניין" נמצאת במרחק עשרה מטרים מהנחל. "מרגע שהנחל עלה על גדותיו בתוך חצי שעה המפעל התמלא במים", מספר המנכ"ל דימה ברנר. מאחר שזה היה יום שישי, היו במפעל רק שמונה עובדים (מתוך 30). חילצנו שישה, ושניים נשארו לשבת על כף המלגזה, כי גובה המים כבר הגיע ליותר ממטר, הזרימה הייתה חזקה, והם חששו לרדת למים מחשש לטביעה.
כך הם ישבו רטובים במשך שעות, עד שחולצו על ידי רכב של העירייה שהזדמן למקום. ביום ראשון התחלו לאמוד את הנזקים ולפנות את הבוץ מהרצפה ומהמכונות. טרם חזרנו לעבודה במלוא התפוקה, כי יש מכונות שהמנועים שלהן עדיין מלאים במים.
"גם לפני שנה בדיוק הייתה כאן הצפה ונגרמו נזקים גדולים בשווי חצי מיליון שקל: 11 מכונות ייצור, מחשבים וציוד משרדי. כדי למנוע הצפה חוזרת, כבר בתחילת החורף פנינו לעירייה באמצעות המוקד העירוני, וביקשנו שיפתחו את פתחי הניקוז ואף שלחנו אליהם תמונות של פתחים סתומים. אף אחד לא הגיע, וגם אחרי ההצפה אף אחד לא הגיע. את כל הפסולת שנסחפה בשיטפון פינינו בעצמנו".
"מחברת הביטוח שלנו כבר נרמז לנו שאחרי שתבענו אותם שנתיים רצופות, בשנה הבאה לא יבטחו אותנו, מכיוון שעלול להיגרם להם נזק ודאי. בכל מקרה ההשתתפות העצמית נאמדת במאות מיליוני שקלים, ואנחנו צריכים לשקול מה לעשות".
נזקים כבדים
דניאל חזרתי, הבעלים של מוסך למערכות גיר "צ'יקו", הגיע לאזור התעשייה רק לפני שנתיים, וזו כבר השנה השנייה ברציפות שהמוסך שלו מוצף. "בשנה שעברה המוסך הוצף עד גובה הצוואר, אני ועוד אדם כמעט טבענו וחולצנו על ידי הכבאי. זה היה סיוט.
"בשיטפון נגרם לנו נזק של מיליונים, בציוד, במחשבים, במשרד, במחסן ובמכוניות של לקוחות. עד שקמנו מהצרות של השנה שעברה, וחשבנו שהתחלנו את החיים מחדש, הגיעה ההצפה השנייה. השנה הגיעו המים רק עד לגובה המותניים, אבל גם הפעם נגרם נזק של מיליונים. 60 מערכות גיר ניזוקו, בלי אפשרות לשימוש, והייתי צריך לזרוק אותן. אחד הליפטים ניזוק. כשראיתי מה קרה בכיתי, זה ממש שובר, באותו הרגע רציתי לסגור, וכבר לא בא לי לחזור לעבודה. זה ריסק אותי.
בפעם הקודמת קיבלתי תמיכה והלוואות מהמשפחה, וכל מה שאני מרוויח מיועד להחזר ההלוואות. כבר אין לי מאיפה לקחת כסף. יש לי כאן חוזה לעשר שנים, שוכרי המשנה שלי כבר לא רוצים לשכור יותר. אם זה יקרה לנו פעם נוספת, אנחנו לא נוכל להמשיך יותר, נסגור את העסק, ונלך לעבוד כשכירים".
שרון פלח, הבעלים של מוסך "התאומים" הגיע לאזור בשנת 1996, וכבר באותה השנה חווה הצפה. אחר כך היו הצפות ב-2013, ב-2018, וגם השנה. "לפני שנה המים הגיעו עד הברכיים. כל הרצפה שקעה, ליפטים, כלי רכב של לקוחות, חלקי חילוף, כלי עבודה, נזק של חצי מיליון שקל. השנה המים הגיעו רק לגובה 20 ס"מ והנזק קטן יותר, 150-100אלף שקל. אין לי בכלל ביטוח, כי סכום ההשתתפות העצמית גבוה מאוד. אני הולך לתבוע את העירייה ואת רשות הנחלים על הנזקים שלי. מאז ההצפה לא כיף לנו לבוא לעבודה. אנחנו מדוכאים, עם הראש למטה".
אחד המפעלים באזור התעשייה מייצר ומשווק פתרונות לטיפול במי גשם. בעל המפעל, משה שגב, מומחה לנושא המים, מסביר את הנסיבות להצפות באזור: "האזור עבר שינויים רבים מבחינת הבנייה. מים רבים מגיעים מהשומרון וזורמים בנחל הדס, אך בניית מעברי מים מתחת לכבישים (למשל זה שמדרום לצומת נווה נאמן) גרמה להצרת אפיק הנחל. יכולת הזרימה שלו קטנה, נוצר צוואר בקבוק באזור נווה נאמן ועדנים, והמים עלו על גדותיהם.
"אמנם, העירייה בסיוע רשות הנחלים ניסתה להרחיב את האפיק ולבנות סוללות מגן על גדות הנחל, אבל לא טיפלה במעברי המים עצמם. אילו רשות הנחלים ועיריית הוד השרון היו בונות על הגדה הדרום-מזרחית של נחל הדס חומות בטון, כפי שאני בניתי מסביב למפעל שלי, ולא סוללת מגן מאדמה, תושבי האזור לא היו סובלים מהצפות. בינתיים הנחל מוצף וגורם לנזקים במיליוני שקלים".
תגובות
מרשות נחל ירקון נמסר: "ההתמודדות הנכונה עם גשמים ומי נגר תלויה בגורמים רבים, כשהבסיס הוא הבנה איך מערכת הנחלים מגיבה לאירועי גשם שכיחים וכאלה שהם נדירים. אנחנו לא מעבירים אחריות לאף גורם כזה או אחר. הנושא הרבה יותר מורכב ממה שמרבית הציבור חושב, ורשות נחל הירקון תשתף פעולה עם כל גוף מוסמך כדי לשפר את הניקוז".
מרשות הניקוז לא ניתן היה לקבל תגובה.
מעיריית הוד השרון נמסר: "כחלק מהכנות לחורף ובלי קשר לעבודות שוטפות קודמות, השקיעה העירייה כ-14 מיליון שקלים בעבודות ניקוז חדשות, בתחזוקה ובהיערכות מוגברת לחורף: ניקוי קולטנים, גיזום עצים, ביובית וכו'. העירייה נערכת בימי חורף בהיערכות מוגברת במוקד העירוני, בקבלנים ובכוננים במחלקות למיניהן, כדי לתת מענה מיטבי לתושבים.
"אירועי גשם קיצוניים כמו לפני שבועיים הובילו לפעולות שהעירייה נקטה כדי לפנות אזורים בנחל קנה וביובלים נוספים המובילים לירקון, וזאת בו-זמנית עם עבודה מול רשות נחל הירקון למציאת פתרון קבוע ל'פקק' המים הנוצר מערבית לעיר באירועים מסוג זה. נחל הירקון והיובלים המובילים אליו הם אגני הניקוז העיקריים של העיר, אך כאשר הוא מוצף מערכות הניקוז לא עומדות בעומס והמים הרבים חוזרים לנקודות הנמוכות, מה שמביא לתופעות הצפה במישורי ההצפה של הנחלים, במיוחד באזור נווה נאמן על גדת נחל קנה.
"העירייה תמשיך לפעול לפתרון בעיית התשתית, ושבה ומזכירה: בכל חשש להצפה, לא לרדת לאזורים נמוכים ולעדכן בכל שעה את המוקד העירוני".