השבוע נביא את סיפורו של סמ"ר תומר הררי, המשרת כחובש גדודי של מחלקה בגדוד 603. תומר הוא בוגר התיכון מוסינזון בעיר, בו למד במגמת אלקטרוניקה.
כשהתחיל לחשוב על דרכו הצבאית, היה לו ברור כי הוא מעוניין להתגייס להנדסה קרבית, הוא מספר: "רציתי מאוד להגיע להנדסה קרבית, סימנתי את זה גבוה במנילה". היום במבט לאחור הוא מתאר: "חיל ההנדסה קרבית כולל שני מקצועות מאוד משמעותיים ללחימה, החי"ר והשיריון. אנחנו נכנסים ראשונים לשדה הקרב, אף כוח בצבא לא יכול להתקדם בטרם נפלס את דרכו".
את המסלול בהנדסה הקרבית, החל בבהל"ץ הוא בסיס ההכשרה של לוחמים ובו עבר טירונות ארבעה חודשים. כבר בסיומה של הטירונות החל קורס חובשים בעיר הבה"דים ולאחר מכן חזר לאימון מתקדם בבהל"ץ. בימים אלה נמצא בתעסוקה מבצעית בקו חברון. "בארבעת חודשים האחרונים של השירות הצבאי שלי אני עתיד להיות חובש פלוגתי של טירונים בבהל"ץ", הוא מוסיף.
על הבחירה לצאת לקורס חובשים מספר תומר: "רציתי מאוד לצאת לקורס חובשים, עניין אותי התחום של סיוע לאדם והענקת טיפול רפואי. והצבא בהחלט גרם לי לרצות להמשיך בתחום זה גם באזרחות. לאחר תקופה הקרובה לסיומה, של שלוש שנים. זה הגדוד הראשון שהכניסו אליו את כלי הנמר"ה (נמר הנדסי) והפלוגה שלי היא הפלוגה הראשונה שנעשתה בה ההסבה הזו" .
משירותו הצבאי הוא לוקח עימו כזיכרון משמעותי את אווירת המשפחתיות שאופפת את הגדוד: "בזמן שהיינו בקו חרמון אני זוכר שהייתה אווירה משפחתית במיוחד וזה היה ניכר לאחר כל פעילות, החברים שהכרתי בגדוד הם חברים שיישארו עימי גם לאזרחות, חברים לחיים".
תומר ממליץ ללא היסוס למתגייסים בנובמבר הקרוב להתגייס לקורס החובשים: "אני מאמין שלקורס החובשים נשלחים החיילים המקצועיים ביותר, הקורס מאוד מקצועי ומשקע. הסיבה לכך היא שאנו מוכשרים להיות הגורם המסייע הראשוני המוצלח ביותר שיכול להיות עבור החיילים והלוחמים, אנחנו אחראיים בעצם על 'שעת הזהב', שבה ניתן לפצוע הטיפול הראשוני ביותר ומציל החיים".
