"התחושה היום אחרי השבעה באוקטובר לייצג את ישראל היא שונה, ההזדהות עם המדינה והזכות לייצג אותה באולימפיאדה בפריז ואולי להביא מדליה ראשונה ממלאת אותי תחושת שליחות ממדרגה ראשונה. אני גאה בחיילים שלנו, גאה ביכולות שלנו כעם, ואני מקווה, כחלק מהנבחרת, להיות ראוי לכך".
התקווה בדוחא
הסייף האולימפי יובל פרייליך מהפועל כפר סבא הבטיח בשבוע שעבר באופן רשמי את השתתפותו באולימפיאדת פריז בקיץ הקרוב, בזכות הניקוד שצבר בדירוג העולמי. פרייליך יהיה הסייף הראשון אחרי 16 שנה ללא נציג ישראלי במשחקים האולימפיים. השבוע, כשהוא נמצא במחנה אימונים אינטנסיבי עם המאמנת הצמודה אירנה טל במכון וינגייט נתניה, כמה רגעים אחרי נחיתתו מהגרנד פרי בבודפשט, כשהוא מדורג בדירוג האירפאי הגבוה בעולם, הוא אומר: "הקריירה שלי והחיים האישיים שלי כולם ממוקדים בענף, המלחמה וכל מה שהובילה, מגבירים ללא ספק את התשוקה האדירה שלי לייצג את ישראל בכבוד".
תחושת השליחות שממלאת את פרייליך וההזדהות עם המדינה הגיעה לשיאה לפני כחודש עת זכה בתחרות הגרנד פרי היוקרתית בקטאר וגרף מדליית זהב. שם על הפודיום בעיר הבירה דוחא הושמע "המנון התקווה" במחזה כמעט סוריאליסטי לעיניהם המשתאות של המארחים, שבין היתר מארחים במלונות פאר גם את בכירי החמאס. "השמעת ההמנון בפנים שלהם, על אפם ועל חמתם, זו תחושה מספקת במיוחד", הוא אומר, "בטיסה לדוחא שמתי לב שבמפה שמראה את מסלול הטיסה ישראל לא הופיעה. זו המציאות של הקטרים, הם לא מכירים בקיומנו. לניצחון הזה יש סמליות.
"אבל למרות הכול, אני חייב לציין ולהדגיש תמיד שאני מתמקד בתחרות, ואת הסיפור מסביב אני משאיר לאנשים אחרים. אנחנו כספורטאים מציבים לעצמנו מטרות כל הזמן, והדבר הכי חשוב לי הוא יישום היכולות שלי. ככה אני מרגיש, כשאני נכנס לדו קרב, לתחרות וגם באימונים, אני בבועה שלי, מנטרל את כל רעשי הרקע מסביב, מתמקד בהשגת התוצאה. אם אני לא אעשה את זה, ההישגים לא יבואו. זה לא שאני מנותק מהמציאות, לכל אדם יש חיים גם מעבר לספורט, אם כי אני משתדל לאחד בין השניים. לכל אחד יש את העליות והמורדות שלו, רכבת הרים רגשית, אבל הוא חייב לנתק את זה כשהוא ממוקד במטרה.
"אני חלק מהעם שנלחם עכשיו באלו שרוצים להשמיד אותנו, אני חלק מהעם שאיבד את טובי בנינו, ושחווה טראומה גדולה, זה גם נכנס למכלול הרגשות שלי כספורטאי, ולכן, אני בהחלט רואה בייצוג שלי ושל הנבחרת בפריז סוג של סמליות שהיא יותר מספורט, אבל בתכל'ס אני חייב להתמקד ביכולות הספורטיביות. אסור לתת לכל הרעש מסביב לחדור לזה".
הבחירה של יובל
פרייליך (29) הגיע לעולם הסייף די במקרה, כבן למשפחה שומרת מסורת שעלו מאוסטרליה הכוללת חמישה אחים ואחיות והתגוררו בגוש עציון. זו הייתה חממה משפחתית של ספורטאים ומוזיקאים שהתמקצעו בתחומם: "רציתי משהו ייחודי", הוא מספר, "משהו שיהיה שלי ושאני אתחבר אליו. באחת האולימפיאדות נחשפתי בטלוויזיה לעולם הסיף. מאוד אהבתי את האלגנטיות שבתנועתיות. סיף הוא אומנות קרב לכל דבר, אך בניגוד לענפי ספורט בקטגוריה זו כמו קארטה, ג'ודו, אגרוף וכדומה, יש בו אלגנטיות יוצאת דופן".
נחזור להתחלה: כבר ב־2008, כשהיה בן 13 בלבד, הוא זכה באליפות ישראל עד גיל 13, מה שסלל בגיל הזה את הדרך קדימה ונתן מוטיבציה לעתיד. בשירות הצבאי הוא היה במעמד של ספורטאי מצטיין, מה שאפשר לו להתמקד באימונים ובתחרויות. לאחר שהשתחרר מצה"ל הוא למד באוניברסיטה הפתוחה בנתניה ובמרכז הבינתחומי הרצליה, שם סיים בהצטיינות את לימודיו במשפטים וממשל. ב־2010 הוא כבר זכה במדליית ארד באליפות העולם לקדטים שנערכה באזרבייג'ן. באותה שנה זכה כחלק מנבחרת ישראל לנוער במדליית כסף באליפות אירופה לנוער ושנה לאחר מכן, ב־2011 זכה במדליית זהב באליפות אירופה לקדטים שנערכה באוסטריה. ב־2012 זכה פרייליך במדליית זהב באליפות ישראל. באפריל אותה שנה זכה פרייליך במדליית זהב באליפות העולם לקדטים ושנתייםלאחר מכן זכה פרייליך במדליית זהב באליפות אירופה לנוער שנערכה בישראל.
בשנת 2015 זכה במדליית זהב שנייה ברציפות באליפות אירופה. ב־2019, התחרה פרייליך בטורניר גביע העולם בוונקובר שבקנדה וזכה במדליית כסף עם נבחרת ישראל בקטגוריית הדקר הקבוצתית. זוהי הייתה המדליה הראשונה של נבחרת ישראל בתחרות מסבב גביע העולם השנתי. באליפות אירופה באותה שנה זכה פרייליך במדליית הזהב והפך לסייף הישראלי הראשון שזוכה בתואר האירופי. כאמור, ב־2024 זכה פרייליך במדליית זהב בתחרות הגראנד פרי בדוחה שבקטאר תוך הופעה מרשימה ובזכות שתי התחרויות שלאחר מכן הבטיח את מקומו במשחקים האולימפיים בפריז 2024 ובזאת הוא סייף הדקר גברים הישראלי הראשון שהצליח להעפיל למשחקים האולימפיים.
השבת שלו
מה שלא רבים יודעים לגבי פרייליך, מעבר לצניעותו המופלגת ("אתם עושים עוול בתקשורת שאתם מתמקדים בי ולא בכל הצוות שמביא אותי לכל ההישגים שלי") היא העובדה שתחילת הקריירה שלו לוותה בקשיים על רקע היותו דתי, שסירב לשחק בשבת. עוד כשהיה בגיל 13, עם כניסתו לתחום הענף התחרותי, הגישו פרייליך ואביו, גבי, עתירה לבג"ץ בטענה שאיגוד הסייף הישראלי מפלה אותו בכך שתחרויות רשמיות נערכות בשבת ומכיוון שהוא ספורטאי שומר מצוות נמנע ממנו להשתתף בתחרויות ולהישלח לאחר מכן לתחרויות בינלאומיות. בג"ץ הוציא צו זמני לטובת פרייליך וקבע שבמידה ולא יינתן לו להתחרות במוצאי שבת הוא יזכה בניצחונות טכניים בכל הקרבות בהם נמנע ממנו להשתתף. לאחר כשנתיים פקע הצו ופרייליך לצערו החל להתחרות גם בשבתות.
"בתחילת הדרך היו מאמנים שלא רצו לאמן אותי כי הייתי דתי והם לא ראו סיכוי שאצליח בגלל שהתחרויות היו בשבת. בסופו של דבר נאלצתי שלא בטובתי להתחרות גם בשבת, ואני מבין את הקושי הגדול לקיים תחרויות גם לא בשבת, אך הייתי רוצה שיהיה יותר איזון בלי שספורטאים דתיים יצטרכו לפספס".
קראו גם:
חלק מהצוות
פרייליך אינו מרבה לשתף פרטים מחייו האישיים (למעט העובדה שאין לו כרגע בת זוג) בהתאם לדרך אותה התווה לעצמו להתמקד אך ורק בתחום הספורטיבי. ויש לו ביקורת גם על הדרך בה הוא מסוקר: "אני לא אומר את זה מתוך צניעות, אלא כי זה באמת כך. התקשורת מבליטה אותי, כאילו כל הצוות שאני חלק ממנו, חלק מהנבחרת, או חלק מהמאמנים, הפיזיותרפיסטים, המשפחות, הם לא חלק בכל הישג. אנחנו מייצגים את ישראל, אני רק חלק קטן מתוך הנבחרת והצוות שמלווה אותנו".
הוא נמצא כרגע במכון וינדייט במחנה אימונים מאוד נוקשה, שמאפשר לו חלונות זמן קטנים מאוד לפנאי, והוא נהנה מכל רגע. עבורו, כפי שהוא מסביר לנו, ממש לקראת הסיום האולימפיאדה בפריז היא רק ההתחלה: "אני מאוד מקווה שנצליח כולנו באולימפיאדה הזו, יש לזה משמעות גדולה בגלל המלחמה, כמו שאמרתי, אבל אני שואף להגיע גם לאולימפיאדה בלוס אנגל'ס ב-2028 ולאולימפיאדה בבריסביין אוסטרליה ב-2032, כמובן שלא הכול תלוי בי אבל לשם אני שואף".
