"החלום שלי דווקא עכשיו כשהמדינה שלנו מוארת בזרקור לא חיובי, אני רוצה להניף את דגל ישראל הכי למעלה". בעוד כשבועיים יטוס גיא מוזס בן ה-20, אתלט מצטיין על הספקטרום האוטיסטי וחייל בשרות סדיר, לייצג את ישראל במסגרת אליפות העולם באתלטיקה באוסטרליה: "אני טס לאליפות העולם בתאריך מאוד חשוב והכי עוצמתי בתולדות מדינת ישראל: 7 באוקטובר. בכל מטר ומטר שארוץ ובכל הדיפה והדיפה, תמיד אזכור את החטופים".
5 צפייה בגלריה
גיא מוזס. "אני משדרג את הגרסה שלי לגרסה טובה יותר בכל תכנית אימונים ובכל תחרות"
(צילום: אודי מוזס)
קראו גם:
אלוף העולם
הישגיו של גיא, בוגר מגמת ספורט בתיכון גלילי בכפר סבא, מרשימים בכל קנה מידה. יש לו עשר מדליות באליפויות אירופה ועולם באתלטיקה במסגרת ארגון וירטוס העולמי, המארגן תחרויות בינלאומיות לספורטאים עם צרכים מיוחדים, הוא משרת בצה"ל כמדריך בחדר כושר, על תקן ספורטאי פעיל, בעל תעודת מדריך כושר מוסמך, מתאמן ועוזר מאמן בארגון “איתן-כל אחד יכול”: "מגיל צעיר מאוד אהבתי לרוץ, לא ראיתי במגבלה שלי אף פעם מכשול, זה אף פעם לא היה קל, אבל האתגרים רק חישלו אותי".
מוזס אובחן על הרצף האוטיסטי בגיל ארבע וחצי. אביו אודי משחזר: "גיא אובחן לפני 15 שנים, ההתחלה הייתה מאוד קשה, לא הייתה לזה מודעות כל כך גדולה, והכלים הפדגוגים, הפיזיולגים והמנטאליים, כמעט ולא היו קיימים. כהורים, התמודדנו עם אתגרים לא פשוטים, עברנו במיוחד לכפר סבא, כי יש שם קהילה תומכת. עד גיל עשר לערך, העמידה שלו לא הייתה יציבה בכלל, הוא היה הולך ומועד, ממש כך. לשמחתי הרבה, הספורט הוא מה שייצב אותו גופנית, הכניס אותו למסגרת גם תודעתית, ולכן הוא התחזק גם מנטלית".
איך הוא גילה את הריצה?
"בגיל 12 הוא נכנס לעמותה שנקראת 'איתן כל אחד יכול', הוא ממש היה בין החניכים הראשונים, הם סייעו לו הרבה. שם הוא הכיר שתי מאמנות, את ניצן מירון ואיריס חריש, שממש ליוו אותו בכל צעד ושעל, ההקרבה שלהן הייתה עצומה. ראינו איך גיא משתנה לנו מול העיניים, הכול ממש השתנה, הוא נהיה הרבה יותר רגוע, ממוקד, ואז ההישגים הגיעו בזה אחר זה, והם הפתיעו את כולם. הוא ממש ספורטאי על שמתחרה עם ספורטאי על ויכול להם. הוא התמודד בתחרויות בינלאומיות במסגרת 'ספיישל אולימפקס', ולפני שלוש שנים הוא החל להתמודד בארגון וירטוס העולמי, ואיריס חריש (המאמנת א.א) שמלווה אותו עם תכנית אימון אדוקה, קוצרת הצלחות רבות.
"לפני כשנה הוא זכה באחת התחרויות הבינלאומיות, ועלה על הפודיום עם סיכת החטופים, זה היה מרגש מאוד בשבילנו. אנחנו מכירים משפחות של חטופים והיה לו כל כך חשוב לזכות במדליה כדי לעלות על הפודיום, התחרות הייתה בשבדיה, עם סיכת החטופים ודגל ישראל, להוכיח לעצמו ושזה ייתן תהודה.
"עכשיו המצב נהיה יותר חמור מבחינת תדמיתה של המדינה, זאת הזדמנות לתת זרקור עם מסר חברתי חזק למען אנשים עם מוגבלות וגם לתת את האפשרות להניף את דגל ישראל בכל מקום, בייחוד בימים האלה, כשהספורט והתרבות הישראלים מתחילים להיות מודרים מהרבה מקומות".
נופל וקם
גיא, מתרגש לקראת היציאה?
"כן, כי בעוד כמה ימים אני יוצא לייצג את מדינת ישראל באליפות העולם באתלטיקה באוסטרליה בארבעה מקצועות: ריצות 200 מטרים, 800 מטרים, 1500 מטרים והדיפת כדור ברזל. אני מתאמן כל יום על מנת להגיע מוכן 200 אחוז ממה שהייתי מוכן בתחרות הבינלאומית הקודמת. למרות כל האימונים האינטנסיביים, אני יודע לאן זה יקח אותי בסופו של דבר. תמיד הכרחתי את עצמי, אפילו כחובה, לייצג את כלל החטופים, שנמצאים כמעט שנתיים בשבי החמאס. אני כל כך רוצה שהם יבואו הביתה כמה שיותר מהר.
"חוץ מזה, מאז התחרות הבינלאומית הראשונה שלי שנערכה בפולין, אני מייצג קודם כל את כל הילדות והילדים, הנערות והנערים והאנשים עם הצרכים המיוחדים שכל כך רוצים להגשים את החלומות שלהם, ואני בטוח, ועוד איך, שיום אחד הם יגיעו לרגע המיוחל הזה.
"אני טס לאליפות העולם בתאריך מאוד חשוב והכי עוצמתי בתולדות מדינת ישראל: 7 באוקטובר. בכל מטר ומטר שארוץ ובכל הדיפה והדיפה, תמיד אזכור את החטופים. ובמידה ואעלה על הפודיום, אעמוד עם דגל ישראל ועליו הסימן של החזרת החטופים".
כמה פעמים אתה מתאמן בשבוע?
"אני מתאמן בין שבע לעשרה אימונים לשבוע על מנת להגיע לתחרות הכי טוב שאני מסוגל ויכול. לי, בתור אוטיסט, אין קשיים באימונים ובתחרויות. לכל ספורטאי יש קשיים, אבל צריך לדעת איך אפשר להתמודד ולקום מזה. עד גיל 12 הלכתי ונפלתי פיזית. זה אומר שלא היה לי שיווי משקל טוב ולא ידעתי איך להתמודד עם זה. היום אני נופל וקם- מנטלית.
"כאשר ספורטאים נמצאים במשבר, פיזי או נפשי, הם בדרך כלל נכנסים לזה ולא יודעים איך לצאת מזה ומה יכול להוציא אותם מה'בור'' הזה. אבל לי יש את הכוח לצאת מזה חזק. אחת החוזקות שלי היא להתעלות ממשברים".
אז אתה מתכוון לנצח?
"לפני כל תחרות ארצית ובינלאומית, ספורטאי יחידני מציב לעצמו מטרות: לסיים באחד משלושת המקומות הראשונים, לשבור את השיאים של עצמו, להיות יותר טוב מכולם ולהראות בטחון עצמי ־ להיות יותר טוב ממה שהיית אתמול. אני לא מסתכל על מדליות. למה? כי מדליות זה בונוס. כשאנשים מסתכלים על המדליות שזכיתי בהן, הם יכולים לבוא ולהגיד 'איזה יופי! הוא זכה במדליות!'. אבל הם לא יודעים מה מסתתר מאחורי כל אחת מהמדליות הללו. מה שמעניין אותי הוא להיות יותר טוב מאתמול. אני מתחרה נגד עצמי, אני משדרג את הגרסה שלי לגרסה טובה יותר בכל תכנית אימונים ובכל תחרות. אבל אני יודע אילו סיפורים מסתתרים מאחוריהן: סיפורים של נחישות, של התמדה, של כוח (ולא רק פיזי), של ביטחון עצמי ושל ניצחון. אני בא כדי לזכות במדליות. אבל לא סתם במדליות. במדליות של עצמי שאני זוכה בהן בכל תחרות ואימון שבהם אני משתתף. זה הניצחון האמיתי שלי".
המטרה והמסר
לקראת אליפות העולם באתלטיקה לספורטאים עם צרכים מיוחדים שתתקיים בבריסבן באוסטרליה, גיא השתתף במחנה אימונים באוגוסט, במסגרתו השתתף בתחרויות של המכבייה בארצות הברית שאורגנו על ידי ה-JCC באריזונה ובפנסליבניה, וקצר שם הישגים.
אודי מוזס, אביו: "אנחנו פותחים בקמפיין מימון המונים, שיסייע לנו להביא את גיא והמאמנת שלו לתחרות, גיא יהיה הנציג היחיד של ישראל באליפות העולם. הנסיעה עולה כ-70,000 שקל. הצלחנו לגייס כ-30,000 בלבד עד כה, ומאוד חשוב שלנו ולגיא שזה יקרה. רוצים לעלות על הפודיום עם דגל ישראל.
"מעבר לכך, בתמיכה בו לא רק מסייעים לגיא, אלא שולחים מסר חברתי חזק על חשיבות ההכלה והשוויון. גיא מהווה דוגמה מובהקת לכך שעם תמיכה מתאימה, המגבלה אינה מכשול להצלחה. דווקא בימים אלה, החשיבות למשלחת ישראלית, המיוצגת ע"י ספורטאים עם צרכים מיוחדים, היא חשובה מעין כמותה".
