"אנחנו מגיעים לישראל – תעזרו לנו לבחור בית”: איך הפך משרד "הלל אדריכלות" שברעננה לכזה שמגשים את החלום הישראלי החדש של תושבי החוץ – מבתים ברעננה ועד וילות בחוף השרון. “אנחנו מגיעים לישראל, תעזרו לנו לבחור בית.” זו הייתה ההודעה שפתחה מהלך של שנה שלמה – ובעצם סיפור של מגמה שלמה. מאחורי ההודעה עמדו בני זוג משיקגו עם ארבעה ילדים, שביקשו לעלות לישראל ולבנות כאן חיים חדשים. הם ידעו שהם רוצים לגור באזור השרון – אבל לא ידעו איך, איפה, ומאיפה בכלל מתחילים.
קראו גם:
במשרד "הלל אדריכלות", בהובלת שירה מוסקל והדס רוט, כבר ידעו בדיוק מה לעשות. “בכל שנה אנחנו מקבלות יותר ויותר פניות ממשפחות מחו"ל שמבקשות לא רק לעצב בית – אלא לבנות חיים חדשים בישראל,” מספרת מוסקל. “הן לא מכירות את המערכת, לא את החוקים ולא את השפה, ואנחנו פשוט נכנסות אל תוך התהליך – מאיתור הנכס ועד מפתח ביד.”
המשרד, שמונה צוות נשי של אדריכליות ומעצבות פנים, מתמחה כבר שני עשורים בתכנון ובנייה של בתים פרטיים, אבל בשנים האחרונות הקים מחלקה ייעודית לתושבי חוץ. “במקום שכל אחד יטפל בחלק אחר – מתווך, עורך דין, קבלן – אנחנו יוצרות מעטפת אחת,” אומרת רוט. “אנחנו בודקות את הנכס, מתכננות, מתקשרות עם העירייה, מנהלות את הבנייה ומציגות ללקוחות את הכול בזמן אמת בזום, עם הדמיות תלת־ממד שמאפשרות להם ‘להיכנס’ לבית שלהם עוד לפני שהם עלו על המטוס".
השרון – הבית החדש של תושבי החוץ
המגמה הזו לא מקרית. בשנים האחרונות, השרון הפך לאזור המבוקש ביותר על ידי תושבי חוץ – במיוחד רעננה, הוד השרון, כפר סבא והרצליה.
ברעננה, העיר שכונתה כבר מזמן “Little America”, חיים כיום עשרות אלפי דוברי אנגלית, וההערכות הן כי 15%–20% מתושבי העיר הם עולים חדשים מארה״ב, קנדה, בריטניה ודרום אפריקה. ברחובות ובפארקים שומעים אנגלית בכל פינה, ובבתי הספר נפתחו תוכניות חינוך מותאמות לקליטת עולים.
“רעננה היא יעד טבעי למשפחות שעולות לישראל,” מסבירה רוט. “יש בה קהילה תומכת, חינוך איכותי ושירותים עירוניים באנגלית – זו נחיתה רכה שמזכירה את הבית שהם השאירו מאחור, רק עם שמש וים.”
נתניה, לעומתה, מושכת בעיקר את קהילת דוברי הצרפתית. לפי נתוני העירייה, למעלה מ־16 אלף עולים מצרפת השתקעו בה מאז תחילת שנות ה־2000, ואלפים נוספים צפויים להגיע בשנים הקרובות. העיר אפילו קיבלה את הכינוי “פריז על הים” בזכות ריכוז גבוה של עולים, בתי קפה בסגנון אירופי ומרכזים קהילתיים בצרפתית.
הרצליה – ובעיקר הרצליה פיתוח – מושכת תושבי חוץ אמידים, לעיתים אנשי דיפלומטיה או טכנולוגיה, שמחפשים סביבת חיים בינלאומית עם קרבה לתל אביב.
בין לבין, כפר סבא והוד השרון מציעות אלטרנטיבה “ירוקה” – ערים שקטות, משפחתיות, עם פארקים רחבים, מוסדות חינוך חזקים וחיי קהילה מגובשים. עבור משפחות דוברות אנגלית, מדובר באפשרות המשלבת בין קרבה למרכז לבין תחושת קהילה ופרטיות.
מי הם תושבי החוץ החדשים?
הלקוחות שמגיעים להלל אדריכלות הם לא “תיירים עשירים”, אלא משפחות מבוססות שמחפשות בית אמיתי בישראל. חלקם עולים בפועל, אחרים רוכשים נכס כהשקעה או כבית חופשות, מתוך תחושת שייכות וציונות מודרנית.
“אלה אנשים שמנהלים חיים עמוסים מאוד – רופאים, אנשי הייטק, עורכי דין – הם לא יכולים לטוס לישראל לכל פגישה עם מתווך,” מסבירה מוסקל. “אנחנו הופכות להיות הנציגות שלהם כאן – הולכות לראות בתים, מצלמות, בודקות את הנוף, את הרעש, את התחבורה ואת ההרגשה ברחוב. אנחנו יודעות לתאר להם איך זה להרגיש בבית הזה.”
הלקוחות האלו מחפשים לרוב בתים פרטיים עם חצר, חללים פתוחים, אור טבעי ומגע חמים של חומרים טבעיים – עץ, אבן, פשתן – סגנון שמשלב את האסתטיקה הישראלית עם נוחות בינלאומית.
המגמה הזו של תושבי חוץ משנה את פני הנדל״ן והאדריכלות בשרון. ברעננה ונתניה ניכרת עלייה בביקוש לבתים פרטיים בני 15–30 שנה לשיפוץ יסודי, ולעיתים אף לתכנון מחדש מהיסוד.
“אלה אנשים עם טעם ברור וסטנדרט גבוה,” אומרת רוט. “הם לא רוצים דירה גנרית. הם רוצים בית שמרגיש שלהם, שתוכנן סביב החיים שלהם. בית שבו כל פרט נבחר מתוך מחשבה – מהזרימה של האור ועד גובה השיש במטבח.”
הלל אדריכלות מציעות ללקוחות תהליך שקוף ומוקפד, הכולל תכנון תלת־ממדי, בקרה על תקציב והדמיות חומרים. “הם רואים כל אריח לפני שאנחנו מניחים אותו,” אומרת מוסקל. “הכול קורה אונליין, והם מגיעים לארץ לבית גמור, מדויק, מוכן למגורים.”
מאז 2023, גלי עלייה חדשים נרשמים בעיקר מיהדות צרפת וצפון אמריקה, ונתוני משרד העלייה והקליטה מצביעים על עלייה של עשרות אחוזים בשנה האחרונה. רוב המשפחות האלה בוחרות בשרון – בזכות האיזון בין איכות חיים, חינוך, קהילה וקרבה למרכז. לצד ערים מרכזיות כמו ירושלים ותל אביב.
