רק בהוד השרון: מחלוקת בין שני הומלסים בעיר על "שטחי מחיה" הגיעה לבית המשפט.
1 צפייה בגלריה
"אתה רואה הומלס ברחוב? תוריד לו כוס תה"
"אתה רואה הומלס ברחוב? תוריד לו כוס תה"
מריבת הומלסים
(אילוסטרציה: shutterstock)
קראו גם >>>
מעובדות כתב האישום עולה כי שני דרי רחוב שהתמקמו במחסן ברח' ישורון 2 בהוד השרון התעמתו ביניהם על כך שלטענת הנאשם חברו ההומלס פלש לשטח מחייתו. לכן הזמין הנאשם את המשטרה וכשהגיעו למקום שוטרים אמר הנאשם כי הוא ידקור את חברו או יידקר בעצמו, וחזר על כך מספר פעמים. לפיכך הואשם כי איים בפגיעה שלא כדין במטרה להפחידו או להקניטו.
הפרקליטות טענה כי אמירותיו של הנאשם בפני השוטר יש בהן עבירת איומים. עוד טענה כי מסרטוני מצלמות הגוף עולה בירור איום חד משמעי שעורר את דאגתם של השוטרים בין היתר עקב היכרותם המוקדמת עם הנאשם ומצבו הפסיכיאטרי, והחשש להידרדרות המצב. לכן עיכבו השוטרים את הנאשם לתחנת המשטרה.
עורך דינו של ההומלס טען שיש לזכות את הנאשם מהמיוחס לו, משום שעבירת האיומים לא התגבשה, ולחלופין היות שאמירת האיום בנסיבות המקרה היא זוטי דברים. נטען כי הנאשם הוא שהזעיק את השוטרים ומיד עם הגעתם הביע את חששו להידקר, וסיפר על אירוע קודם של אלימות בינו לבין חברו, וביקש "שיתפוס את הרגליים שלו וילך, אני לא רוצה להידקר, לא רוצה לדקור".
לטענת הסנגור אמירת הנאשם לשוטרים: "אז אני אדקור אותו, מה אכפת לך?", מלמדת על מופרכות האיום והעדר הכוונה בצדו, שהרי אין זה סביר שהייתה לנאשם כוונה להפחיד את בועז או את השוטרים, אלא להתריע מפני הסיכון להידקר על ידי חברו.
שופטת בית משפט השלום בכפר סבא אילה אורן החליטה לזכות את ההומלס מחמת זוטי דברים: "במכלול הנימוקים ובראייה רחבה של האינטרס הציבורי, אני סבורה כי אף שהוכחה עבירת האיומים, נסיבותיה בשילוב עם מצבו של הנאשם ופנייתו היזומה למשטרה, אינם מצדיקם את הרשעתו בפלילים".