"קלקיליה תחילה": ביוזמת ראש העיר כפר סבא, רפי סער, נפגשו בסוף השבוע נציגים וראשי הערים והמועצות: הוד השרון, דרום השרון, אלפי מנשה, כוכב יאיר-צור יגאל, עמק חפר, ג'לג'וליה, כפר ברא, טירה, טייבה וכפר קאסם - לדיון חירום על הדרישות הביטחוניות הדחופות להגנת הערים והיישובים הסמוכים לקו התפר, בין היתר לעיר קלקיליה.
בשבועות האחרונים צפה ועלתה דרישת ראשי הרשויות במרחב התפר הסמוך לגדר, להכיר בסכנה ולהגדיל באופן משמעותי את התקצוב של המדינה להתקנת אמצעי ביטחון, לטכנולוגיות מתקדמות, לגידור וכן להוספת כוחות שמירה וביטחון, לרבות הרחבת כוח הכוננות החמוש והכשרתו לפעילות ארוכת טווח.
על פי הערכות, תידרש המדינה כבר בתקציב 2024 להשקעות של מאות מיליוני שקלים, שיימשכו גם בשנים הבאות, כדי לממן את ההיערכות הנדרשת, לנוכח תפיסת הביטחון החדשה של יישובי עוטף גוש דן ואזור השרון.
בכינוס החירום השתתפו גם מפקד היקל"ר (יחידות הקישור לרשות המקומית) מטעם פיקוד העורף מנהל אגף הביטחון בעיריית כפר סבא, נועם בן יהודה. מטרת הפורום היא לצאת בהחלטות משותפות שיחייבו את זרועות הביטחון ורשויות המדינה להתייחס אל הרשויות ותושביהן ולהתחייב להם לשיפור הביטחון האישי.
בתוך כך, ראש מועצת כוכב יאיר צור יגאל, יובל ארד, הגיב בצורה חריפה על מהלך הדברים כפי שהוא ותושבי קו התפר חווים לאחרונה: "טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו יצרו חוסר אמון מוחלט של הציבור באמצעי ההגנה הקיימים בגבולות ישראל, וערערו מן היסוד את תחושת הביטחון של התושבים. תושבי עוטף השרון המזרחי חשים מצוקה הולכת וגדלה אל מול תסריטי האימה, ונושאים את עיניהם אל ראשי הרשויות המקומיות.
"בשבועות האחרונים מדווחים תושבים בכוכב יאיר-צור יגאל כי הם שומעים צלילי חפירה סמוך לבתי היישוב. הם מעלים חשש שמדובר במנהרות חודרות מהעיר הפלסטינית קלקיליה, המרוחקת כ-300 מטרים בלבד מקו הבתים הדרומי של היישוב. היישוב ממוקם מצפון לקלקיליה, ממזרח לטירה ומדרום לטייבה. הקו הירוק ההיסטורי נושק לבתים המזרחיים של היישוב וגדר ההפרדה - שבאזור זה היא גדר רשת פשוטה, ופרוצה - מרוחקת כ-500 מטרים בלבד מבתי היישוב.
מאז 7 באוקטובר ישראל מגבילה את כניסתם למרחב התפר של חקלאים פלסטינים מקלקיליה ומפלאמה, המבקשים לעבד את אדמותיהם. עם זאת, אלה שמורשים להכנס מגיעים ממש עד לסף היישוב, ונוכחותם גורמת כמעט בכל יום לחשש תמידי.
על רקע זה עלתה בשבועות האחרונים דרישת ראשי הרשויות במרחב התפר הסמוך לגדר להכיר בסכנה, ולהגדיל באופן משמעותי את התקצוב של המדינה להתקנת אמצעי ביטחון, לטכנולוגיות מתקדמות, לגידור וכן להוספת כוחות שמירה וביטחון, לרבות הרחבת כוח הכוננות החמוש והכשרתו לפעילות ארוכת טווח. על פי הערכות, תידרש המדינה כבר בתקציב 2024 להשקעות של מאות מיליוני שקלים, שיימשכו גם בשנים הבאות, כדי לממן את ההיערכות הנדרשת לנוכח תפיסת הביטחון החדשה של יישובי עוטף השרון.
"אסור שנתעורר מופתעים מול התקפה רצחנית, חייבים מדינת ישראל וצה"ל לחשב מסלול מחדש ולבחון את 300 המטרים המפרידים בין קלקיליה לכוכב יאיר-צור יגאל, או בין טול כרם לבת חפר, כאילו מדובר במאות המטרים שבין ג'באליה לבארי ולכפר עזה. רק אז נוכל להשיב את תחושת הביטחון שאבדה בשמחת תורה".
קראו גם:
ראש עיריית כפר סבא רפי סער: "לכל אחד יש אתגרים דומים אבל עכשיו זה מבחן המנהיגות שלנו, ואם לא נדאג לעצמנו אף אחד לא ידאג לנו. אני לא רוצה לראות שב"חים יותר בכפר סבא, לכן שיתוף הפעולה שלנו יחד הוא כל כך חשוב. חשוב שיכירו בנו, בצרכים של היישובים שלנו, בכדי שנוכל להתמודד עם האתגרים כערי קו התפר. אני קורא לממשלה להכין תוכנית ביטחון מרחבית לכל הרשויות בסמוך לגדר ולתקצב את צורכי הביטחון הדחופים שלנו".
ראשת המועצה האזורית דרום השרון, אושרת גני גונן: "תפיסת הביטחון השתנתה לחלוטין מאז ה-7 באוקטובר וזו רק תחילת הדרך. צריך להגדיר יישובים כיישובי קו תפר באופן נרחב יותר מההגדרות הקיימות ולשדרג את מרכיבי הביטחון ביישובים השונים ולא רק באלו הצמודים לגדר. לצערנו, למדנו שהיכולת של הגדר כמכשול מוגבלת. וזוהי מחויבותנו לחזק ולהעצים את כיתות הכוננות ולטפל במרכיבי הביטחון ביישובים: נשק, מיגון, גדרות, תאורה וכל מה שיסייע להן לתת מענה ראשוני ולהתמודד עם אירוע ביטחוני ככל שיהיה".
