זהבה קוגן בת ה-46, אחת המנהלות הבודדות בענף הרכבים, מרתוניסטית ופעילה חברתית אהובה נפטרה ביום ראשון השבוע לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן. היא הובאה למנוחות ביום שני השבוע בבית העלמין בכפר סבא. הותירה את בן זוגה הדר וילדיהם מטר וטבת.
קוגן (46) שירתה בצה"ל כקצינת מבצעים בטייסת 120 ועם שחרורה החלה את הקריירה שלה בענף הרכב וקצרה הצלחות רבות בכל חברה אותה ניהלה בענף.
בפוסט האחרון שלה בפייסבוק כתבה קוגן: "שלוש שנים חלפו מאז אותו יום אומלל בו הדר ואני מצאנו את עצמנו במיון תל השומר. שלוש שנים מאז אושפזתי והגעתי למחלקה הכי יפה והכי נוראה בבית החולים, אונקולוגיה. שלוש שנים מאז הסערה התחוללה עלינו, מאז המערבולת שנכנסה אל חיינו מתוך גופי שלי עצמי. במונחים של סרטן גרורתי בשלב 4 זה הרבה זמן, סטטיסטית. איפה חותמים כאן על רצון אמיתי להזדקן? אני רוצה להזדקן. לא מהר מכימותרפיה אלא לאט, בבריאות ובחן. שלוש שנים שהן כמו פרבולה. מקיצון לקיצון. מצער וכאב לשמחה, וחוזר חלילה.
"שלוש שנים לבקר מחלקה אונקולוגית על בסיס שבועי. יוצאת משם בכל יום ראשון בחזה זקוף (אותו חזה מפואר שמנסה להרוג אותי), ראש מורם והכחשה או הדחקה או שתיהן גם יחד. שלוש שנים בהן למדתי להעריך עוד יותר את החוסן הפיזי ובעיקר את הנפשי עמם הגעתי להתמודדות הזו. אל תטעו, ישנם ימים בתחתית של התחתית. ב"הכשרתי" הנוספת אני כבר חצי אונקולוגית מרוב מאמרים ומחקרים רפואיים שאני קוראת. שלוש שנים בהן הפכתי חברה בכל הקבוצות של סרטן שד רלוונטיות בכל העולם כדי לדעת הכל. התמודדות עם סרטן עבורי היא עניין אסטרטגי וטקטי. ככל שיודעים יותר, יחד עם האונקולוג משתף הפעולה שלי, מסתכלים טוב יותר למציאות בעיניים ומאתגרים אותה.
קראו גם:
"מסתבר שתכונות אופי מורכבות להכלה כמו פרפקציוניזם, חתירה למצוינות, היעדר פשרות ואי הסכמה לבינוניות שהיוו את מי שאני מאז שאני זוכרת את עצמי, בכל תחום, עומדות לצידי היום בדרכם המעוותת של אתגרי החיים. "איך כתב לי אתמול בלילה הדר האהוב שלי? תיקו זה לא נחשב. רק נוק אאוט. אני מונעת מהצלחה כל חיי. עדיין לא הצלחתי. עובדת על זה. שלוש שנים".
יהי זכרה ברוך.
